טוב - אז חבר חביב ביקש ממני "לשתף" ... הבעייה שאין לי את הכישרון הספרותי, וגם לא הידע המיקצועי , שיש לידידנו אביעד !
אז :
א. נהניתי. ואני מוכרח להודות שקל לרצות אותי ... כל הופעה שהיא לא ממש קטסטרופה גורמת לי הנאה רבה. מעצם האירוע. מעצם המוסיקה החיה.
ב. אני סאקר של פרוקופייב. ושל דביוסי, וראוול. אז כל מה שתזרקו עלי מהיצירות שלהם - אורגזמה.
ג. יעזור להשוות את הביצוע לזה של וויסנברג שנמצא בקופסא של EMI שרכשתי זה עתה ? נכון שלא ? דרך אגב רכשתי גם את הקופסא של צ'ליבידאצ'ה בווקאלי, חייפץ, מאקאראס, ודבוז'אק-גריג-שומאן של ריכטר ברה-מאסטר SACD. שיגעון של סדרה - לחטוף כמה שאפשר. ובמחירים מצחיקים (120 עד 200 שקל).
ד. אז קצת יותר "ברצינות" : אהבתי את הביצוע לקונצ'רטו השלישי לפסנתר מידיו של מצוייב (איך מבטאים את זה? ). מלא אנרגיה וחיות, כמו שהיצירה דורשת. זו יצירה מופלאה, חציה ג'אז בסגנון גרשוויני, חציה אמפרסיוניסטית בסיגנון צרפתי כמעט (מתקשר טוב לחלק השני של הקונצרט). לפסנתרן הצעיר הרבה כישרון והרבה אנרגיה, למרות שאין לו את הכריזמה והאנרגיה הכמעט פסיכוטית של מישהי כמו יוג'ה וונג למשל. הוא קצת "ילד טוב" יחסית למפלצת הקדושה הנ"ל. התזמורת שלנו, "העייפה" כמו שקורא לה אביעד, לא הבריקה אבל לא פישלה מדי, והקונצרט היה קוהרנטי מתחילתו עד סופו (זה מבאס כשיש יצירה אחת טובה שמכניסה אותך למוזה, ואז פתאום נפילה מסיבה כלשהי). "הים" של דביוסי היא משום מה לא אחת מיצירותיו האהובות עלי, למרות שאני קרוע על רוב החומר שלו, והוואלס של ראוול מהווה תמיד סיומת הולמת ומרנינה לערב מהנה.
ה. בקיצור - אני מחכה לסקירה יותר רצינית שתסביר לי ממה נהניתי ...
והפניה לאלכסיס המדהים. וכל הסדרה הזו מצויינת.
51H2glwLU4L__SL500_AA300_.jpg
לפעמים אין צורך בתפלפלויות, מספיק להיות אתה עצמך והמילים עושות את שלהם.
תודה על הסקירה..
יום חמישי נתהה על קנקנו של מוסטויב.. ד"א שוחחנו עימו טלפונית על כמה דברים ובעיקר על פרטיטורות עלומות שקיבל מבן משפחה של רחמנינוב לאחרונה.. של רחמנינוב כמובן.. כך שיש מה לצפות מהילד טוב הזה.. לפחות בגזרה המוסיקאלית אם לא הביצועית
.