לדבר על "השואה" באיזו הכללה כלשהי,
זה כמו ניסיון להוציא ארון עם 6 דלתות מחדר השינה בפעם אחת :
זה לא הולך.

כמו שצריך לפרק את הארון ולהוציא מגירה - מגירה ודיקט - דיקט,
ככה נעשה לימוד נושא "השואה",
על ידי סיפור של ילד אחד מתוך כשני מיליון,
אב או אם אחת מתוך מיליונים.

יש אינסוף אפיזודות יחידניות כאלה מתוך מליוני ההרוגים ושנות ההרג.
======================================================

למי שמעוניין בלימוד נושא "השואה",
מידע על "אירוע אחד" בהיקף קטן יחסית,
הפוגרומים בלבוב :


" הפוגרומים בלבוב היו שני מעשי טבח ביהודי העיר לבוב וסביבתה שבפולין הכבושה (כיום באוקראינה), אשר התרחשו בין ה-30 ביוני ל-2 ביולי ובין ה-25 ביולי ל-29 ביולי 1941, בתקופת הכיבוש הנאצי בפולין במלחמת העולם השנייה. לפי נתוני יד ושם, 6,000 יהודים נרצחו בפוגרומים על ידי יחידות איינזצגרופן, לאומנים אוקראינים וחברי המיליציה האוקראינית. "

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7% ... 7%95%D7%91

תמונות מהפוגרום :

http://mywebs.su/blog/history/10086.html

=================================================

תודה רבה על השיתוף,
מאוד מעניינת אותי התקופה ואני בהחלט יכול להמליץ למי שמעוניין בסדרות תעודה איכותיות
יש לא מעט סדרות HD וכל מיני הפקות שעשו שחזרו צבע - אבל אף אחת לא בהיקף של הסדרה הזו:
http://www.imdb.com/title/tt0071075/?ref_=sr_6

שלדעתי היא הסדרה המקיפה והמעניינת ביותר לתקופה עם צילומים ותיעוד מרתק מפי כאלה שהיו שם (וזה סה"כ אחרי 30 שנה עדיין "טרי").


לעניין השרשור ,
בהרבה מקומות באירופה נראו פוגרמים מהסוג הזה
פרעות יאשי הידועים ברומניה- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7% ... 7%A9%D7%99
ליטא - סיפור מזעזע וברברי של רצח אנשים בעזרת ברזלים בכיכר העיר ואת את אלו שלקחו קבוצות אנשים לשדות ו"אנשי הכפר" הפשוטים עמדו בצד ודרשו או סימנו את המעילים/בגדים/כסף של אלו שעומדים להרצח (משום מה לא מצאתי לינק ).

סיפור קטן על איש גדול שקם ועשה מעשה לעומת מליוני שצעדו כצאן לטבח :
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7% ... reet-2.jpg

אשרינו, שבכלל אנו יכולים לומר את המילים "כצאן לטבח".

זה מעיד שכאומה\עם יש לנו [שוב, מבחינה היסטורית] "תחושת כח",

זה טוב וחשוב בעולמנו מבחינת אינטראקציה אנושית\בין לאומית.

כשאני חושב על זה, אני אף פעם לא יודע אם אפשר באמת להגיד 'כצאן לטבח',

אני לא משתמש בזה בגלל שיש לזה טיפת טון ביקורתי.



האלטרנטיבה ל"הלכו כצאן לטבח" היא "עשו כאזרחים מה שהשלטון אמר".

זה מה שהם עשו, ועוד בעידן עם הרבה פחות ידע ציבורי-פוליטי שהיה יכול לתרום

לעמדה כלשהי מצידם או השערות לגבי המצב וכו'.


בסעיף 'מילוי הוראות על ידי אזרחים' ,

אם הממשלה מפנה אותנו היום למחנה באיזור שפיים-געש בגלל מצב כלשהו נניח,

גם אנחנו נלך : ואם יקרו דברים שאנו ממש לא יכולים לחזות כעת - האם גם עלינו יאמרו "כצאן לטבח" ?

למה לא ברחנו להרים באיזור עפולה או לערבות הנגב ?

זאת יוכלו לומר בשנת 2065, כשידעו מה קרה בסוף.



צפיד,

אם זה מעניין אותך,

לצד האקדמיה וביתר שאת אני מוצא את בית המשפט [ ובתי המשפט ]

במדינות נאורות כזירת דיון מרכזית של ההיסטוריה האמיתית בעידן המודרני.

משפט אייכמן, יו טיוב, זה תיעוד כזה.

http://www.youtube.com/results?search_q ... a7y_uXPMl0

בצעירותי קראתי ספר על רב קהילה גדולה מאד באיזור רומניה ההררית בשנות השואה
מספרים שם על בנו, שבבגרותו כשהיה בעל משפחה, היה בבעלותו טברנה ששם מכר מטיטיי, כרוב חמוץ ושיכר (מאין יין מחוזק\בירה) וחי בצניעות מטורפת.
בלילות היה לוקח את המעות שהרוויח בקושי רב במשך היום מאנשי הכפר, שבאו לאכול ולשתות אצלו ומחפש יהודים שנכלאו על בסיס יהדותם כמובן בידי אנטישמים\המשטר הקומוניסטי. היה משחד את השוטרים או את הפקידים באזור כדי להוציא אותם מבית הסוהר\צינוק שזרקו אותם לשם ולוקח אותם הביתה, כל פעם כמה יחידים שהכסף הספיק לו.
היה מוביל אותם בכרכה רתומה לפרדות בחזרה לכפר, מביא אותם לביתו שאישתו תאכיל אותם אחרי ימים של רעב והצקות ומשחרר אותם לביתם.
כך נודעו המשפחה הזו בצדיקותם חסרת הפשרות וכמובן ללא שום זכר חוץ מאיזה ספר שכתבו כמה אנשים מהקהילה הזו שלימים גם עלו לארץ ישראל..

אחרי לא מעט שנים, הבנתי שאלו שקראתי עליהם בספר, הם סבא שלי (הבן בעל הטברנה) וסבא של אבא שלי - הרב.

WALLA ?!

וואלה.

[ זה מסביר הרבה על הגנטיקה שלך,
חובב פטריצ'נים ציוני בעל לב רחום ורחב ! ]

סבא של אבא שלי תיעד את בנו הבכור של אבי שיהיה אחד הרבנים החשובים של המאה..
בינתיים אני לא בדיוק בכיוון (למרות לימודי קבלה נרחבים לפני שנים)
אבל מי יודע, אולי אתחזק בשלב מסויים בחיים וזה עוד יקרה.

לגבי "הצינטוריות" - מסכים. חובב נלהב.

ריכטר לגבי הצאן לטבח,
אני יכול להבין את עמדתך,לצערי אתה שוגה באנלוגיה שאתה עושה :

1.ישראל מדינת היהודים /מרבית אזרחיה וממשלתה יהודים ,
אני לא יכול לדמיין מצב לטרנספר בעל אותו אופי במדינה שלנו.
2.ההיסטוריה מלאה ברדיפת יהודים ,כל טרנספר כזה היה מעלה ספקות רבות לתכליתו.

אני מאמין שמשהו בתפיסה היהודית, העם היהודי הוא בעל אופי
כנוע רחום ותמים שהוא בגולה ,ככל הנראה זה מאפיין /תסמונת כל קבוצת מיעוט במדינה "זרה" (לצערי הגדול בהרבה מובנים אנחנו לא כאלה במדינה שלנו)אבל אצל היהודים משחר ההיסטוריה ההתעוררות הגיע בשלב מאוחר,מאוחר מדי.
לדעתי זה אחד הדברים שאפשרו את הצלחת הגרמנים בהשמדה ההמונית בהקשר היהודי.
אני יכול לתת לא מעט דוגמאות שבמחנה השמדה/ריכוז היו מעטי מעט של כח אדם נאצי אל מול עשרות אלפים
וכמעט לא היתה התנגדות,אגב הנאצים עצמם פעלו מתוך ידיעה זו(אם אני לא טועה באחד מביקורי הימלר במחנה השמדה הדבר צויין).

אפרופו משפט אייכמן עם הקשר לדיון למשפט "צאן לטבח",
אבא קובנר ז"ל במשפט אייכמן:


מתוך ויקפדיה:
הצורה "כצאן לטבח" מופיעה בפיוט הנאמר בכל יום שני וחמישי ב"תחנון" עם סיום תפילת שחרית, בטקס הכולל הזלת דמעות:

"הבט משמים וראה כי היינו לעג וקלס בגויים,
נחשבנו כצאן לטבח יובל,
להרוג ולאבד ולמכה ולחרפה" (נוסח זה מופיע לראשונה במחזור ויטרי משנת 1208).
ב'ספר יוסיפון', שפורסם באיטליה במאה ה-10 ומחברו אינו ידוע, שׂם המחבר את הביטוי, כביטוי גבורה, בפיו של מתתיהו החשמונאי: "חזקו ונתחזקה ונמות במלחמה ולא נמות כצאן לטבח יובל".

הצורה המופיעה בתהלים, "כצאן טבחה", מופיעה בסיפורו של יוסף חיים ברנר משנת ה'תרס"ד, 'מסביב לנקודה', שבו, בעקבות תיאור הפרעות בקישינב שואל שמואל: "והיהודים היו כצאן טבחה? לא הגנו על עצמם?"

צפיד, אני אבהיר מה אמרתי שכן לא עשיתי אנלוגיה כמו זו שתיארת,

אלא אנלוגיה של אזרחים המקיימים את הוראות השלטון.

תחת 'אזרחים' היו יהודים וגרמנים לצורך העניין,

ותחת 'הוראות השלטון' היו להרוג יהודים [ עבור הגרמנים ] ולהתכנס בגטאות [ ליהודים ].

אזרחים, בדרך כלל, פשוט מקיימים את הוראות השלטון.

אני ואתה עושים זאת בכמה דרגות - משלמים מס, משרתים בצבא, עושים גם מה שאלוני מבקש כאן למשל :

'שלטון' בהגדרה הרחבה, וקיום הוראות גם.



"כצאן לטבח" מרמז כאילו היה שביל ארוך,

שבסופו שער גדול של בית מטבחיים,

ויהודים הלכו בשלווה לתוכו, אוחזים יד ביד.

ולא כך היה.


היהודים קיימו הוראות אחרות,

בנוסח "פנו את הרחוב הזה והזה",

"סגרו את החנות ההיא",

" התפטרו מעבודתכם בתור...",

" עברו לדיור ממשלתי שהוקצה לכם ברחוב זה וזה"

"פנו את הרחוב"

"נא עלו לרכבת".

זהו.

הם לא הלכו כצאן לטבח. אפילו צאן אמיתי לא הולך כצאן לטבח.

הם פשוט עברו דירה לפי הוראת השלטון, שינו עבודה, שמו מדבקה צהובה, התכנסו בגטו לזמן המלחמה,

עלו שנייה על הרכבת ונכנסו רגע להתקלח.


אחרי שהעולם הבין מהי "השמדת עם" ושזה מה שנעשה שם, עלו שאלות שבדיעבד,

ורק אז זוהה המצב של "כצאן לטבח".


על לחימה או התנגדות קשה לדבר, כי מתי תתחיל הלחימה ?

כשאומרים לך לעבור לגור במחנה שפיים-געש ?

במי תילחם ?

ומילא אני ואתה, גיבורי החיל : סבתא שלי, שנולדה בתחילת המאה במשפחה דתית, איך תילחם ? במי ?

מתוך חינוך לכבוד היא לא ידעה להביט בעיני אביה כשהייתה עונה לו על שאלה פשוטה...

מה אתה רוצה שהיא תעשה ?

ובחורי ישיבה מתחילת המאה שלא יודעים מהי כל צורה של התנגדות,

מה יפצחו, במסע התנקשויות בפקידי הממשל כי ביקשו מהם לשים מדבקה צהובה ?


חשוב להוציא מהראש את כל מה שאנו יודעים היום.

היפנים בארה"ב [ מהם גם אזרחים אמריקאים ילידי ארהב ] כונסו במחנות ריכוז והסגר קשים בארה"ב בעת מח"ע 2.

גם הם הלכו "כצאן לטבח", רק שבשונה, שם לא היה טבח.