מי שקצת בעייני מוסיקה, ותקליטים (ויניל) בפרט, לבטח שמע שלאחרונה חברת sony (וורנר באירופה ואנגליה) הוציאו מחדש את ארבעת תקליטי פינק פלויד הראשונים אחרי שני עשורים שהם לא היו זמינים לחלוטין וללא רי-אישיו (אלא אם היה למישהו בכיף לשלם כמה מאות פאונדים לפירסט או second אדישן משנות השבעים), את רביעית האלבומים האלמותיים ואולי גם אלו הפחות מוכרים על המיינסטרים (זה לא דארק סייד, החומה או וייש יו..) הם אבן פינה של המאה העשרים, של אולי אחת הלהקות הטובות בכל הזמנים. את התקליטים הנדסו מחדש, מאסטר מהטייפ האנלוגי המקורי ועוד וכמובן הדפיסו על ויניל 180 גר׳. ניתן למצוא את כל הרביעיה בכמעט כל חנות שמוכרת תקליטים בעולם ובארץ גם כן לשמחתנו (יש כיום יותר חנויית תקליטים פרופר בארץ מאשר כאלו שמוכרות דיסקים

ואפילו שפותחות בשבת בוקר/צהריים- המשיח הגיע) הסאונד חי עם הפרדת כלים מדהימה. רב הסטריאו מופנה לימין שמאל די חזק (פופולארי דאז) עם ווקאל תלת מימדי במרכז. הקאוורים של התקליטים יפים לאללה והם רפרודוקציה כמעט מושלמת למקוריים אם לא יפים יותר. מומלץ ביותר לחובבי הז'אנר, אספנים ובכלל לאוהבי מוזיקה טובה.
דא- פרמר בבלוג שלו רושם סקירה קצרה על הריאישיו הזה ובו למרות שהוא ממליץ בחום לרכוש,
גם קורא תיגר על ההודאה שהתקליטים מוסטרו מהטייפ המקורי, הוא חושב שהם עובדו מקובץ היי רז שהוא מהטייפ המקורי, מכיוון שהוא שומע סימנים מודרנים במאסטר הזה ומעט איזון יתר בגבוהים הדוחפים שיש לו באחד העותקים האנגליים שהוא מחזיק משנות ה 70.
בנימה אישית: על הז@& שלי... זה נשמע מעולה.