שמעתי פה ושם כמה דגימות של HIRES. בעיקר אוספים חינמיים לדוגמה (HDTRACKS, LINN).
אהבתי את מה ששמעתי - נקי, נשמע טוב, נעים לאוזן.
אבל לא השתכנעתי שזה בהכרח יותר טוב מ-CD (לאוזניי, במערכת שלי, כמובן). לי זה נשמע כמו CD מוקלט מצוין. אבל סביר להניח שהדוגמיות שלהם ייתנו משהו יותר טוב מהממוצע, אז זה הגיוני שיישמע טוב, גם אם זה לא ה-HIRES.
ברור לי שהקלטה טובה של CD תהיה מוצלחת בהרבה מהקלטה גרועה של HIRES, אבל השאלה היא אם הקלטות שהאיכות שלהן דומה יישמעו באמת משמעותית טוב יותר.
אין לי חומר להשוות זה מול זה, ובשלב זה אין לי כוונה לשלם את הסכומים המאד גבוהים (אולי לגיטימיים אבל בכ"ז) שהם מבקשים. האופציה שלי כיום היא דיסקים יד שניה, שעולים הרבה הרבה פחות, ונשמעים "אותו דבר".

ובכל זאת זה מפתה...

האם מישהו יכול לחלוק על דעתי ו/או לתת לי "חומר להאזנה"? למשל ראיתי שיש TIME OUT ב-HDTRACKS. האם זה עולם אחר מה-CD ואני חייב בכל מחיר לקנות ואשתכנע שזה הרבה יותר טוב? או שזה "רק" עוד שיפור, שמי ששואף לשלמות חייב את זה לעצמו?

תודה.

אני אכתוב לך את דעתי, למרות שאני די בטוח שאינה מייצגת.

בעיקרון, קודם כל טוב שהפנמת את זה:

כלומר יותר חשוב המקור מהמדיום.

כאשר אנחנו משווים רד-בוק להי-רז אנחנו משווים בעצם שני דברים. פורמט ומאסטרינג.
לנו בתור משתמשים קשה לעשות את ההפרדה בין השניים, לכן נסתכל על זה כיחידה אחת.

אך כמו שכתבת קודם לגבי ההקלטה, המאסטרינג גם הוא יותר חשוב מהפורמט.
ולכן הייתי טוען שעדיף CD עם מאסטרינג טוב מאשר הי-רז עם מאסטרינג חרא.


עם זאת, יש איזה מכנה משותף לרוב אלבומי ההי-רז. יש בהם לדוגמה פחות קומפרסיה.
הם נשמעים יותר רגועים (אבל לא בהכרח רכים), והגיין הממוצע יותר נמוך.
כמובן שיש בהם גם יותר אינפורמציה (בתחום הגבוה) אך אם זה משהו שאנחנו שומעים זה ניתן לוויכוח.

הייתי אומר שהי-רז ישמע לרוב משמעותית יותר טוב בשני סוגים של מערכות:
- מערכות "עצבניות"
- מערכות עם גבוהים מנסרים

אם CDים נשמעים אצלך טוב מאוד, סביר שהיירז פחות ילהיב אותך. גם בגלל המגוון והמחיר, וגם בגלל שיחד עם היתרונות הסוניים שהוא מעניק הוא גם עלול לקחת משהו.


לגבי ה"אותו דבר". זה לא אותו דבר.
זה פשוט לא מספיק יותר טוב בשביל שבהכרח יהיה שווה להתאמץ בשביל זה.

האמת, לא מצליח להתלהב מזה.
אולי בגלל שההגל "סלחן", ואולי בגלל הטענה הנ"ל: "אם CDים נשמעים אצלך טוב מאוד, סביר שהיירז פחות ילהיב אותך."

בהמשך (ובניגוד) למה שכתבתי קודם,
המגוון של ההיירז מאוד מתרחב, והמחירים יורדים (לפחות לרזולוציות הנמוכות יותר).

היום לקנות CD ממוצע מאמזון אנגליה עולה איזה 60 ש"ח, ולקנות היירז (96) עולה כ- 70 ש"ח.
זאת כן מתחילה להיות דילמה.
בשני אתה מקבל לכאורה איכות יותר טובה ומקבל אותו על המקום, בראשון אתה מקבל את הנייר, גיבוי אם ימחק לך, ואתה יכול גם לשים על המדף להשוויץ שיש לך הרבה דיסקים

תודה על כל הפירוט.
בפרט - אכן שהמחירים מתחילים (בתקווה) לרדת.
מה שכן, כפי שציינתי - אני לעתים נדירות קונה דיסק ב-60 ש"ח. זה מאד יקר, ואם אני לא מחפש משהו מאד מאד מסוים, אז כמעט תמיד יש יד שניה או מארז/מבצע כזה או אחר שייתן מחיר הרבה הרבה יותר נמוך. אז אמשיך לחכות לפני שאקח את זה ברצינות.

לא שמתי לב לכך, לפחות לא בסוגה שלי.
קח לדוג' את "נבחרי השנה" שלנו, בג'אז, יש שם אחד לרפואה?

רגע, אז אם אני חושב על זה - אם המאסטרינג הוא מוטיב מרכזי, ועקרונית יש פחות קומפרסיה בהי-רז, אז האם יש טעם לקנות אלבום באיכות הכי גבוהה, או 24/48 למשל ייתן איכות כמעט זהה ל-192, וזול כמעט פי 2 (לפחות ב-HDTRACKS)??

מצאתי לפחות חמישה.
שלושת ה- ECMים
רדמן
ו- daft punk

בדר"כ בכל מקרה אין לך בחירה כזאת. מה שיש ב- 192 בדר"כ יבוא גם ב- 96 אבל לא ב- 48.

דעתך נכונה מאד. זה לא רלוונטי עד כמה היא מייצגת כי המערכות שמאפשרות להעריך במלואו את ההבדל בין רד בוק והיי רז הן לא רבות.