עכשיו 14/12/18 23:44

פורסם: 14/02/11 17:32 ע"י Byrdio


Barber - Violin Concerto




תמונה


כינור הוא כלי משגע, כל אחד כמובן יכול לקחת את המילה ולהפוך אותה כראות עיניו.
לטוב ולרע. אני אישית אוהב אותו מאד. אחד הכלים שאני מתחבר אליהם מייד,
גם אם היצירה לא מלודית מאד, או שמאלצית מהצד השני.. מספיק שקול הכינור נעמד במרכזה של
היצירה ומבחינתי - קניתי.. (כמובן שאני לא מתכוון לסאונד של חתולים מייללים, על מיתר בודד).

עברנו לא מעט סקירות על יצירות לכינור, קונצ'רטי סונטות וכדומה.. ולפעמים לפני שאני בא לסקור
"עוד" יצירה שמוקדשת לכלי הזה, אני עוצר וחושב, האם זה לא יותר מידי כבר?
אני ישר עונה לעצמי.. שלא!
היצירות יפות וכדאי להכין אותן.. אז למה לא בעצם? (F)

אם כך, שבוע אחרי שבוע.. הנה שוב יצירה לכינור.
הפעם של מלחין מודרני נוסף (ע"ע קורנגולד משבוע שעבר).. ששמו, סמואל ברבר.
קצת על המלחין, וממשיכים אל היצירה..

סמואל ברבר, מלחין אמריקאי שנולד ב 1910 ונפטר כאשר היה בן 71 ב 1981..
סמואל, כבר בגיל 7 ניסה את כוחו בהלחנה ובגיל 14, נכנס לבית הספר למוסיקה "קרטיס" שבפילדלפיה.
שם למד פסנתר, עיבוד, והלחנה כמובן.
המלחין התחיל את דרכו בכתיבה רבה ובפרנסה על ידי תמלוגים ליצירות שניגנו ושרו דאז, שמות כמו; הורוויץ,
פישר דיסקאו, לאונטין פרייס ועוד ועוד.
סמואל ברבר, כתב בין שאר יצירותיו גם אדאג'ו למיתרים, שבגינו פרסומו גדל ועליו הוא קיבל שבחים רבים.
את הבכורה לאדאג'יו, ניגנה תזמורת ה- NBC בניצוחו של המאסטרו ארטורו טוסקאניני.
שמיעט לבצע יצירות של מלחינים אמריקאים, אך בסיומה של היצירה בבכורתה, הדגיש..
באיטלקית כמובן "Semplice e bella" = פשוט יפיפה.
בין שאר היצירות של סמואל ברבר, נוכל לשמוע: אופרות, סימפוניה, קונצ'רטים לפסנתר ולכינור,
יצירות ווקאליות, קונצ'רטו לצ'לו ומוסיקה קאמרית נוספת כמובן.
סמואל ברבר אף זכה בפרס פוליצר על תרומתו במוסיקה ועל האופרה שלו בפרט וזכה כמובן בפרסים
שונים אחרים בחייו. כל זאת כאמור, הקדמה קצרה ועל קצה המזלג כמובן..
על המלחין ועל פועליו ב 70 שנות חייו.

הקונצ'רטו לכינור שכתב ברבר, יפה וענוג מאין כמוהו.
כתיבתו התבצעה בכמה מקומות גיאוגרפיים בעולם, כמו שוויץ (שני הפרקים הראשונים)
ובארה"ב מדינתו של ברבר, לפרק האחרון.

כפי שיש ליצירות רבות סיפורים ארוכים וסבוכים, של פוליטיקה, כסף ואגו, גם פה ישנו הפלפל.
היצירה הזו שברבר כתב לכינור, לא הייתה יצירה שכתב לעצמו, או להנאתו הפרטית. אלא יצירה "שהוזמנה"
וברבר קיבל עלייה תשלום.
עסקן ופילנתרופ בשם; סמואל פלס (Samuel Simeon Fels ) הזמין ושילם מקדמה של 500$ לברבר
שיכתוב קונצ'רטו לכינור, לאחד מבני חסותו שלמד בקרטיס בפילדלפיה באותם השנים, 'איסו בריסלי'
(Iso Briselli). ברבר שהתפרנס מתמלוגים ומהזמנת לחנים שכאלו, לקח על עצמו את העבודה, באי ידיעה
שזו הולכת להיות תקופה קשה מאד עבורו, גם מבחינה משפחתית, גם מבחינה עולמית וגם מבחינת היצירה
עצמה, או לפחות כפי ש"ראו" אותה הנוגעים בדבר.
סמואל ברבר עבר לשוויץ להתחיל את כתיבת היצירה ובאמצע עבודתו, בתחילת מלחמת העולם ה 2,
נקראו האמריקאים לעזוב את אירופה.
ברבר שפחד לגורלו כמובן, עבר משם לפריז ומשם "תפס" אוניה שהחזירה אותו "הביתה".
כל הדרך והמעברים הפריעו לעבודתו ובזבזו זמן יקר מכדי שיעמוד בזמן הגשת היצירה כפי שהבטיח.
לכן, כדי שיוכל לעבוד בשקט ובזריזות, פרש ברבר להרים.. וסיים את הפרק השלישי.
בינתיים, שלח את שני הפרקים הראשונים לבריסלי, כדי שיוכל כבר להתחיל ללמוד אותו ולתהות על קנקנו.
בריסלי שהיה טעון ומאושר מאד מחלק היצירה הנ"ל, הראה אותה למדריכו באותו העת;
אלברט מאייף (Albert Meiff) שזה האחרון, התחיל ישר לבקרה -
ולטעון לבעיות קשות של חוסר עמוד שידרה, רגעים ללא דרמה וקושי גדול בנגינתה.
מכיוון שמאייף היה גם אחד ממכריו של פלס, כתב לו מכתב נוקב וארוך, בו הוא מסביר למה היצירה שהזמין
מברבר, אינה מספקת ותביא את תלמידו 'בריסלי' לאבד את המוניטין הטוב שלו, אם יבצע אותה בפומבי.
הסיפור כמובן מסתעף עוד הרבה יותר, כאשר ברבר חוזר מההרים ומגיש את החלק השלישי והאחרון לבריסלי
באיחור כמובן, בגין כל המאורעות שקראו בעולם, נסיעותיו ולכל אלה הוסיף גם את מצבו המשפחתי שהיה רעוע
בגין מחלתו של אביו באותו העת.
היריעה קצרה מלהכיל את כל התהפוכות, הסיפורים והמכתבים שסבבו דרך מאיף, בריסלי, ברבר ופלס כמובן.
על העסקאות והדיבורים על תמלוגיו של ברבר ועל אכזבתו של בריסלי לבסוף מהפרק השלישי שכה ציפה לו.
אך לשמחתנו, בסופו של דבר, הקונצ'רטו יצא לאור. הוא נכתב ב 1939, וכבר נוגן בכמה וכמה קונצרטים שנה
ושנתיים לאחר מכן. אך לא מידי בריסלי, אלא תחת ידיהם של כנרים אחרים.

הפעם הראשונה בה הקונצ'רטו ראה אור זרקורים באולם עם תזמורת סימפונית, היה בעונת 1939-1940.
באומל, ניגן על כינור סולו כאשר התזמורת של קרטיס בניצוחו של פריץ ריינר לא פחות, ליוו אותו.
אורמנדי, המנצח. שהבין את הפוטנציאל הגלום כאן, הזמין את היצירה וביצע אותה יחד עם 'אלברט ספאלדינג' בבכורתה הרשמית בשני אירועים.
שני הקונצרטים התקיימו בשנת 1941, כאשר הפעם השנייה הייתה בקרגני הול.

מאז ועד היום, היצירה נחשבת לאחת המנוגנות, מכל הקונצ'רטי לכינור שנכתבו במאה ה 20..
היא הוקלטה כמה וכמה פעמים ע"י כמה מהכנרים המוכשרים והטובים שיש. שאת מקצתם אציג
לקראת סוף הסקירה.

הקונצ'רטו לכינור של סמואל ברבר, כתוב בשלושה פרקים בפורמט קלאסי ואורכו, כ 22 דק' בלבד.
הפרקים הם :

-אנדנטה
-אלגרו
-פרסטו

האנדנטה, הפרק הראשון. הכינור מציג את הנושא והמוטיב המרכזי, כבר בתחילת הפרק.
בליווי תזמורתי עדין כאשר שומעים את כלי הנשיפה מעץ, מידי פעם בפרונט.
המלחין בעצם כתב את הפתיחה, או את הפרק הראשון כולו בדיעבד, בצורת סונטה
והחשיב אותו לכזה, הרבה יותר מצורת קונצ'רטו.
האווירה הכללית אוורירית מאד ותפקיד הכינור קליל, מלודי ורך.
הפתיחה לירית ומשתפכת. ומזכירה את האדג'יו הכול כך מפורסם.
זוהו אחד הפרקים הנעימים, היפים והעדינים ביותר שישנם ברפרטואר לכינור. הוא כל כך יפה ועשיר באמוציות
שאין אפשר להישאר אדיש אליו (יש כאלו שיגידו שזה "פיור שמאלץ"..הם לא בהכרח טועים).
הקושי הטכני בפרק זה די בטל בשישים, מפני שישנם קונצ'רטים קשים הרבה יותר וביחס לפרקים הבאים הוא
באמת קל. אולי רק למעט פאסאז'ים ארוכים, לכיוון סנטרו של הכנר, שעליו להקפיד על פיץ' ואינטונאציה מושלמת
כדי לא להישמע חד, או צורם. מה שלמעשה יגרום לשינוי האווירה הכול כך יפה שברבר יצר כאן.
לאחר כמה דק מתחילת הפרק, ישנו מהפך והאווירה משתנה לכיוון הדרמתי והמודרני יותר.
ישנם הרבה יותר רגעי שקט, או פאוזות "ספרותיות", שבכל העת ברבר שומר על המוטיב המרכזי אם ע"י
הכינור ואם ע"י התזמורת המלווה. הפרק משתנה במהרה לאווירה שהתחיל בה ופיתוח הנושא המרכזי
לכיוונים שונים, אך באופן עדין ביותר.
את כלי הנשיפה המלווים בדואליות מקסימה מידי פעם וחוזרים על המוטיב יחד עם הכינור, אנו שומעים מעת לעת,
ואף את קלידי הפסנתר שמשתתף בתזמורת בקונצ'רטו זה, גם כן. מן הפתעה בצורת סוכרייה עדינה.
הפרק הראשון נסגר כפי שנפתח, בעדינות פנומנאלית ובנושא הכול כך מרגש.
אני אישית הייתי מעדיף אם הוא היה חותך 2-3 דק מהסוף.. כדי להשאיר את המאזין עם קצת טעם של "עוד"

הפרק השני, או האלגרו נפתח בתזמורת בלבד ובעדינות מופלאה. כמה שניות לאחר מכן מרים את ראשו-
סולו אבוב מקסים ביופיו, שנח על זרי דפנה של ליווי התזמורת ובעיקר של הקשתנים.
המוטיב המרכזי שזור בתזמור מרשים, של המלחין. שפשוט מעביר את הנושא בין כלי נשיפה שונים תיבה
אחר תיבה. אבוב, קלרינט, קרן צרפתית, חליל ועוד. הכינור נכנס כ 2 דק' לאחר מכן ופשוט ממשיך בקו ישר את
מה שהתזמורת ייצרה לפניו ומכניס "לחץ" לשיא דרמתי מינימליסטי.
הכינור ממשיך לפתח את הנושא המרכזי בסאונד של תפסים כפולים ובגישה מודרנית על גבול רומנטיזם מאופק.
הפרק הזה הרבה פחות שמאלצי מהראשון וחובה בתוכו, עומק תיאורטי גדול יותר.
זאת למרות שבאוזן הוא מרגיש קצת פחות "מהוקצע".
לכינור תפקיד קל הרבה יותר טכנית מהראשון, אך עמוק ועדין הרבה יותר מצד שני.
הוא חייב לשמור על איפוק לזמן ארוך יותר, וביציאות המלודיות עליו לעשות את הבחירה בטמפו ובאיצבוע כשרוני,
כך שיאפשר למוסיקה ולרגש להיזרק קדימה לקראת- קרשנדו שמגיע בערך בדק' 5:20, מתחילת הפרק.
סוף הפרק מסתיים באותה העדינות והרוגע שברבר סיים איתם את הפרק הראשון.
זוג הפרקים הללו, שזורים במוטיבים זהים, ברגש עילאי ובנושאים שחוזרים על עצמם, מהכינור בפיתוחים שונים
ועל ידי התזמורת והתזמור בין הנגנים השונים. מקסים!

מפה, אנו עוברים לפרק השלישי והמסיים של הקונצ'רטו הקצרצר הזה..
הפרסטו, הוא הפרק הקצר ביותר מבין השלושה והוא מהיר ביותר. בסיפור ההיסטורי על כתיבתו של הקונצ'רטו,
ישנם תהפוכות הרי גורל על הפרק השלישי ש'בריסלי' התאכזב ממנו לאחר ציפייה רבה, כאשר הוא כבר למד
והכיר את השניים הראשונים.
הפרק מתחיל ברעמי טימפני ובסטאקטו אכזרי, תחת הקשת על מיתרי הכינור.
הפתיחה כבר מבשרת על שוני מהותי בין זוג הפרקים הראשונים, לבין הפרק השלישי שמגיע ממקום אחר
ובחשיבה שונה לגמרי. חלק מזה כאמור אולי מהמעבר משוויץ להרי ארצות הברית, סביב ביתו של ברבר
ואולי בגין כל הבעיות הפוליטיות בעולם, המלחמה וסביב היצירה גם כן.
הפרק הוכרז כקשה מאד טכנית ושלא ניתן לנגנו. אך ברבר לקח על עצמו את הבדיקה והזמין לפני שהגיש אותו לבריסלי, כנר מבית הספר 'קרטיס' כדי שילמד וינסה לפניו את הפרק. כל זאת כדי להיווכח האם הוא באמת
איום ונורא ולא ניתן לביצוע, כפי שמורו דאז של בריסלי כתב לפלס באחד ממכתביו הארוכים.
הפרק באמת תלוש מהמציאות ומהמלודיה המקסימה, שהיוותה את האווירה העדינה שברבר הנחיל בזוג הפרקים הראשונים, לא קיימת בעליל.
זהו פרק שלא קשור בשום אופן להוויה שיצר והוא יכול להיכלל בשקט ביצירה אחרת לגמרי.
הוא המודרני ביותר מבין השלושה ולוקח כיוון מוסיקאלי, טכני ומגמתי אחר בהפתעה גמורה!.
בייננו, זהו לא פלא שבריסלי התאכזב, נוכח התווים של הפרק השלישי, מכיוון שהם פשוט לא הסתדרו עם
היופי הקסום של 18 הדק' שקדמו לו, בשני הפרקים הראשונים.
הכינור יורה לכל עבר, במשך 4 דקות וכל תוויו מסומנים בסטקאטו. הטמפי מהיר כאמור והתזמורת שמלווה מנסה לשמור על קצב הירייה הגבוה שיוצא מהכינור והכנר המסכן שאמור לבצע זאת.
הפרק מסתיים בתשואות רמות באולמות הקונצרטים ללא ספק, אך עם תחושה גדולה של
WTF קרה פה עכשיו???

ביצועים..

הביצוע הראשון שאציג היום, הוא אחד המופלאים, היפים וכנראה המפורסמים ביותר בכל הזמנים
לקונצ'רטו הנ"ל של ברבר.
Barber: Adagio for Strings; Violin Concerto - Bernstein / Stern
אייזיק סטרן יחד עם ברנשטיין והתזמורת הפילהרמונית של ניו יורק כמובן.. מבצעים את אחד הביצועים היפים ביותר,
העדינים והמרשימים שישנם, לקונצ'רטו לכינור של ברבר.
אייזיק סטרן, הוא כנר בחסד עליון שפעל רבות בחינוך המוסיקה ברחבי ארצות הברית ובעיר ניו יורק בפרט ונגינתו
ארוכה, עדינה ומדויקת מאד. על לני ברנשטיין אין שום צורך להרחיב, כל יצירה שיוצאת דחת ידיו והניו יורקרים..
מגיעה מבחינתי לגמר בקלות.
ביצוע סוחף, מהוקצע, יפיפה, עם המון רגש ואיפוק לא רגיל שצריך אותו.
מקבלים כאן, גם בונוס. את האדג'יו המדהים של המלחין ועוד כמה דברים מצוינים בנוסף!

הביצוע השני להיום, שייך לכנרת המצויינת הילארי האן.
Hilary Hahn - Barber & Meyer: Violin Concertos
יחד עם ברבר, היא מנגנת כאן את הקונצ'רטו של אדגר מאיר המעולה גם כן.
האן, כנרת מצוינת עם סאונד עדין וטכניקה מופלאה. הביצוע כאן הוקלט כאשר הילארי הייתה די צעירה
ואפשר לשמוע את חוסר הבשלות שלה בהפקה. אך, היא ללא ספק מבריקה.
מציגה את הרגש בעומק רב ואת הפאסאז'ים המהירים בפרק הראשון והפרק השלישי היא עושה ללא רבב.
הדבר היחיד שאני יכול לבקר אותה במעט, זה חוסר היכולת שלה באיפוק שמגיע מניסיון רב יותר, בפרק השני,
שמחייב כזה. זוג הקונצ'רטי שישנם כאן בכותר, נכתבו לכנרים ועושים שימוש בליריות, אך בטכניקה מודרנית
כבדה מאדבמקומות מאד מסוימים. מעניין לשמוע את הצעירים יותר, צולחים את הקטעים שנחשבו "קשים"
אז בפוליטיקה היום יומית, בין המלחין לבין הנוגעים בדבר. אך דווקא את הקטעים שמחייבים איפוק בוגר יותר..
מפספסים (במילה מפספסים, אין יותר מידי עומק, הנגינה כאן משובחת מאין כמוה. אך בפירוק רוחבי ולעומק
בהשוואות רבות, מתקבלות פרופורציות שונות).

ממשיכים הלאה, לכנר שהוצג גם בשבוע שעבר בנוגע לקונצ'רטו של קורנגולד, גיל שחם.
Barber: Concerto for violin Op14\Gil Shahm
ואפילו באותו הדיסק בדיוק.. רק שהפעם אנו מדברים על הברבר, והקורנגולד כאן מגיע כצ'ופר ;).
אני עדיין משוכנע שניתוח נגינתו בקורנגולד מתאים גם לברבר הלירי. כאן גיל אפילו שמאלצי
יותר מאשר הוא היה מסוגל לבצע את הקורנגולד, רק כי ברבר פשוט מאפשר.
הביצוע חמים ונעים עם טכניקה מטמטמת.
בעצם דווקא החום והשמאלציות (שזוכה לא פעם להבעת בוז בניתוח ביצועים) מתאימים ליצירה הזו.
"הבעיה" היחידה שלי, שהוא טיפה משעמם אותי.. אני שומע את הביצוע של שחם, מבלי להתייחס אליו יותר
מידי וזה משהו שקצת חבל לי בדיעבד. הוא חסר כל הברקה, או ניצוץ.
אפילו האן שמנגנת את הברבר קצת פחות טוב ממנו, בניתוח יבש- מצליחה להוציא ממני הרבה יותר
תנועות ידיים באוויר (דמיינו איר גיטאר.. אבל עם מקל מנצחים :oops: )

לביצוע הרביעי והאחרון להיום, החלטתי להביא מהמקבץ הרחב שישנו.. את ג'ושוע בל..
Barber / Walton: Violin Concertos - Bell
בל, כנר צעיר ומוכשר מאד מאוד, שמקליט כבר יותר מעשור, את הרפרטואר הרומנטי\מודרני לכינור ועוד כמובן.
בכותר זה, אנו מקבלים, יחד עם ה'ברבר', גם את הקונצ'רטו של 'וולטון' ועוד כמה צו'פרים נחמדים.
מנצח כאן על התזמורת של בוליטמון, דיויד זינמאן הנהדר.
הביצוע של בל, הוא אחד האהובים עלי, מכיוון שהוא פשוט יודע לאזן את כל החום והרגש שהתווים מהפרקים
הראשונים מוציאים, לבין התזזיתיות והטכניקה שהפרק השלישי מחייב.
בל מחזיק את הכינור גבוה וכמעט ב 90 מעלות לגופו ואת הקשת כמעט ישרה מעליו.
הוא מתנענע מצד לצד, והסאונד שלו נקי ומהוקצע מאד, משהו שאני מאד אוהב ומוקיר, בטח ביצירות לכינור.
את הפרק הראשון הוא צולח מבחינתי באיזון וברגש מצוין. בפרק השני האיפוק הבוגר שלו והבניה לשיאים
מתפרצים בחצאי קרשנדו מרשימים ומשאירים את המאזין על קצה הכיסא ללא ספק.
הפרק השלישי והתלוש מבוצע לעילא ובדיוק רב. ביצוע מצוין.

אביעד.




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות