עכשיו 12/12/18 20:53

פורסם: 03/11/11 00:58 ע"י aloni


מהו המקור הטוב ביותר?



טוב רבותי, בזמן שאני מסיים ללמוד/להטמיע את הרכישה האחרונה, השבוע יש לנו מאמר מסוג קצת שונה. פחות טכני ויותר דעה אישית.
הרעיון למאמר מסתובב אצלי כבר הרבה זמן, ובבסיס הוא אמור היה רק לתת לחובב המתחיל איזו טעימה מסוגי המקורות הפופולאריים כיום, כמובן שעל פי דעתי האישית - לא יותר מזה.
אך הסיבה שבפועל החלטתי לכתוב ולפרסם את המאמר כעת קשורה דווקא למשתמשים המנוסים יותר.

תמיד שמעתי ביטויים כגון "לא יכולתי להאזין לנגן תקליטורים עד ששמעתי את X", "לא סבלתי פטיפונים עד שקניתי את Y", ולאחרונה אפילו יותר. ולמרות שיש בביטויים האלו משהו טבעי, ובסיכוי סביר גם אמיתי לחלוטין, אני חושב שיש בהם משהו מטעה ואולי יש צורך לשנות את הגישה.

ולמרות האמור, לאורך המאמר אני חוטא בדברים נגדם אני מטיף, כגון סטראוטיפים לטכנולוגיה ולא התייחסות למוצר ספציפי בסיטואציה ספציפית, התייחסות להקלטת סאונד ממערכת וכו'. אני מקווה שברור שהסיבות לכך הן לצורך הבהרה ושלא תאשימו אותי בצביעות.


כללי


מטרת המאמר היא בעצם להוכיח שלא ניתן לענות על השאלה שבכותרת. ננסה לחשוב על הסיבות מדוע, ועל הדרך נדבר על שלושת המקורות הפופולריים כיום:

נגן תקליטורים - ניתן לומר שזה היה המקור ה"תקני" או הפופולרי בערך ב- 20 ומשהו שנים האחרונות.

פטיפון - היה המקור הפופולרי לפני נגן התקליטורים, ובשנים האחרונות מקבל בוסט עד כמעט חזרה למיינסטרים (האודיופילי כמובן).

מיוזיק סרבר - זה ללא ספק התחום החם כיום. ישנו גידול עצום בשלוש השנים האחרונות בכמות המוצרים המוצעים בתחום הזה, אך לא רק הכמות השתנתה אלא גם האיכות. אני לא בטוח אם השיפור באיכות הינו בזכות טכנולוגיה פרופר, לטעמי מדובר יותר בקבלה של התחום הזה על ידי תעשית האודיו והמשתמשים שגררה תשומת לב וידע נצבר איך ניתן לממש את הטכנולוגיה הקיימת בצורה טובה.

בגדול הסעיף הזה כולל מכשירים המנגנים קבצים בניגוד למדיה פיזית. זה לא משנה אם זה מאיחסון פנימי, חיצוני, ב- USB או דרך הרשת.
אני כן חושב ששווה לחלק את הקטגוריה הזאת לשתי תת קטגוריות:
מכשירים יעודיים - סטרימרים, מיוזיק סרברים מסחריים, וכו'
פתרונות מבוססי מחשב - לוקחים מחשב, קיים או יעודי, ומוסיפים עליו את כל הנחוץ מבחינת תוכנה וחומרה כדי לנגן אודיו בצורה איכותית.
ניגע קצת בהבדלים בין שתי תת הקטגוריות בסעיף הרלוונטי.

Simaudio 750D


מדוע אין כזה דבר "המקור הטוב ביותר" - פילוסופיה בגרוש


וואו, יש לכך כל כך הרבה סיבות שקשה לי לבחור היכן להתחיל.
נתחיל במשהו מאוד בסיסי.
אני טוען שבאודיו, כמו במוזיקה, בכלל באומנות, באוכל ושאר תחומים לא תחרותיים אין דבר כזה "הכי טוב" ולפעמים גם לא "יותר טוב".
ההשוואה לתחומים אלו באה להציף את רלוונטיות הטעם האישי על התוצאה.
בניגוד להפשטה שהרבה אנשים עושים, מבחינתי עניין הטעם באודיו הוא לא ההבדל בין אנשים האוהבים את הצליל הטבעי לבין אנשים האוהבים צליל "מיופה".
אני טוען שכולם אוהבים ושואפים לצליל הטבעי, ההבדל בטעמים מתחלק לשתי קטגוריות:
- הניואנסים שמדברים לכל אחד (לאחד הטקסטורה חשובה יותר מהקצב, לאחר ההיפך)
- הרפרנס לטבעיות. אחד משווה לצליל של כלי בחדר, שני לכלי באולם קונצרטים שלישי לצליל בהופעה חיה מוגברת.

בהנתן טעמים שונים, ומכאן רפרנס ומטרות שונות, יהיה קשה להגדיר טכנולוגיה "הכי טובה", ובטח ובטח כאשר טכנולוגיה אחת כוללת מוצרים בעלי מאפיינים שונים.

ונגיד שלכולם היה אותו טעם, וגם אותו רפרנס. האם במקרה כזה היינו יכולים להגדיר מוצר/טכנולוגיה הכי טוב/ה?
לצערי לא.
משום שבנוסף לאוזן/טעם השונים בין המשתמשים, המקור אינו רכיב עצמאי. הוא חלק מקומפלקס שלם הכולל את שאר רכיבי המערכת ואת החדר.
אני חושב שדי ברור שיתכן כי פלוני יעדיף מוצר X על סטאפ אחד ומוצר Y על סטאפ אחר. האם זה יכול לקרות גם בין טכנולוגיות? לטעמי כן.

אך זה לא נגמר כאן. קורה לא מעט שכאשר אנחנו משווים בין טכנולוגיות שונות אנחנו משווים בעצם מדיות שונות. נניח השוואה בין פטיפון לנגן תקליטורים.
לא רק שהמאסטרינג בהכרח שונה, לעיתים אפילו המיקס שונה, וגם לתהליך הייצור השפעה לא קטנה.
עם זאת, אני מקבל שאדם בעל 500 תקליטים ו-500 תקליטורים יכול להגיד הפטיפון שלי נשמע לי יותר טוב מנגן התקליטורים שלי (או ההיפך). כאן יש מדגם סביר.
אך עדיין, המסקנה של אותו פלוני נכונה למוצרים ספציפיים בסיטואציה ספציפית.

השוואת מקורות. בגדול.


אוקי, אז אחרי שהסברתי כל כך יפה שלא ניתן לבחור את ה- "הכי טוב", ובכלל לא נכון לעשות הכללות, אני אתחיל את המהלך הצבוע שלי ואעשה פה כמה הכללות.
הרעיון מאחורי הסעיף הזה הוא לנסות לסכם עבור המשתמש הסקרן (שעוד לא הספיק לחוות בעצמו, אחרת הוא כבר יודע) איזו נקודת מבט אישית שלי על תכונות אופייניות של הטכנולוגיות המדוברות.
חשוב לזכור! מדובר בנקודת מבט אישית הנובעת מהטעם האישי שלי, וממגוון ההתנסויות שהיו לי עם מוצרים לאורך השנים, בבית ומחוץ.
אין כמו לבחון בעצמך, ורק כך מקבלים החלטות ומגבשים דעות בתחום הזה!


נגן תקליטורים


קצת מצחיק לדבר על נגן תקליטורים, כנראה המקור הכי מוכר ופופולארי עד היום.
אני מרגיש חובה לציין שיש המספידים את פורמט התקליטור, באופן אישי אני לא מקבל את הנבואה הזאת, לפחות לא כרגע. אני חושב שמצפות לנו עוד כמה שנים טובות (נגיד חמש מינימום) בהן התקליטור ימשיך להיות צורת הפצה עיקרית או לפחות זמינה.

אך כשמדברים על נגן תקליטורים צריך לתת את הדעת על איזה סוג של נגן תקליטורים אנחנו מדברים. בשוק יש מוצרים החל מכמה מאות שקלים (נגני DVD נניח) ועד עשרות אלפי דולרים.
לאחרונה, כנראה בזכות המיוזיק סרברים אנחנו גם חוזרים לגישה של טרנספורט נפרד מרכיב ה- DAC בשני מוצרים במקום מוצר משולב. ברוב הנגנים המשולבים, בטח היקרים/איכותיים ישנה אפשרות גם להשתמש ברכיב הטרנספורט בלבד.

המוצרים השונים בגיזרת נגני התקליטורים שונים האחד מהשני במגוון דרכים. בכל מה שקשור לטרנספורט עצמו, כלומר המכניזם והאלקטרוניקה לקריאת התקליטור, ובמה שקשור ל- DAC (כולל פילטרים, אפסמפלינג וכו') והיציאה האנלוגית.

קצת קשה לדבר על קבוצה שכוללת נגן DVD ומערכת דיגיטלית בשלושים אלף דולר, אבל אני אנסה לתת בכל זאת סיכום ממצה למכשירים בגיזרת ההי-אנד.

גם המכשירים בגזרת ההי-אנד יכולים להיות שונים מאוד האחד מהשני, כולל באותו סדר גודל של רמת מחיר.

נניח המטרונום בעל הצליל ה- "צרפתי" לעומת ה- MBL שלי ה-MIDי (נמוך) יותר.

או ה- CD-2 של Ayon מול ה- CD-777 של AMR או ה- Antila של Leema (יש סקירות על שלושת אלו באתר אם מעניין אתכם ללמוד איך ההבדל הזה מתבטא).
שלושה נגנים מוצלחים כל אחד בשיטתו.

Ayon CD-2


וכשאנו מבינים שיש הבדלים רבים בתוך הטכנולוגיה בואו ננסה בכל זאת למצוא קוים דומים בצורת יתרונות וחסרונות, ונחלק אותם לנושאים פונקציונאליים וסוניים.

בהקשר הפונקציונלי
יתרונות:
- מכשירים שלמים ולא מסובכים לשילוב בסטאפ. בדר"כ פלאג אנד פליי לחלוטין.
- ניגון פשוט - שים תקליטור בכונן לחץ פליי על השלט ואתה מנגן רצוף אלבום שלם.
- המדיה פחות רגישה מתקליט ופחות סביר שתעלם בגלל תקלה (כמו במקרה של מיוזיק סרבר).
- עטיפה ו- Liner Notes זמינים בקלות.
- אלבומים זולים יחסית.
- מגוון אדיר של מוזיקה לרכישה.

חסרונות:
- בהנתן ספריה גדולה, החל מכ- 500 אלבומים אני מניח, ניהול הספריה הופך להיות מסובך. לחלק למדפים, למיין, למצוא אחר"כ דיסק, מקום איחסון...

בהקשר הסוני
יתרונות:
- בנגני התקליטורים הטובים ניתן להגיע לרמת "שקט" טובה מאוד.
- העובדה שהמדיה פחות רגישה להרס מאפשר להאזין כמעט ללא גבול לאותו אלבום ללא ירידה באיכות או צירוף רעשים נלווים.
- לנגן התקליטורים יש סוג של צליל די "סולידי" (מהמילה Solid מוצק) אלא אם הגזימו עם ה- oversampling או לא מימשו טוב. יש כלים וז'אנרים שאוהבים את הסאונד הזה.

חסרונות:
- מניסיוני נגן התקליטורים הוא אחד מסוגי המכשירים היותר רגישים למגוון התחומים ה-"וודופילים". חשמל, כבלים, מעמד וכו'. לפחות שלי כזה.
- המכשירים המוצלחים (לטעמי) מצליחים לשלב בין הצליל ה"סולידי" למוזיקליות ומיקרודינמיקה, אולם חלק מהמכשירים לא מצליחים לשלב בין שלושת התחומים ולעיתים נפגע תחום אחד או יותר. שמתי לב שבמכשירים ישנים זה בעיקר המיקרודינמיקה, בחדשים המוזיקליות.


פטיפון


Clear Audio Concept


זהו המקור הותיק ביותר ברשימה שכמעט נכחד בשנות התשעים וכאמור זכה לתחייה מחודשת בשנים האחרונות במגזר האודיופילי אבל לא רק! הוא גם נחשב למקור "מגניב" למי שלא מתעניין בסאונד ורק רוצה להיות מגניב.

הפטיפון זה עולם ומלואו, למי שלא הספיק או לא ראה מומלץ ביותר לקרוא את סדרת "פטפוטי הפטיפון" של אייל שהתחילה כאן - ונקווה שלעולם לא תסתיים.

הבדל מרכזי מנגן התקליטורים הוא שמערכת אנלוגית מבוססת פטיפון צריכה מינימום ארבעה רכיבים (לעיתים יותר) מול רכיב אחד או שניים בנגן תקליטורים.
ראש
זרוע
בסיס/פלטה/מנוע
פונו סטייג'

יש כמובן סטים "מוכנים", יש אפילו מכשירים משולבים אך הם פחות נפוצים.

זה אומר שלבעל מערכת אנלוגית יש הרבה אפשרויות שדרוג/שינוי לעומת נגן תקליטורים. הוא יכול להחליף כל אחד מארבעת הרכיבים (לפעמים גם תת רכיב כמו מנוע), יש גם שוק שלם של עזרים כגון mattים, קלאמפים, רינגים וכו'.

אז מצד אחד למשתמש האנלוגי יש המון אפשרויות שידרוג מבלי להחליף את כל הסט, אך מצד שני מי שרק עכשיו נכנס לעולם האנלוגי ולא מכיר את המוצרים די חייב לסמוך על סוחר/חבר/פורומים בבחירת מרכיבים שלפחות יהיו תואמים טכנית (לדוגמה התאמה בין ראש לזרוע או ראש לפונו סטייג').
יותר קשה לקחת את כל הסט המתוכנן (אם הוא מסובך וכולל מספר חברות) ופשוט לבחון אותו בבית לפני הרכישה כמו במקרה של נגן תקליטורים. למעשה כל נושא הבחינה בבית יותר מסובך במקרה של ציוד אנלוגי.

ואם חשבתם שבחירת הסט היא כל הסיפור חישבו שנית. יש גם את הכיוון. בניגוד ל- P&P של נגן תקליטורים, פטיפון צריך לכוון. גובה הזרוע, הכח המופעל על הראש, זויות ראש לתקליט (בשלושה מימדים), לעיתים מהירות סיבוב הפלטה וכו'. אני מקווה שנזכה למאמר של אייל גם בנושא הזה עבור מי שלא מכיר מספיק את החומר.
במקרה הגרוע (טוב לא בטוח שזה כל כך גרוע :) ) אפשר לבקש עזרה מחבר או איש מקצוע.

Hanss Acoustics T-20 & PA-20


אוקי, רכשנו סטאפ וכיוונו הכל. מה עוד צריך? אה תקליטים.
כאן יש לנו מספר קשיים.
הקושי הראשון הוא להשיג תקליטים חדשים. בארץ המבחר מצומצם מאוד, להזמין מחו"ל כמובן אפשרי אך המחירים די גבוהים ויש להוסיף פה את מחיר המשלוח שבדר"כ די יקר בפני עצמו.

תקליטים משומשים צריך לדעת לרכוש. אני מודה שאני עצמי עוד לא שולט בתהליך הזה משום שאני לא מת על המסחרה שבעניין.
כדי להשיג תקליטים משומשים טובים כדאי לנצל קשרים, הן עם פרסונות שרוצות להפטר מהמלאי שלהן או עם חנויות יד שניה (או עשירית) שמעניקות גישה לחומר המוצלח קודם למקורבים.

אם אתם מתעתדים לרכוש רק תקליטים חדשים דעו שמדובר בהוצאה אסטרונומית. אני חושב שיש לי קצת פחות מ- 150 תקליטים ואני די משוכנע שהם עלו לי מעל ל- 15 אלף ש"ח ואני עדיין מרגיש שהמבחר הקיים לא מספק אותי (בניגוד לתקליטורים שם אני אף פעם לא מרגיש בחוסר).

מכיוון שהסט האנלוגי מכני לגמרי זה אומר שיש לנהוג איתו בזהירות מתבקשת. אם אתה יודע שאתה גמלוני במיוחד, או שיש בבית ילדים פרועים או בעלי חיים אולי זה לא הרעיון הטוב ביותר.

מלבד נזק פיזי ישיר יש גם צורך לשמור על ניקיון התקליטים וכן הראש (אם כי יותר קל לניקוי), פעולה לא פשוטה ואם אתם מתכוונים להשתמש בתקליטים משומשים/ישנים ואפילו עם חדשים כנראה שתרצו גם מכונת ניקוי תקליטים.

וואו, כמה קשיים צריך לעבור בשביל הסטאפ האנלוגי הזה, אני מופתע בעצמי כשאני כותב את זה.
מה אם כן מושך אנשים להשתמש בסט כל כך לא "ידידותי" ?

אני חושב שניתן ללמוד הרבה מאחד ממשפטי השיווק בו סוחרים מתארים נגני תקליטורים מוצלחים במיוחד: "הנגן הזה נשמע כמו פטיפון".
כן, דווקא את נגני התקליטורים המוצלחים מנסים להשוות לפטיפון (אם הם דומים או לא זו כבר שאלה אחרת).

מה אם כן היא אותה תכונה חמקמקה אליה אנחנו שואפים ומתבטאת כל כך טוב בפטיפון? - מוזיקליות.
כן, אותו מושג ערטילאי שקשה להגדיר במילים. לפעמים אנחנו משתמשים במושג "חוויה" לפעמים במונחים יותר טכניים "דינמיקה, קצב" אבל המהות בכל מקרה היא סוג של סאונד שמרגיש טבעי, זורם ומערב, ההיפך מסוג ניגון שהייתי מגדיר "מכני".

אז כן, כל הפטיפונים שניסיתי, ורוב אלו ששמעתי בחוץ ניחנו במוזיקליות טובה מאוד ובמינימום לא רעה ובתנאי שהיו מורכבים נכון ומכוונים היטב (ולפעמים גם כשלא).
נגני CD, כולל שלי, מאבדים את המוזיקליות שלהם הרבה יותר מהר כשמשהו לא בסדר.
אז אם לומר זאת בצורה אחרת, לקחת מהפטיפון את המוזיקליות שלו יותר קשה, ובאופן כללי מקבלים הרבה מהתכונה הזאת יחסית למחיר גם בתקציב נמוך.

מעבר לזאת אפשר לקבל מסטאפ אנלוגי כל תכונה אודיופילית שאנחנו מצפים לקבל מכל סוג מקור אחר, כתלות במוצרים שמרכיבים אותו. יש שיגידו אפילו יותר (אלו בדר"כ נסמכים על האזנה), יש שיגידו פחות (אלו בדר"כ נסמכים על פרמטרים טכניים), כאן כל אחד צריך להחליט בעצמו.

בהקשר הפונקציונאלי
יתרונות:
- אפשרות לטיונינג ברמה גבוהה עקב אפשרות ההחלפה של כל רכיב בשרשרת

חסרונות:
- דרוש ידע בסיסי להרכבה של סטאפ
- דרוש ידע וגם ניסיון לכיוון טוב
- פעולת הוצאת התקליט מהעטיפה והחזרתו מסורבלת ויכולה להיות מתישה אם שומעים כמה ברציפות
- פעולת טעינת התקליט, ניקוי, קלאמפה, הורדת המחט וכו' דורשת ריכוז ואינה פשוטה כמו בתקליטור, ועוד צריך לחזור על זה באמצע התקליט
- יש לשמור על התקליטים גם פיזית שלא ישרטו וגם על ניקיונם
- קשה להשיג תקליטים טובים ואלו שניתן בדר"כ יקרים מאוד
- כמו בתקליטורים, בהנתן ספריה גדולה, החל מכ- 500 אלבומים אני מניח, ניהול הספריה הופך להיות מסובך. לחלק למדפים, למיין, למצוא אחר"כ תקליט, מקום איחסון...


בהקשר הסוני
יתרונות:
- בגדול קשה לקחת מסט אנלוגי את אחת התכונות הכי חשובות באודיו - מוזיקליות.
- אומנם יכול להשמע דק, בהיר או אפילו צורם, אבל לא באותו אופן מטריד שציוד דיגיטלי עלול להשמע.

חסרונות:
- קשה יותר להגיע לסאונד ה-"סולידי" שיש לנגני תקליטורים למי שמעוניין בכך
- קשה יותר להגיע לבאס מוגדר היטב (לא קשור לכמות) אך לא בלתי אפשרי
- תקליט מלוכלך, שרוט או מעוות יכול לייצר ארטיפקטים מאוד מפריעים



מיוזיק סרבר


כאמור תחת מיוזיק סרבר נאחד את כל המכשירים הקוראים מדיה דיגיטלית ללא מדיה פיזית. מחשבים, סטרימרים וכדומה.

זהו הנושא החם כיום בתחום שלנו, ולא מעט חברות אודיו נוהרות לכיוון הזה. חלק מסיבות מסחריות נטו אני מניח, חלקן מסיבות קונספטואליות משום שחושבות שזה הפתרון הנכון ביותר.

מבין המקורות שהצגתי, המיוזיק סרבר הינו מתחרה ישיר של נגן התקליטורים, הרבה לפני שהוא מתחרה בפטיפון. הסיבה העיקרית היא ששניהם בעיקרון עובדים על אותו פורמט (PCM) ואף יכולים לעבוד עם אותו ה- DAC, כאשר למיוזיק סרבר יש יתרון בכך שיכול לעבוד גם עם קבצי הי-רז.

היתרון הפונקציונאלי הבולט ביותר הוא נושא טעינת האלבום. לא צריך לעבור יותר על מדפים עם מאות או אלפי דיסקים, ולא צריך להחזיר את התקליטור למדף הנכון אחרי ההאזנה (מאוד מעצבן, במיוחד אם האזנת לעשרה דיסקים, לך תחזיר אותם עכשיו למקום).
ניתן כמובן לבצע גם חיפושים, שאפלים ושאר פונקציות מעניינות שרק ילכו ויתפתחו עד שלכל המכשירים תהיה את הפונקציונאליות של ה- Sooloos ואז יוסיפו עליה.

Music Server


אז אתם יכולים להגיד לעצמכם, יופי, זה טוב לעצלנים, אני לא צריך את זה.
זה גם מה שאני חשבתי פעם.
באחד הבקרים האחרונים בזמן שכתבתי את המאמר הזה נכנסתי לתוכנת השליטה במיוזיק סרבר, ועברתי על רשימת אלבומי הג'אז האינסטרומנטלי שהעלתי למחשב (כמאתיים, אני מניח שמדובר על משהו בין שליש לחצי מאלבומי הג'אז האינסטרומנטלי שיש לי).
ניסיתי למצוא אלבום שלא שמעתי בחודש/חודשיים האחרונים. מכל הרשימה מצאתי 4 (באותו רגע שמתי אותם לניגון כך שגם הם אבודים).
אני לא חושב שקרה לי אי פעם ששמעתי כל כך הרבה אלבומים שונים מאותו הז'אנר בתקופת זמן כה קצרה עם נגן התקליטורים. הרבה פעמים אין לי כח לחפש ואני לוקח שוב אחד מאלו שעוד לא הספקתי להחזיר למקום.

מה שאני מנסה להגיד זה שלא מדובר כאן רק במשהו "שיטחי" כגון נוחות, המיוזיק סרבר גורם לי לשמוע יותר מוזיקה ויותר לגוון. אני חושב שזה מאוד לא שיטחי, זאת אולי התרומה הגדולה ביותר שניתן לבקש מטכנולוגיה כלשהי.
עם זאת, ברור לי שמי שלא נמצא כמוני כל כך הרבה שעות בבית (עובד מהבית) לא יהנה מהיתרון הזה באותה מידה, אך אני מאמין שבכל זאת יהנה.

עוד נושא ששווה להזכיר הוא נושא המחיר, לפחות כשמדובר על תת הקטגוריה הממוחשבת.
אני אדבר מהניסיון האישי שלי. נכון שהמחשב שלי עלה יותר מ- 2000 ש"ח, אבל אני מניח שהבדל הביצועים היה מאוד שולי אם הייתי משווה למחשב בסיגנון שאביעד רכש.
במשך המון זמן עבדתי עם ה- V-DAC וה- Evo. האמת שגם עם הספק של תדי על שני המכשירים.
כמה זה יוצא? סדר גודל מחיר של 8,000 ש"ח.
עכשיו אני אגלה לכם סוד. לא היה חסר לי כלום.
נכון, זה נשמע קצת פחות טוב מה- CD שלי, פחות מיקרודינמיקה, פחות קצוות טונאליים ופחות מוזיקליות, אבל לא סבלתי והייתי יכול להשאיר את המחשב בקונפיגורציה הזאת ולהמשיך להשתמש בו המון.
משהו שאני לא חושב שהייתי מסוגל לעשות עם CDP חדש ב- 8,000 ש"ח, אולי גם ב- 15.

אז כן, אפשר להגיע למיוזיק סרבר טוב במחיר סביר יחסית. למי שיש כבר DAC טוב, בטח אם יש לו חיבור USB טוב אז אפשר בהרבה פחות.
אני עדיין חושב שחשוב מאוד שהמחשב הזה ישמש רק לאודיו ולא לשום דבר אחר, בחייכם, השקעה של 2,000 ש"ח למקור אודיו זאת כל כך הקרבה?

גם במקרה של מיוזיק סרבר צריך לדבר קצת על סיבוכיות ההתקנה והרכישה.
במקרה של סטרימרים ומיוזיק סרברים מסחריים אין לנו את הבעיה שיש בפטיפונים, פשוט לוקחים ובודקים.
במקרה של מיוזיק סרבר מבוסס מחשב זה קצת יותר קשה אבל לא בלתי אפשרי. קודם קונים ומקנפגים את המחשב, אחר"כ מתחילים לבדוק אינטרפייסים וממירים. לא סיפור גדול.

להגדיר/להתקין מיוזיק סרבר שגם ישמע טוב, גם יהיה נוח לתפעול וגם יהיה יציב זאת כבר משימה יותר מורכבת, אבל בהחלט לא בלתי אפשרית, גם למי שלא מבין יותר מידי במחשבים.
יש לנו באתר מספיק אנשים עם ניסיון בתחום ואני מאמין שכולם ישמחו לעזור למי שמתקשה בעצמו.

עוד נושא שכדאי לדבר עליו הוא נושא ה"ריפ" או העברה של תקליטורים לקבצים על מחשב.
זאת חתיכת משימה שצריך לבצע, אני אומנם עצרתי אחרי פחות מחצי עקב עצלנות (אך אחרי מה שגיליתי באותו בוקר אולי זה אומר שהגיע הזמן להמשיך), אבל פעולת הריפ אחרי שמבינים אותה ומגדירים היטב את התוכנה (ממליץ מאוד על dbpoweramp לצורך הזה) זאת באמת משימה פשוטה ולא כל כך כואבת כפי שנראה בהתחלה.
זה לוקח כמה דקות בודדות לאלבום, ומי שיושב על המחשב גם ככה לא ממש ירגיש את הזמן. אני יודע שאני יכול לעשות 20-30 אלבומים ביום בלי להתאמץ יותר מידי.

מי שמתכוון לזרוק את המדיות הפיזיות (אסור למכור אותן אם שמרתם עותק כן?) חשוב מאוד שידאג לגיבוי מתאים של הספריה הדיגיטלית. לא לשכוח.

אוקי, אז הבנו שמיוזיק סרברים יכולים להיות לא רעים בכלל, אבל האם יש להם בכל זאת מאפיינים סוניים?
אני סבור שכן.
כמובן שהם מאופיינים לא מעט על ידי ה- DAC שבשימוש והוא ישפיע מאוד על התוצאה, אך אני מדבר על מעבר לכך.

Resolution Audio Cantata Music Center


ראשית, אני חושב שהמשימה הקשה ביותר במיוזיק סרבר, בניגוד לפטיפון, היא לשמור או להשיג מוזיקליות. כמו נגן התקליטורים במיוזיק סרבר זה לא מגיע אוטומטית וצריך להתאמץ כדי להשיג זאת.
איך? התקנה נכונה ברמת תוכנה, ממשק טוב החוצה ל- DAC וכמובן DAC מתאים. זהו בגדול (יש עוד כמה ניואנסים אבל זה לא המקום).

בסטרימרים או מיוזיק סרברים של חברות אודיו אין כל כך משחק, פשוט מאזינים, או שאתה אוהב/מרוצה מהתוצאה או שלא.

אז במוזיקליות אין לנו כאן בשורה מיוחדת, צריך להתאמץ כדי להשיג כמו עם רוב מוצרי האודיו. אבל בכל זאת יש למיוזיק סרבר תכונה מסויימת קצת קשה להסבר אולי לעומת נגן תקליטורים, והיא סוג של "שיחרור".
אני לא מדבר על שיחרור בהקשר המוזיקלי/קיצבי גרידא, אלא יותר בהקשר הטונאלי שמשפיע איכשהו גם על התחום הזה. מין סוג של קלילות ופחות "סולידיות" שהגדרתי קודם.
מקווה שהבנתם משהו מהפיסקה הזאת...

ביתרונות והחסרונות אדבר קודם על כל תחום המיוזיק סרברים, אחר"כ אפצל למחשבים ומוצרים יעודיים.

בהקשר הפונקציונאלי
יתרונות:
- הנגנים הנוחים ביותר שניתן לדמיין בעלי הפונקציות המשוכללות ביותר

חסרונות:
- לעיתים נחוץ ידע או תהליך לימוד לנושאים הקשורים במחשב
- יש לזכור לגבות את הספריה הדיגיטלית!

בהקשר הסוני
יתרונות:
- בשילוב נכון ניתן להגיע לתוצאה "משוחררת" ואיכותית
- תמיכה בפורמט הי-רז למי שמעריך אפשרות זו

חסרונות:
- חלק מהמוצרים (יעודיים או בבניה אישית) סובלים מחוסר חמור במוזיקליות
- חלק מהמוצרים סובלים מארטיפקטים דיגיטליים

סטרימרים/מיוזיק סרברים יעודיים בהקשר הפונקציונאלי
יתרונות:
- פשוטים יחסית לבדיקה בבית
- פשוטים לשימוש

חסרונות:
- תלות בפונקציות שמציע היצרן

מיוזיק סרברים בבניה עצמית
יתרונות:
- ברמת פונקציונאליות השמיים הם הגבול
- ניתן להתאים לשימוש האישי הן ברמת החומרה והן ברמת התוכנה

חסרונות:
- דורשים ידע מסויים במחשבים או עזרת מישהו חיצוני



מקרה בוחן


בתקופה שכתבתי את המאמר ביצעתי השוואות בין גירסאות תקליט/תקליטור/קובץ של מספר אלבומים שיש לי בכל המדיות.
לצערי לא יכולתי להשתמש בפטיפון שלי עקב בעיית מקום על הסטנד הקטן ורגליים חדות מידי לסטנד הגדול לכן השאלתי פטיפון של קליר אודיו (performance) עליו הרכבתי את הראש הרגיל שלי (103R) ואפילו השתמשתי בפונו סטייג' הצנוע V-LPS עם הספק היעודי V-PSU. נשמע מצויין אגב :)

למרות שאני מאוד אנטי לקונספט, החלטתי שאני מקליט לכם ביצועים בשלושת המקורות (לא מקליט מהיציאה האנלוגית אלא ממש את הסאונד בחדר עם מיקרופון) כך שאולי תוכלו לשמוע את ההבדלים בעצמכם.

הניסיון הזה נכשל כישלון חרוץ... עבדתי על זה שלושה ימים המון שעות על כמה אלבומים אבל לא הרגשתי שאני מגיע לרמה שיכולה לשקף את ההבדלים בפועל. חבל אבל לא חשוב, נעשה מזה שעשוע בהמשך.

כפי שאמרנו קודם, למדיה יש חשיבות מאוד גדולה לגבי התוצאה ואיזה מכשיר ישמע לנו יותר טוב. אני יכול בקלות לבחור אלבום שישמע הכי טוב על ה- CD והמחשב ואני יכול לבחור אלבום שישמע טוב יותר על הפטיפון.

במקרה הבוחן הזה נדבר על אלבום שנשמע יותר טוב על הפטיפון, לפחות באספקט עיקרי. טוב מייד נגיע לזה.

Brown/Almeida - Moonlight Serenade
האלבום הזה הופיע בסקירותי בעבר, ואולי אפילו ציינתי שהוא אהוב עלי ביותר בגירסת התקליט.
גיליתי אותו בכלל דרך טרק הדגמה באיזה אוסף של אחד היצרנים אצל ניל, והוא נשמע לי אז מאוד מרשים.
וכשרכשתי אותו הוא נשמע לי מאוד מרשים גם בבית, העדינות של אלמיידה על הגיטרה והעומק/עושר של בראון על הקונטרבס וחוץ מהם שום דבר להסיח את הדעת זה דבר מדהים.
אבל אחרי ששמעתי את האלבום כמה פעמים (על ה- CD) הוא פתאום הפך לנורא משעמם. הוא נהייה "שוויצי" סאונד מעולה אבל הוא כבר לא ריגש אותי יותר.

עד שקניתי את התקליט ושמעתי אותו על הפטיפון שלי בפעם הראשונה. הייתי בשוק, זה לא שהיה הבדל גדול לטובה בסאונד, אולי אפילו הרעה מסויימת. אבל משהו כאן פשוט יותר נגע בי. כאן לא חשוב כמה פעמים שמעתי אותו הוא תמיד שמר על הריגוש. זאת מוזיקליות.

אז אוקי, אנחנו (אני) נשווה את הביצועים של כל אחד מהמקורות על האלבום הזה. שימו לב שכיום המיוזיק סרבר שלי ונגן התקליטורים מחוברים לאותו ה- DAC.
המחשב דרך ה- EVO ויציאת BNC דרך כבל של סינרג'יסטיק ונגן התקליטורים ביציאת RCA (שניהם SPDIF כמובן). נכון שהכבל הדיגיטלי של המחשב עולה בערך פי 100 מהכבל של הנגן, אבל הוא דיגיטלי ורובכם בטח חושבים שזה לא משנה (שוגים, אבל זה לא לעכשיו).
הפטיפון כאמור הקליר אודיו פרפורמנס.

נתחיל עם נגן ה- CDP.
הנה היא הסולידיות הזאת, הכל מפוקס, עבה אבל בכלל לא נפוח. יש הגדרה יפה של אימג'ינג תלת מימדי מאוד יציב, הכל צלול ומרגיש חסר עיוותים.
אבל הסאונד פה מרגש יותר מהמוזיקה. לא שהיא אינה מרגשת בכלל, אבל לא מספיק, לא כפי שהייתי רוצה שתרגש. המיקרודינמיקה כאן הטובה ביותר מהשלישיה, חשים זאת בעיקר בגיטרה של אלמידה אבל גם אצל בראון אם מחפשים.
הבס עבה, עמוק ויציב, לא הדוק, זה קונטרבס, הוא לא אמור להיות הדוק אבל הוא גם לא נפוח.
הגיטרה של אלמיידה נהדרת, קצת מתוקה מידי ביחס לגיטרה במציאות אבל כך זה מוקלט.
בקיצור מעולה בגיזרת הסאונד, דרוש שיפור ברמה המוזיקלית.

נמשיך עם המחשב.
בהנתן ששני המוצרים מחוברים לאותו DAC, ובהנתן שאני זה שכיוון את הסטאפ בשני המצבים לא מפתיע שהתוצאה דומה מאוד. אני יכול להנות משני הביצועים האלו באותה רמה למרות שהם מעט שונים.
מצד אחד המחשב לקח את המוזיקליות לנתיב קצת יותר מכני ברמת הקצב, שזה בדיוק ההיפך ממה שרציתי, אך מצד שני אותו "שיחרור" שדיברתי עליו פתח משהו שהחזיר את התוצאה הכוללת לסביבות אותה רמה.
מלבד אותו שיחרור, הבדל מוזיקלי קל ואימג'ינג קצת פחות מדוייק התוצאה דומה מאוד.

Music Server


ונקנח עם הפטיפון.
הפרפורמנס הוא פטיפון מאוד שונה משלי. בתאריך היצור, בטכנולוגיה/שיטת עבודה וגם בתוצאה. ובכל זאת התוצאה מזכירה לי יותר את הפטיפון שלי מאשר את שני המקורות האחרים.
גם כאן הסאונד טוב כן? אל תבינו אותי לא נכון. טוב מאוד בכל אמת מידה אני חושב.
אבל ישנם כמה הבדלים סוניים לטובת המקורות הדיגיטליים, הניקיון, השקט, התחושה של שלמות ויציבות חסרת עיוותים (בעיקר ב- CD) אני קצת מתקשה לתאר זאת במילים. גם לא לשכוח שאנחנו משתמשים פה בפונו מאוד פשוט.
אך בהקשר המוזיקלי, הפטיפון מנצח בקלות את שני המתחרים האחרים, משהו ברטט, בצורת הפקת הצליל פשוט יותר נוגע בך, ומרגיש יותר אמיתי, תחושה של בני אדם מנגנים.
בהקשר הטונאלי הפטיפון באלבום הזה קצת יותר פתוח האמת, וקצת פחות מלא למטה, בוודאי פחות סולידי ומדוייק בפרזנטציה שלו.


ועכשיו שעשועון


אוקי, החומרים מוכנים להלן השעשוע.

כפי שבוודאי ניחשתם אני מספק לכם הקלטה של שלושת המקורות, אני אספר בדיוק איך היא בוצעה כשנסיים את המשחק.

יש כאן שלושה קבצים בני 25 שניות של אותו קטע מהטרק הראשון:
http://www.hifimusic.co.il/resources/aloni/brown1.wav
http://www.hifimusic.co.il/resources/aloni/brown2.wav
http://www.hifimusic.co.il/resources/aloni/brown3.wav
הקטעים לא קטנים במיוחד לכן אני מציע לעשות קליק ימני, save target as לשמור על המחשב ולהאזין בעזרת תוכנת הניגון המועדפת עליכם (אני השתמשתי בפובר לצורך הזה).

הקטעים מוקלטים ל- WAV ב- 24/96khz.
אני ממליץ להאזין להם באוזניות, אומנם לא בדקתי ספציפית את אלו על המערכת אבל כאשר ניסיתי גירסאות אחרות זה נשמע מאוד מוזר וחלול.
המטרה כמובן לנחש איזה טרק הוקלט מאיזה מקור. תהיו הוגנים ואל תשתמשו באמצעים טכנולוגיים כדי לגלות, רק להקשיב.

בואו נראה מי יקלע.

*** אני חוזר ומדגיש. לא הגיוני להשתמש בהקלטות שכאלו כדי לגבש דעה על מוצר או טכנולוגיה, זה ניתן כאן למטרת שעשוע נטו.

סיכום


טוב חברים, אחרי הררי המילים אני מקווה שהצלחתי להעביר לכם משהו מנקודת המבט שלי על שלושת המקורות. אני מזכיר שאלו לא דברים החקוקים בסלע, וכל אחד רשאי לדעתו ותפיסתו.

למרות שב"מקרה הבוחן" שהיה לנו כאן הפטיפון זכה אצלי בעקבות עדיפות בפרמטר החשוב ביותר בשיחזור מוזיקה עבורי, יש לזכור שמדובר באלבום ספציפי. באלבום אחר, לדוגמה ברוב הווקאל שיש לי, אני מעדיף את הגירסה הדיגיטלית. בג'אז פעם פה פעם שם, תלוי בדבר הכי חשוב. המדיה.

חשוב לי להגיד שאין באמת כזה דבר "יותר טוב", לא למוצרי אודיו בודדים ובטח לא לטכנולוגיות.
בהחלט יכול להיות "טוב יותר לאדם ספציפי בסיטואציה ספציפית", למרות שכאשר אנחנו משווים מדיות שונות במאסטרינג אחר אנחנו אף פעם לא עושים השוואה נכונה.

למי שאין ניסיון עם אחד או יותר מסוגי הנגנים אני מקווה שקיבל קצת מידע, אני זוכר שאני לא ממש ידעתי למה לצפות כשהייתי בסיטואציה הזאת. למי שיש בעצמו ניסיון הייתי שמח לשמוע על הפרמטרים שאתם מזהים בהבדלים, יתרונות/חסרונות וכו'. אם אמצא משהו שאני מזדהה איתו ופיספסתי אשמח גם להוסיף למאמר.

מאחל לכם רק הנאה וסאונד משובח בכל מקור שבחרתם ותבחרו בעתיד.




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות