לפני קצת למעלה מחצי שנה כתבתי במקום אחר על יציאת האלבום הזה, אך רק עכשיו רכשתי אותו.
אקדים ואמר כי זה אלבום מצויין.
עומר קליין, בן 26 הוא פסנתרן ג'אז ישראלי מוכשר מאוד, שזוכה להכרה בינלאומית.
זהו אלבום בכורה של קליין כמוביל הרכב . יחד איתו עומר אביטל - באס ועוד, זיו רביץ - תופים, ואיתמר דוארי - כלי הקשה.
האלבום הראשון של קליין בשם duet יצא ב 2007 עם הבאסיסט חגי כהן מילו.
קליין זכה למלגה בקונסברטוריון של ניו אינגלנד בבוסטון, והחל מ 2006 חי ופועל בניו יורק, יחד עם אשתו אלמה מושונוב, זמרת האופרה.
בדיסק 10 קטעים שהולחנו כולם ע"י קליין, אשר מתגלה כמלחין רבגוני, ופסנתרן נהדר. יצויין, שההשפעה של מתי כספי, ושלמה גרוניך, בולטת מאוד במוזיקה שלו, ובנגינת הפסנתר. בריאיון עימו, מודה קליין שיש מוטיבים שלהם במוזיקה שלו, וגם של יוני רכטר, ושם טוב לוי.
בנוסף, משלב קליין גם סילסולים, שמוסיף ואומר כי הושפע גם מדקלון וזוהר ארגוב.
האלבום נפתח בקטע מרשים במיוחד בשם "אבוטבול". אבוטבול הוא שם משפחתו המקורי של הבאסיסט עומר אביטל, והוא נכתב כמחווה למוזיקה שלו, וכהכרת תודה לאביטל, שהיה המנטור של קליין בדרכו המוזיקלית.
המוטיבים המזרח תיכוניים, פורצים במלוא עוזם ברצועה מספר 3 oud song קליין בלחן נהדר, משלב ג'אז עם מוזיקה אתנית, והתוצאה נפלאה.
אחד הקטעים היפים ביותר באלבום לטעמי, Melody for alon, הוא נוגה למדי, ונגינת הפסנתר היא יותר קלאסית.
שני קטעי סולו פסנתר מעולים, הם, טיול בישראל, ו - Unerasable
ברצועה”נתניה", מנגן עומר אביטל על העוד, ויחד עם קליין, וחברי ההרכב, מתקבלת מוזיקה קצבית וסוחפת מאוד.
יצויין, שהאלבום המדובר זכה בצדק, לשבחים בארה"ב, מאז צאתו בתחילת השנה.