במינכן שנה שעברה (2009) היתה הפעם הראשונה ששמעתי ציוד של גרייפון המיתולוגית שעבור רבים מהווה סמל ליוקרה ואיכות. אני לא זוכר אם כתבתי משהו אודות הביקור הזה, אך זכרוני העמום מתאר לי רמקול מדפי מאורך (Mojo) בחדר סטייליסטי מעוצב כסלון, כולל ספות ושיק מיוחד.
הסאונד היה טוב ונעים בפני עצמו, אך יש בדר"כ בעיה עם מוניטורים בתערוכה שמחווירים לעומת הסטאפים הענקיים והדינמיים ששמעת רגע לפני.
השנה הכל הפוך, במקום חדר סטייליסטי חדר פשוט יחסית למראה, את רובו תופסים הרמקולים, שני מוצרי האלקטרוניקה על מין ארוניות קטנות (מוכרות לי, כנראה משנה שעברה), המגבר ביניהם, כמה מקומות ישיבה, עוד קצת תצוגה סטטית (יותר משנה שעברה) פוסטרים וזהו.
ובזמן שבשנה שעברה הציגו את המוצרים הבסיסיים יותר, השנה הלכו עד הסוף.
צמד הרמקולים מסדרת הפוסידון, מה שאומר שני מגדלים ענקיים ועמוקים בכל צד.
האחד מכיל את דרייברי המיד והטוויטר והשני את הוופרים.
הגודל והגימור היפהפה קצת מתבטלים בתמונות (והאמת שגם קצת בחדר התצוגה) אך בסביבה מתאימה אין לי ספק שהם יבואו לידי ביטוי ויראו מרשימים מאוד בגודלם וכן בעיצובם (כולל איכות בנייתם המושקעת).
סט האלקטרוניקה כלל את ה- Colosseum – מגבר הכח, כפרה שימש ה- Mirage המיוחד (שימו לב לשלט) ונגן התקליטורים ה- Mikado החייזרי במקצת גם הוא.
אני לא יודע למה כאשר נכנסתי לחדר לא ציפיתי להרבה, אולי משום שהוא היה מחולק לשניים, וחלק ההאזנה היה די קטן עם שתי מפלצות כאלו ענקיות, ציפיתי לבומיות, או ל- Harshness.
זה לא מה שקיבלתי. רחוק מזה.
החומר הראשון ששמענו היה ווקאל נשי עם פסנתר.
הפסנתר אני חייב להודות ממש הפתיע אותי, הטונאליות נשמעה לי נכונה לחלוטין אבל עוד יותר הרשימה אותי ההתקפיות המיידית לחלוטין של תחילת התו עם ההעלמות ההדרגתית באופן שנשמע לי מאוד טבעי וריאליסטי.
קולה של הזמרת היה גדול (במידה) נעים, אך טיפ-טיפה סגור, אולי זה הטוויטר הבודד בין כל הדרייברים, אני לא יודע, בכל מקרה גם קול הזמרת היה מאוד מיידי. בכלל היתה תחושה של מיידיות לכל אורך הטווח ברמה ממש לא טריויאלית.
כל מה ששמעתי שהסטאפ עושה הוא עשה טוב, הבעיה היא שלא שמעתי אותו עושה באס (בגלל שלא היה מספיק בהקלטה לא בגלל הסטאפ).
ואיך שאני כותב את המשפט הקודם המדגים מחליף טרק, זה והתחיל בבאס פסנתרי, שהתרנדר בטבעיות ומהירות. נמוך, עמוק, לא נפוח כלל וממש מגלה את הפרטים והויברציות שמרכיבים אותו. ממש יפה.
לסיכום, נהנתי בחדר ושמחתי להיות מופתע לטובה. הביקור היה רחוק מסקירה, שמענו שם קטעים די דומים, הרבה פסנתר, ווקאל קצת גיטרה.
ללא ספק היתרון הגדול ביותר של הסט היה אותה מיידיות, אחר"כ הנכונות הטונאלית ואז הבאס המיוחד.
הווקאל נשמע לי קצת מוזר לעיתים, אני מודה, ספק אם הבעיה היא שהוא סגור או משהו אחר, בכל מקרה, אם זאת התוצאה אליה הגיעו בחדר הזה, אשרי האדם שיזכה לארח סט כזה בביתו.
