byrdparis כתב:
חחח, וממה אתה חושב שמכינים את הנוזלים המוכנים היעילים הללו? שמים קצת סבון בנוסף? זה השוס הגדול?!
שמע, בכל דבר שאני עושה, אני חופר לעומק – גם כאן למדתי את "הרקע התיאורטי" ועשיתי כמה וכמה ניסויים (נוזלים שונים, שילובי נוזלים שונים, זמני הניקוי שונים וכו').
נתחיל מזה שנוזלים יעודיים (טובים) הם בכלל לא על בסיס איזופרפופנול (שהאדים שלו מאד מזיקים לבריאות, אגב). והוספת סבונים "רגילים" (לכלים, ידיים רגליים וכו') זה דבר הכי דבילי שאפשר לעשות לתקליט: תקבל ויניל מבריק שנשמע ח*א. מולקולות סבון נדבקות לדפנות הגרוב, ולא תוציא אותן משם בשום שואב. אם אתה כימאי ומכיר אנזימים יעילים שאינם נדבקים לוויניל – תוכל להכין נוזל לניקוי תקליטים בעצמך כמובן. שמעתי ש- kodac photo flo עושה את העבודה, אבל הדעות ברשת חלוקות, ואני לא עושה ניסויים בתקליטים שלי.
ועכשיו, כמה עובדות החיים

.
1. הקטגוריה הראשונה - תקליטים במצב MINT או NM אמתי.
בהדפסת תקליטים משתמשים בשמנים למניעת הדבקת סטמפר, ושאריות השמנים נשארות בגרוב. בתקליט חדש זה לא כ"כ מורגש, אבל בתקליט שהודפס לפני יותר מ-30 שנה משהו מתרחש עם השמנים האלה (מתייבשים? מתפרקים? – אין לי מושג), והם מקלקלים את צליל התקליט. אפילו תקליט (ישן) שפתחת רק עכשיו, יישמע טיפה עמום, עם במה מכווצת לעומק – והא זקוק לניקוי. ניסיתי לנקות תקליטים כאלה עם:
א. תמיסת איזופרופנול – יש שיפור
ב. תמיסת איזופרופנול – 2 מחזורי ניקוי: אין שיפור נוסף
ג. תמיסת איזופרופנול ואחריו - NITTY GRITTY PURE 2: יש שיפור נוסף משמעותי
ד. NITTY GRITTY PURE 2 – תקליט נשמע טוב מאד כבר אחרי ניקוי אחד.
2. הקטגוריה השנייה – תקליטים שנשמעים גמורים (המון פצפוצים חזקים, צליל עמום (אם לא לאמר – סתום). כאן יש 2 תת-קטגוריות:
- תקליטים חרושים – פה כבר אין מה לעשות.
- תקליטים שניקו אותם פעם אחר פעם בפד קטיפה והחדירו אבק לתוך שווילי התקליט – אפשר להגיע לשיפור אדיר בניקוי הנכון. ניסיתי לנקות תקליטים כאלה עם:
א. תמיסת איזופרופנול – עוזר כמו כוסות רוח למת, גם אחרי 2 מחזורים
ב. NITTY GRITTY PURE 2– יש שיפור מסוים אך לא ניכר
ג. + NITTY GRITTY PUREnzime - שיפור משמעותי
ד.+ NITTY GRITTY PUREnzime , אח"כ ניכוי נוסף עם איזופרופנול - שיפור נוסף
ה.+ NITTY GRITTY PUREnzime , אח"כ NITTY GRITTY PURE 2 – שיפור אולטימטיבי. יש לי תקליטים שאחרי ניכוי זה נהיו שקטים וצלולים לחלוטין, ולפני הניכוי נשמעו כמו VG. חשוב להדגיש שתקליטים אלה נראו טוב חזותית (ללא סריטות ושפשופים, אבל לא מבריקים) גם לפני הניקוי - זה, בעצם, האינדיקציה של תת-הקטגוריה השנייה.