ברקצ כתב:
שאלות : (אני אוהב שאלות פילוסופיות כידוע)
האם כשאנחנו שומעים\קונים\מתייחסים לחבר'ה צעירים כאלה שמוציאים את תקליטיהם הראשונים - לפעמים למשל אחרי זכייה בפרס חשוב - אנחנו משווים אותם מיידית לביצועים של האריות הכבדים והוותיקים (כמו אלה שמוזכרים תדיר בשירשור הביצוע הטוב ביותר) או שאנחנו נותנים להם "הנחות" ?
האם אנו מצפים מהם לביצוע שונה ומיוחד או "סתם" ביצוע טוב ?
האם אנו מקווים ומצפים שייצא מהם ארגריך או פוגורליץ' או משהו כזה - והאם יש בימינו בכלל מקום לכאלה או שהנגנים הצעירים נכנסים יותר לתחום של "מיינסטרים" נעים וחמים ?
כמה משחק פה גם ה "סטאר-קווליטי" של הנגן הצעיר (ופה נזכר כמובן נושא הכנריות היפות שמצטלמות מול החלון בשימלה כמה שיותר שקופה.....). האם כיום אתה חייב להיות "כוכב" או להיות "שונה-אבל-לא-שונה-מדי" ?
האם גלן גולד צעיר היה מתקבל היום כמו שהתקבל בזמנו ? האם יש כיום כל מיני גלן גולדים שלא שמענו עליהם כי הם לא מספיק תקשורתיים ?
הי ברק, אלו שאלות מצויינות לדעתי, שלא פעם אני נותן עליהן את הדעת-גם מזוויות שונות.
לאחרונה הצטרפתי למפגש מוסיקה שבועי, שמתקיים כבר יותר מ 20 שנה.
זוהי "קליקה" מיוחדת מאד של חובבי מוסיקה מושבעים. שממוצע הגיל שם הוא 50~.
במפגש יש בדרך כלל שני סבבים שההשראה שלהם לקוחה מהתכנית "פרה עיוורת" שמשודרת בקול המוסיקה.
בכל סבב יש קטע מוסיקה מסויים שכולם יודעים מראש מה הוא ומאיזה מלחין כמובן.
ואז שומעים בצורה רציפה ביצועים שונים של אותו הקטע (10 -15 ביצועים בממוצע).
בזמן האזנה לקטעים, כולם רושמים את רשמיהם לגבי מה שהם שומעים\מרגישים\חושבים וכו על כל ביצוע.
בסיום השמעת הביצועים, כל אחד רושם על פתק את שמו ואת הביצועים ש"הכי עשו לו את זה"
ומדרג אותם לפי בנק נקודות שניתן מראש (למשל אם יש 10 ביצועים, יש לכל אחד 14 נק' למשל. לחלק כראות עיניו)-את הפתקים נותנים לסיכום ולקריאה, כל אחד בתורו שקוראים את הפתק ואת הבחירות שלו, רשאי להגיד כמה מילים על מה הוא בחר ולמה.
בסופו של דבר מסכמים את הניקוד בין כולם וקוראים את "הזוכים" לאחר סטיסטיקה.
כמובן שמה שיפה פה זה, שאף אחד אינו יודע מי מנגן ואילו ביצועים שמענו זה עתה והבחירות הם על פי האזנה "עיוורת" ללא שום דעה מוקדמת, STAR QUALITY או פנים יפות
שעל ה- COVER של הדיסק.
להשוות את הצעירים מול האריות הכבדים? כן אני משווה, כי האריות בטח כלל הם הרפרנס.
מבחינת ציפיות, אני לא חושב שיש לי, אולי רק מאלו שכבר הוציאו כמה דברים ולמדתי לאהוב מאד. אז הציפייה שישמרו על אותו ה"קו".
מקום לארגריך, או פוגו נוספים?- תמיד יש ואין פעם שאני לא מקווה שאחד כזה יצוץ שוב, כנ"ל לגבי גולד.
אני דווקא חושב שהיום עם הפתיחות המאד גדולה שיש למוסיקאים צעירים, לייבלים רבים שמחתימים כל מיני "אנונימים כאלה" ועוד..יש סיכוי שמישהו טוב יותר יצוץ..לצערי זה לא קורה הרבה אם בכלל, למרות שיש טובים מאד היום בנוף הביצועיסטי, גם אם הם לא מצליחים להגיע לישורת מול "רובינשטיין" או "ארגריך".
