לאחר שרכשתי לאחרונה פטיפון חדש החלטתי לחדש את האוסף הקיים.

מצאתי עצמי היום בצהריים בחנות ותיקה לתקליטים יד שניה.
לשמחתי מצאתי שם שני תקליטים חדשים לגמרי שזממתי לקנות באמזון (Harvest moon ו Some girls).
עלות כל תקליט 80 ש"ח, מחיר טוב + , להבנתי.

עם זאת בדרכי לקופה לאחר התבוננות רבה בעטיפה האחורית, נראה שהעסק מטושטש. שאלתי בקופה מה הפשר ונעניתי כי מדובר בעותקים בהדפסה לא מקורית, אך המוזיקה אותו דבר.
לא רכשתי.

שאלותיי לחברי הפורום הנכבדים:
א. האם בהיבט האיכות, זיופים שכאלו יכולים להגיע לרמה גבוהה?
ב. האם זה מקובל או חריג?
ג. אני מגזים או שגם לדעתכם יש פה בעיה ערכית (מעל לסוגיות החוקיות) חמורה?

נמרוד

אמרו לך זיוף או הדפסה לא מקורית?

תגדיר הדפסה לא מקורית

אמרו "הדפסה לא מקורית , סוג של זיוף"

הזכיר לי קצת את הדיסקים בתחנה המרכזית....

מוזר. מזיוף מן הסתם אתה רוצה להתרחק.

אבל סביר שזה לא זיוף אלא הדפסה ברישיון שלא על ידי חברת התקליטים המקורית.
במקרים כאלו לפעמים אין את המקור של העטיפה/liner notes המקוריים ומשחזרים אותם לא טוב. ולפעמים זה סתם דפקט בתהליך הייצור (של העטיפה). במקרים כאלו זה לא אומר כלום על איכות התקליט שיכול להיות טוב ויכול להיות חרא.

אין ממש זיופים בתקליטים...
אבל יש REISSUES מחורבנים
יש גם REISSUES מצויינים.

איפה התקליטים יוצרו? אם בארץ, אל תצפה להרבה....

מי שלא טרח להשקיע כמה גרושים בעטיפה, מן הסתם לא טרח להשקיע בהדפסה.

רוב ההדפסות הזולות (באוזן 80 ש״ח נחשב זול go figure) הן בעצם הקלטה דיגיטלית על תקליט - אין בזה כל טעם - תקנה את הדיסק או תוריד את האלבום הדיגיטלי.
את ההדפסות הטובות בד״כ אין להשיג בחנויות פה בארץ ואם כן המחיר מופרז.

יש יוצאי מן הכלל. ההדפסות של PAX לפעמים לא רעות בכלל. נתקלתי גם בכמה הדפסות סבירות של הד ארצי והחברה הכללית למוסיקה (רמת גן).

רבותי יש זיופים יש חנות בארץ שמייצרת\מייבאת תקליטים מבוקשים בצכיה והתוצאה על הפנים
אני קניתי החומה של פינק פלואיד בצבע ורוד עם עטיפה צבועונית ויש הרבה זיופים בהקלטה במיוחד לקראת סיום התקליט
שלא קיימים בגרסה הישנה וגם בלי קשר לזיופים הם נישמעים כמו MP3 עם פצפוצים
נימנע מלרשום את שם החנות