יום שישי בערב אני עוזב את הפרובינציה למספר שעות לטובת מופע ג'ז בלב העיר הגדולה. מחליף את הביגוד החנוני השולט בפרובינציה (גרבים מתוחות עד הברך, סנדלים תנכיות, מכנסים קצרים מתוחים עד הבטן העליונה וחולצה מכופתרת עד הסוף) לטובת ביגוד עכשוי תל אביבי (כניראה ... נעלי עור אופנתיות, מכנס ג'ינס שחור, טריקו צמודה שחורה וג'ל בשיער הקוצי). אני ממהר להתקשר לאלוני (שיביא את המצלמה) ולחבר י. להזמינם לבוא (למען התביעה שתבוא יש לאמר ש י. תיכנן ללכת למופע ושאל אותנו אם נירצה לבוא, אך למען הדרמטיות שברצף שיניתי את העובדות).
אלברט בגר (שמסתבר שהוא אחיו של מני בגר ) יוצר ג'ז ישראלי ונגן סקספון.
הופיע עם שותפיו לרביעיה שקרויה על שמו. אלברט בגר- - סקסופון,טנור,סופרן. יואב זוהר - תופים. אבירן בן נאים - פסנתר. גבריאל מאיר - בס במועדון פאב אוזןבר.
המוסיקה היא מה שקרוי מוסיקת ג'ז מודרנית וג'ז חופשי. היו איזה שנים או שלושה קטעים שחטאו במלודיות, אך בכללי "ההתפרעות" חגגה. החומר בהופעה היה מאלבומו האחרון השמיני BIG MOTHER אך כלל גם חומר מאלבומיו הקודמים שהראשון בהם היה ב 1995.
ההרכב עובד יפה וישנה כימיה יפה. נתנו שואו טוב (ובפרט בשביל ה 50 ש"ח דמי כניסה...) ו"הרוויחו" גם ממני עמלה לדיסקים שאקנה.
ההרכב הוגבר ע"י מערכת הגברה. החלטה מעט תמוהה בעיני. ראשית היות ולאולם אין צורך בהגברה. שנית ההגברה שנבחרה היא לא היתה ממש לענין.
הבאלאנס היה לא טוב בעיני. כל זמן שאלברט ניגן אני יכולתי רק לנחש מה מנגן הפסנתרן. ומילה לחיוב בכל זאת ... כשהפסנתרן ניגן סולו ... שמעתי אותו טוב ...
הקומפלקס כולל אולם אינטימי לארוח מופעים חיים ובנוסף 3 אולמי קולנוע קטנים ופרטים שמוקרנים בהם סירטי קאלט וסרטים על מוזיקאים. במוקדם לשהותנו באולם המוסיקה היה סרט דוקמנטרי על רוברט וואיט. ולאחר המופע ראינו סרט על קולטריין. ובשני האחרים הוקרנו כל הזמן קומיקס.
אולם המופעים אינטימי וכולל מספר שולחנות פאב קטנים וגבוהים. ושלוש שורות קצרות של כיסאות רגילים. במה קטנה ומעט צפופה. אולם קטן, חמים, אינטימי ואידיאלי למופעים קטנים.
לסיכום: ערב סביר פלוס בעיר הגדולה. בעיני שווה להתאמץ וללכת לשמוע את ההרכב הזה. ובהחלט שווה לרכוש את BIG MOTHER.