אני הורה ... וקראתי ...
לא נפלתי מזה.
כמו שאני לא הולך ומשוויץ בפני כולם שאני הורה
לא מבין למה ללכת ולהשוויץ באי הורות.

מכיר את הטיפוסים האלה.
בדרך כלל מדובר באנשים אגוצנטריים/אגואיסטים , עם סבלנות וסובלנות מועטה.
מתאים להם לגדל כלבים , לא ילדים.

ארז

יש פה ושם מי שזה לא בראש שלו. עדיף. גם כך מביאים כאן יותר מדי ילדים. עדיף לא להביא ילדים מאשר להביא מהסיבות הלא נכונות ולגדל אותם על הפנים.

מסכים בהחלט.
אבל הבנה הזאת באה עם השכלה.
שכבות העוני מתרבים כמו ארנבים בארץ עם השקעה אפסית בחינוך..

אני חיפשתי חוג מתמטיקה לילד, כמה פעמים חוג בוטל כי לא הצליחו לגייס כמות מינימלית של משתתפים.. בסוף לקחתי מורה פרטי (לא כי הילד חלש.. להפיך, משעמם לו בבית הספר)

לגדל ילדים זה לא זול...

זה לא בהכרח קשור לשכבות העוני.
יש ילדים שגדלים במשפחות עשירות בחסך רגשי והתיחסותי והם על הפנים הרבה יותר
מילדים במשפחות עוני שמקבלים הכל וגדלים מצוין בלי עושר חומרני.

מיכאל 123, איפה אתה גר ?
אין לכם את החוג של בר אילן ?

אפי, מי השוויץ?
העלו בכתבה הזאת אופציה, אפשרות, משהו שבעבור רבים בכלל לא נתפס.
אני מודה שעד לפני כמה שנים גם אני לא תפסתי את המצב הזה כאפשרות לגיטימית.

ארז,
אני ממש לא מאמין שהתופעה הזאת נובעת ממניעים אגואיסטיים. אולי אפילו ההיפך.
לי ברור שארצה יום אחד ילדים, אבל אולי דווקא זה מגיע ממניע אגואיסטי.

אלוני,
טענתי לא כנגד האפשרות.
האופציה לגיטימית בעיני כמו כל מתודולוגית חיים אחרת.

לא התכוונתי לעושר חומרני, אלא לחוגי העשרה, מורים פרטיים, מטפלות



פתח תקוה
היה לבני חוג העשרה במתמטיקה "למחוננים", אבל זה לא היה בדיוק את מה שרציתי..
שנה הבאה אנסה לרשום לשבח-מופת

חוגי העשרה, מורים פרטים ומטפלות זה גם פונקציה של עושר.

אני מכיר ילדים שלמשפחתם אין היכולת לשלוח אותם לחוגים וכאלה והם ילדים טובים, מקסימים, משתדלים וערכים ברמה גבוהה ביותר.
לעומתם אני מכיר ילדים שבאים ממשפחות מבוססות מאוד וצפונה עם הורים שלא מגיעים הביתה מהמשרדים שלהם עד סיום "מוקד" וצפונה.  
הילדים נמצאים בצמידות לפיליפינית שלהם ונמצאים באינסוף חוגים ויש להם אינסוף בעיות והם מתנהגים כבהמות.

הענין החשוב הוא איזה מין הורה אתה וכמה אתה מוכן להשקיע בילדייך.
להשקיע לא בהכרח כסף אלא זמן וריגשיות.

כמובן שכסף תורם ועוזר המון ומקל על העבודה.
אך הוא לא הפרמטר היחיד והמכריע.