מתוך וויקי -
לודוויג ואן בטהובן (בגרמנית: Ludwig van Beethoven; 16 בדצמבר 1770 - 26 במרץ 1827) היה מלחין ופסנתרן גרמני. נחשב לאחד מגדולי המלחינים במוזיקה הקלאסית והיה דמות בולטת בתקופה החולפת בין התקופה הקלאסית והתקופה הרומנטית. שמו וגאוניותו עוררו השראה בדורות של מוזיקאים וקהל והוא נחשב לאחד משלושת ה-B - באך, בטהובן וברהמס - שלושת המלחינים הגדולים בהיסטוריה לדעת רבים.
בשנות העשרים המאוחרות לחייו החל לאבד את שמיעתו, באובדן שיכול היה לפגוע קשות בתפקודם של אנשים בני תקופתו ונחשב גם למביש בזמנו. אולם, בטהובן המשיך להפיק יצירות מופת אפילו לאחר שחירשותו נעשתה מוחלטת. באופן יוצא דופן בין בני זמנו, עבד כמלחין עצמאי, אירגן קונצרטים ונתמך בידי כמה פטרונים בעלי הון. אורח חיים זה, שהיה אפשרי בזכות מוניטין יוצא דופן, איפשר לו להסתיר את לקותו מסובביו. מרבית בני תקופתו גילו שהיה חירש רק מקריאת הווידוי שבצוואתו.
בטהובן הוא כנראה אחד מהמלחינים האהובים עלי (אחרי מאהלר נגיד...), הורסטיליות של יצירותיו, העומס והיופי שיצא בחייו פנומנליים
מפסנתר, לכינור, סימפוניות, אופרה, מוסיקה קאמרית מופלאה והרשימה ממשיכה הלאה והלאה.
הוא אולי הידוע ביותר בעולם יחד עם השם "מוצארט" והפתיחה לחמישית שלו נהפכה לטרייד מארק כמו השם קוקה קולה.
היום בעולם הקלאסי, המוסיקאלי והאינטליגנטי חוגגים לאחד המוחות הגאוניים של העולם המערבי במוסיקה 245 שנה להולדתו..
אז החלטתי לציין זאת גם פה אצלנו.
בעבר כתבתי כמה וכמה סקירות שנוגעות במלחין, הנה אחת שלדעתי יהיה כיף לקרוא שוב, או בפעם הראשונה למי שפיספס
Beethoven - Piano Concerto No 4
