יהיה לי קצת קשה לסכם על הכתב את שחוויתי בתערוכת מינכן.
בעיקר בשל כל הדברים שקרו בדרך, מה ששמעתי, ראיתי וחברתית כמובן.
אז זה יהיה טיפלה ארוך, איתכם הסליחה..
זו הפעם הראשונה שאני פוקד את התערוכה הגדולה בעולם לאודיו דו ערוצי והשנה לשמחתי הצלחתי "לעשות זאת", מכל הבחינות.
"מכל הבחינות" כולל את החוויות שנהניתי מהן כל כך בארבעת הימים הגדושים הללו.
של ציוד, מוסיקה וחברות אמיצה בין ארבעה אלפים, או אלופים בצורה כזו או אחרת.
כל אחד בדרכו.
אני אתחיל דווקא מהסוף, זה שידידי אלון סיים בו את סיכומו.. (תודה!)
הייתי רוצה במעמד זה להודות לעולם הוירטואלי = האינטרנט (ולהורי שהביאוני עד הלום
).
שהצליח לגלות בפני אנשים כה יקרים, חביבים וטובים עד שהם הם הפכו לחברי הטובים בעולם
(אני לא לוקח את זה כמובן מאליו!).
ולכם אלון ואפי על שהקמת את האתר הנפלא הזה יחד שמהווה היום את ה-אלטרנטיבה הנכונה, הישרה וברמה הגבוהה ביותר לתחומים שכולנו אוהבים, מוסיקה וציוד אודיו.
וזאת בדרך של נועם ופתיחות פנומנאלית (god know's שהיו לנו ויכוחים עיקשים הקשורים לכך) הכובע מורד רק לפניכם! תודה רבה
.
יאללה מספיק עם הקיצ'! בוא נעבור ישר ל -
הסיכום שלי על התערוכה ובכלל.
לתערוכה הגענו מהיום הראשון המוקדש למוזמנים בלבד, עיתונאים מרחבי העולם, מפיצים, מציגים ו"חברים של...
".
כאשר ביום זה התערוכה הרבה פחות עמוסה במבקרים ונותנת הזדמנות קצת יותר נוחה וריאלית, לכל אלה שרוצים לבחון את החדרים המיוחדים, או בכלל את התערוכה ביתר נוחות.
לשמחתי הגענו כבר יום לפני, מה שנתן לנו לנוח מהטיסות והיום המתיש שעוברים עד שמגיעים לארץ אחרת, וגם לטייל ולספוג טיפה מאווירת מינכן וגרמניה (וקצת מהקור והגשם לצערנו).
לתערוכה אלון ואני הגענו די מוכנים.
לפחות כל אחד חשב מראש על דרך "לתקוף" את החדרים השונים וכמובן לסקור אותם באופן רציני. כך שיהיה לנו בסיס לכתיבה עבור האתר שעיקרו הוא אתם הקוראים.
בדיעבד, פה ושם קינאתי קצת בשני ה א'ים שטיילו להם בתערוכה מבלי להיות בעומס יחסי,
כפי שאלון ואני היינו. אך מצד שני אותו לחץ בסופו של דבר היה חיובי עבורי.
מכיוון שהוא הכניס אותי לקצב כזה שאוכל לחוות, לשמוע ולראות כמה שיותר בתערוכה הענקית הזו.
מי שלא היה בתערוכות מהסוג הנ"ל, צריך להבין שגודלן אדיר ומסת המידע שמוצגת שם היא פשוט בלתי נתפסת.
אנחנו היינו שם כל היום כמעט, למשך שלושה ימים ועדיין היו חדרים שלא ביקרנו בהם בכלל.
גם מחוסר זמן ובעיקר בשל חוסר עניין, כדי שלא יפריעו לחדרים שכן רצינו להיות בהם.
לגבי הסאונדהגישה שלי היתה הרבה פחות ביקורתית כלפי החדרים ביחס לאלון למשל. ובכלל נראה לי שלאלון יש חשיבה הרבה יותר כיוונית ממני.
(למרות שהוא הצליח לבלבל אותי בכל יום שהיינו שם יחד
).
לתמהיל הביקורת הסונית מצידי על החדרים השונים, נכנסו גם שוק ויזואלי וגם כמובן התלהבות ילדותית\אנושית מהציוד היקר והנוצץ המוצג.
היה אפשר לקרוא בסקירות השונות, שלמרות השוני המתואר בהעברת המוסיקה בכל חדר,
היו חדרים רבים שדווקא נהניתי בהם ונתתי להם המון קרדיט מאשר כאלו שלא.
גם אני כמו אלון, לא נפגשתי עם חדר שרציתי לברוח ממנו בגין סאונד מזעזע, או קשה במיוחד.
אך היו כמה שממש לא הזיזו לי, או היו להם חסרונות "קשים" מבחינתי שהיוו NO NO לטעמי.
אך עדיין ניכר היה שאהבתי והתלהבתי קצת יותר ממנו מחדרים מסוימים ובכלל.
החלוקה אצלי הייתה בין טובים, לבין טובים יותר ועד ממש מצוינים לטעמי.
שלהם בדרך כלל נתתי את ציון "Take Home AS IS" .
אני לא אכביר במילים על הטכנולוגיות השונות והדברים הטכניים,
בעיקר בגלל שאלון השכיל לעשות ולפרט זאת טוב ממני.
לגבי המקורות שניגנו יש לי כמה מילים משל עצמי בכל זאת.
למרות שאפשר אולי להגיד שברוב החדרים השתמשו במקורות מבוססי מחשב, זה עדיין לא משהו שהייתי מנתח כמגמת שינוי בכניסה למערכות החובבים או משהו כזה. לי זה נראה יותר בקטע
של נוחות הרבה יותר מרמה סונית. המציגים יושבים שם 4 ימים שלמים ומציגים מוסיקה במשך שעות.
בכל מקור אחר הם צריכים להחליף תקליט או דיסק כל רצועה או שתיים.
בכל מקרה וללא ספק ה-מקור שכיכב מבחינה סונית הוא האנלוגי, בטח ובטח עם סגנון המוסיקה ששלט בתערוכה בכמעט כל החדרים (מאד יכול להיות שאם היו מעיזים קצת לכיוון הקלאסי הבחירה אולי היתה משתנה).
אל לכם לקחת את הערתי לכיוונים לא נכונים, לא הכול נוחות וכמובן שלהציג את הטכנולוגיה החדשה ביותר בתחום, היתה בראשם של המציגים.
הבעיה הגדולה לדעתי היתה שברגע שחדר מסוים השתמש בכמה מקורות, המחשב תמיד, אבל תמיד נשמע הכי פחות טוב (לפחות לטעמי, ונראה שאלון מסכים איתי).
לגבי החדרים והשוני ביניהם, מבחינתי חילקתי אותם לכמה סוגים.. להלן חלקם.
*סאונד ענק שלא קשור למציאות שלנו,
קארמה,
MBL ,
גריפון וכדומה ..
אלה חדרים יקרים מאד, עם מערכות דגל עצומות שמייצרות סאונד ענק ומרשים במיוחד.
אך אלה לא חדרים שהייתי חושב לקחת איתי הביתה גם אם הממון היה בכיסי (עלייק
).
יהיה לדעתי קשה מאד לשבת מול אחת כזו 4-5 שעות ביום ולהאזין למוסיקה למרות החיוך הדבילי שמרוח לך על הפנים שאתה יוצא מחדר כזה.
*חדרים עם סאונד "שונה" לדוגמא ה
Western Electric.. שנתן פרזנטציה גדולה, רחבה ועמוקה מאד. החדר הזה היווה רפרנס במימד שונה לגמרי ממערכות היי אנד שונות בתערוכה, והדגים מוסיקאליות אדירה, עם חוסר של סופרלטיבים אודיופיליים (מה שזה לא אומר).
Avantgard הוא דוגמא נוספת, שהיה כנראה אחד החדרים הכי מהנים בתערוכה.
עם מיד מצוין ועוצמות אדירות בדינאמיקה ובדרייב! רק חבל שהמציג שם פריק של ווליום,
עד שהיה פשוט בלתי אפשרי לשהות בחדר יותר מכמה דק'.
*חדרים עם איכות מרשימה (לטעמי כמובן) חלק מהם היו אלה עם הציון הפרטי שלי:
"TAKE HOME AS IS".
-
הנסן "the emperor" עם אלקטרוניקה של סולושן וכבילה של קובאלה סוסנה.
-
מג'יקו M5 עם אלקטרוניקה של סולושן (שוב) וכבילה של קובאלה סוסנה (שוב).
סאונד מאוזן, נעים,דינאמי, מפורט ושקוף. כל הדברים הטובים שאני מחפש במערכת סטריאו..
-
החדר הקוריאני עם מכונת הירייה MSD והאלקטרוניקה של Emille שהציג סאונד מתוק, מלא ועשיר בניואנסים, היה אחד המפתיעים ביותר בתערוכה ולטובה כמובן.
חדר נוסף שאהבתי מאד והיה מבחינתי אחד הטובים ששמעתי בו מוסיקה, היה החדר של
Ascendo System 7 עם הגברת החתול (CAT) השפופרתית.
ציון לשבח:שלושת החדרים הטובים ביותר מבחינתי שהיו בתערוכה הם (ובמקרה גם מתאימים מאד לחדרים שאלון בחר {מצחיק, מפני שלמרות ההבדל בטעם ביננו, בחרנו די דומה בסופו של דבר}
-
DA VINCI\ORPHEUS\MARTEN -
TIDAL\DA VINCI-
HANSEN\SOULUTIONהיו חלוקות נוספות..וחדרים נוספים.
אך הפירוט נמצא בסקירות הממצות שכתבתנו עבורכם והרי זהו "הסיכום".
לסיום סיומת...התחושה הכללית לאחר כמה ימים בתערוכה הגדולה וכן גם כמה שעות מהקטנה
זה שהימים האלו עמוסים מאד למי שמתכנן לראות, או לשמוע את רוב התצוגות.
בשלב מסוים בסוף כל יום, כבר היינו מותשים
לא פיזית כמו נפשית, כנראה שזה סוחט לא מעט מהבחינה הזו.
למזלנו הטיולים בעיר, השיחות הערות ביננו והיציאות בערב חידשו מטענים ליום הבא ולהמשיך לשמוע ולראות כמה שרצינו = כמה שיותר.
סה"כ אני יכול להגיד שההנאה היתה יותר מהפגישה עם המוצרים והדגמים שרואים רק בעיתונים המקצועיים ובתמונות באינטרנט. זה שיכולנו גם לשמוע, לנגוע ולקבל הסברים ובכלל לדבר עם חלק מאלה שממש יצרו וחשבו על הציוד היה מעשיר מאוד, משכיל ובכלל אחלה אקסטרה.
למרות שכרגיל הסאונד בתערוכה צריך להילקח בעירבון מאד מוגבל, גם בחדרים שטופלו אקוסטית לפחות במבט ראשון.
בטיסה חזרה לארץ חשבתי עם עצמי, האם גם שנה הבאה ארצה לבוא ולחוות את התערוכה שוב והתשובה אליה הגעתי עוד באוויר היתה "לא". אולי עוד כמה שנים.
היום לאחר כחודש כמעט מאז נחתנו, אני כבר מתחיל להרגיש את התיאבון חוזר שוב.
מה שבטוח, יציאה לתערוכה כזו - שכולה מוקדשת לציודפיליה (בואו נהיה כנים לרגע)
נותנת עירוי למחלה הזו שלנו, זאת שהצלחתי קצת (לפחות לזמן קצר לפני כן) להחשיך.
אז... צפו בקרוב לכמה שרשורי "התחדשתי"
over and out.
אביעד (א'2)
