פסטיבל הג'אז באילת 2008 - הכח הנשי
ביום השני תכננתי להתייצב להופעה הראשונה של קרלה בליי, כבדות ועייפות מארוחת הצהריים היו לרועץ לתוכנית זו כך שאת ההופעה הזאת פספסתי. לחברים היה חשוב להשתתף בהופעה של מייק סטרן כך שאם לוקחים בחשבון הפסקה, ההופעה הראשונה שלנו היתה "טרי לין קרינגטון והכח הנשי".
חתיכת שם, לא ידעתי אם לצפות למופע אמזונות ססגוני או לדיקלום פואמה פמיניסטית מיליטנטית, אבל כאדם "נאור" שכמוני נשארתי עם ראש פתוח. על הבמה עלו רביעייה נשית. הגברת קרינגטון על התופים הובילה את ההרכב ושימשה בתור המנחה התורן. הגברת קשוחה למראה, גם תנועותיה ודיבורה הזכיר לי יותר מכל את התקופה שלי בביסל"ח. מול הפסנתר התיישבה הגברת אלן, זו עשתה לי רושם של "ביג מאמא" של החבורה. את הקונטרה בס אחזה בחורה נעימת מראה בשם האקזוטי אספרנזה ועל כלי הנשיפה השתלטה פוסתמא הבלונדינית (חה, חה, כן זה השם שלה, שנון ביותר מצידי, אני יודע).
ההרכב ניגן ביצועים שונים ומהנים, חלקם מן הרפרטואר האישי של החברות בו. להדיוט שכמוני הביצועים נשמעו מצויין אם כי מידי פעם לא הבנתי מה הן מנסות להשיג, אני גם לא בטוח שהן ידעו. מי שבלטה והקסימה אותנו היתה אותה אספרנזה. קשה לי לומר אם זה בזכות המראה המצודד, הנגינה, השירה הבאמת מקסימה (מסוג הקולות והמילמולים, סטייל בונה) או הענווה הסופר ביישנית שבה היא מתנהלת.
מבין האומנים החדשים (לי) ששמעתי בפסטיבל היא היחידה שמשכה אותי לחפש דיסק שלה, באמזון מצאתי שני אלבומים כאלו. משמיעת הסמפלים בלבד קיבלתי את הרושם שמדובר בחומר מעניין עם השפעה לטינית עמוקה אולם אני לא בטוח שהחומר ממש בשל. בהחלט מעניין אותי לשמוע (אני מניח שיגיע בבאטצ' הבא מאמזון).
לסיכום, נהנתי מההופעה, אני חושב שאחסוך מכם את הבדיחות השוביניסטיות שרצו שם שתרמו לא מעט להנאה, אבל אני בהחלט שמח שהשכלנו להכנס להופעה אפילו שזה היה רק "לסתום חור" בלו"ז.
לא תגידו שאני לא מפרסם תמונות נכון?
חכו חכו, עוד סקירה אחת ומסיימים את הסאגה.