עכשיו 14/12/18 23:44

פורסם: 10/02/10 15:02 ע"י Byrdio


Bruckner - Symphony NO. 9



זאת לא הפעם הראשונה שאני סוקר יצירה של אנטון ברוקנר.
למעשה זאת השלישית שלי, בבלוג שלי אפשר למצוא סקירה על הסימפוניה השישית ועל הראשונה ..מיצירותיו.
למרות שאני מנסה לגוון קצת את הכיוונים, בסופו של דבר אני רושם על מה שמעניין אותי באותה התקופה THE MOST.
Anton_Bruckner.jpg



בתקופה האחרונה שרוב זמני מוקדש למוסיקה סימפונית בעיקר (ואופרות) בחוד החנית נפגשים
מאהלר וברוקנר הגדולים.

הסימפוניה התשיעית של ברוקנר היא אחת מהן שמדירה שינה מעיני (שומע אותה כמעט ברצף עד השעות הקטנות של הלילה), ולאחרונה אני מקבץ סביבי ביצועים שלה לרוב.

ברוקנר לא הצליח לסיים את היצירה הזו, יש כאלה שגם אומרים שלא סיים אותה בכוונה.
ההיסטוריה מתארת מלחינים שמיד לאחר סיום התשיעית שלהם נפטרו. אנטון ברוקנר פחד מן המוות הקרב והחליט להערים עליו בעזרת זה שלא יסיים את היצירה.

ברוקנר התחיל לכתוב את הסימפוניה ב 1887 ותאריך סיומה, הוא תאריך מותו של המלחין ב 1896.
אנטון ברוקנר הקדיש את הסימפוניה הגדולה והסופית שלו לאלוהים:
(dem lieben Gott" (to the beloved god.
a_bruckner.jpg


ליצירה ארבעה פרקים.
למרות שהרביעי כאמור, לא מושלם ולא סוים לעולם ע"י המלחין.
אף על פי כן, ניסו לא מעט לסיים את היצירה בואריאציות שונות שנכתבו ליצירה עם השנים במאה ה 20.
ברוב ההקלטות כיום וגם של פעם, בנוסף גם לביצועיים חיים של היצירה, מופיעה הסימפוניה ב שלושה חלקים.
לתווים שכתב ברוקנר עצמו יש בעקרון 4 ואריאציות. הראשונה פורסמה ב 1906, ושם יש שינויים רבים בקומפוזיציה, וזו גם הואריאציה שנוגנה בפריימירה לאחר מותו של ברוקנר ע"י Ferdinand Löwe בעיר וינה ב 1903.
השניה פורסמה ב 1932 (OREL) שבעצם ניסתה להפיק את התווים המדויקים של המלחין מבלי לשנות מאום. היא הוצגה לראשונה באותה השנה ע"י Siegmund von Hausegger עם הברלינאים, אך הם ניגנו אך ורק את שלושת הפרקים המושלמים ללא הרביעית בחלקים.
ב 1951 פורסמה גירסה "חדשה" אשר היא הגירסה הקודמת מ 1932 שפשוט "תוקנה".
הגירסה האחרונה פורסמה בשנת 2000 ובוצעה ע"י Nikolaus Harnoncourt כאשר היא דומה מאד לגירסאות הקודמות אך עם שינויים קטנים מאד.
בהקלטה זו יש גם דיסק נוסף עם הסברים ועוד מפיו של המנצח.
דיסק מעולה!.

היצירה:
הפרק הראשון מורכב באופן מרומז מכמה חלקים דווקא..הוא ארוך מאד כ25 דק' לערך כאשר העוצמות המוקרנות ממנו, מרגשות במיוחד.



זוהי ללא ספק אחת הגדולות של המלחין וכל החלק הראשון (שאורכו כמו סימפוניה אחת שלמה של בראהמס למשל) מתמצת את חייו, מפעלו, ההשפעות הרבות שספג מואגנר ועוד.
כבר הפתיחה שמתרכזת בסקציית הנשפנים האימתנית שברוקנר "הזמין" עבור היצירה..מעבירה צמרמורות בכל חלקי גופי.
התחושה החשוכה, המתח שנבנה מתיבה לתיבה מובילים להתפרצות אמוציונאלית.
ברוקנר משתמש כאן בטכניקות שונות, תצורת סונטה בשילוב עם פראזות מסימפוניות ישנות שלו (השביעית למשל, צמוד לקודה) טכניקות נגינה של כלים שונים, תיבות שלמות של פיציקאטו* בסקציות המיתרים ועוד ועוד.
זוהי הסימפוניה הגדולה ביותר שלו כאמור ונראה שהמלחין התאמץ להחדיר לתוכה את כל תשוקתו.

בפרק השני, הסקרצו- ברוקנר מביא גישה קריסטלית, צבעונית אם כי פחות "סגורה" במסגרות של יופי ומתח בקצה השני.
המוסיקה שקופה לגמרי, למרות קשיותה למאזינים החדשים.
העוצמות האמוציונאליות שהיו בפרק הראשון, בייחוד בתחילתה ובסופה מוגדלות בסקרצו והופכות אימתניות אף יותר לפעמים גם בתרועות אדירות.
ברוקנר מלחין גאון והשפעות וגנר ניכרות היטב בפרק השני.
הסאונד, העבודה עם הכלים השונים, והתיזמור המיוחד מציף מהפרטיטורה היישר ל סוויט ספוט.
הפרק פותח בפיציקאטו מהיר של כלי הקשת ומייד לאחר מכן תרועת הקרנות יחד עם הטימפאני מחזירות את המאזין לקצה הכיסא (ואת היד במחווה של "חפינת ביצים").
מלודיה מצוייצת מידי פעם מבליחה בין תרועה לתרועה מהקלרינטים, אבובים וחלילים..אך מייד הפיציקאטו והתרועות האימתניות מגיעות שוב.


הפרק השלישי, הוא האחרון בדרך כלל למרות שישנו רביעי במקור.(אם כי רק חלק ממנו כאמור)
של ה"בלתי גמורה" הגרנדיוזית של אנטון ברוקנר.
האדאג'יו המדהים.

אורכו של הפרק זהה כמעט לזה של הפרק הראשון, יש אפילו אלו שמאריכים אותו אף יותר.
הגישה היא "ואגנרית" שוב, בפיתוח הנושאים ועבודת סקציית הנשפנים שעובדת קשה מאד בכל יצירות ברוקנר אך בזו בעיקר.
בין ובין המתח העמוק וההרגשה החשוכה משהו שמקבלים מהתווים ומנגינת התזמורת, שומעים את הליריות המרגשת, את הזרימה המלודית והנושאים העיקריים שברוקנר כתב עבור אלוהים לא פחות. 8-)

היצירה הזו היא ללא ספק אחת התשיעיות המדהימות, המרגשות והגרנדיוזיות שישנם במוסיקה EVER.
אין לי פשוט מילים לתאר את כמות הרגש, העוצמה, הליריות, המלודיות והגאונות שאנטון ברוקנר החדיר ביצירה מדהימה זו.
ללא ספק היצירה הטובה והיפה ביותר של המלחין, למרות שישנן אחרות מעולות ומצוינות גם כן.
היא ארוכה ולא קלה להאזנות ראשונות, אך אלו עם ראש פתוח, אהבה למוסיקה בכלל ולכל אלה שרוצים להרגיש מה מוסיקה קלאסית סימפונית מסוגלת לייצר בלב ובבטן.. זאת האחת לקחת ולהכיר.

ביצועים?
יש כל כך הרבה, אלה שנוצצים במיוחד ביצירה זו הם:

ג'וליני עם וינה, בדויטשה גרמופון מ 1989.Bruckner Symphony No 9- Giulini, Vienna Philharmonic Orchestra כנראה אחת הליריות, המלודיות והמדהימות ביותר.
ג'וליני לוקח את היצירה הזו ומוציאה ממנה את המיץ מבחינה מלודית..הוא קצת פחות בומבסטי למי שמחפש את התרועות והכוחניות שיש ביצירה, אלא מציף ומאיר את היופי המופתי ואת זרימת התווים המדהימה שיש בכל היצירה מתחילתה ועד סופה.

ביצוע שני שהוא כנראה האהוב עלי הוא של...
גונטר וואנד עם תזמורת ברלין, דיסק מ 2004 תחת RCA
Bruckner Symhony No 9 - Wand, Berlin philharmonic Orchestra
הקלטה\ביצוע- מעולים! אחד המנצחים, הגדולים מבין כולם שמצליח להוציא את ברוקנר ברמה הגבוהה ביותר שאני מכיר, לטעמי.
כוחניות מטורפת שצריך, לצד עומק לירי ומלודי.שליטה אימתנית בנגנים ומקור השראה אדיר!

לסיכום: (בכמה מילים)
מכל התשיעיות הגדולות של כל המלחינים.. הרי התשיעית היא התרועה האחרונה כאמור, של כל מלחין ומלחין שהגיע לכך..משוברט, מאהלר, ועד המפורסמת ביותר של בטהובן כמובן :!:
התשיעית של ברוקנר היא המרגשת לטעמי מכל, זאת שבאמת מעבירה את גודל המאורע (למרות שגם התשיעית של בטהובן כזו ללא ספק).
המלחין איגד פה את כל ההשפעות, הליריות, המלודיות והכח האדיר שהיה במוחו ביטנו ובליבו.
אנו זכינו בכך שאיפשר לנו בעזרת התווים להביט ואילו רק לרגע למעמקי ליבו והרגשותיו.

BRAVO. (F)





(*צביטת המיתרים)




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות