שלום חברים וחג שמח,
הייתי אתמול בערב בתערוכת Dtown, בכפר המכביה.
ראשית, מגיע שאפו גדול למארגנים - נמר לוי וליאור קורן
הארגון היה מופתי - דרכי הגעה, שילוט, כרטוס מהיר, וכל הלוגיסטיקה מסביב , התעסקות במשך חודשים ארוכים ודאגה לכל פרט- באמת, תערוכה ברמה של חו"ל.
תודה לכם!
שנית, תודה גדולה לכל היבואנים והמציגים - על הבאת הציוד, חומר טכני, הסברים ועל הרצון להנעים את זמן הלקוחות ורצון הלקוחות.
הציוד כמובן, ברמה הגבוהה ביותר והיה הרבה מה לראות ולשמוע.
תודה לקהל הלקוחות, שהגיע, שמע ופירגן.
אני מקווה שבסופם של שני ימי התערוכה - כולם יבואו על שכרם ושנזכה בעתיד לאירועים דומים וברמה כזאת.
הסתובבתי בכל החדרים ואולמות התצוגה, ראיתי ושמעתי ציוד וגם שמעתי קצת מוזיקה.
מאוד אהבתי את המערכת של עופר שחורי מ"מאסטרו-אודיו" - הצליל של הקומפקט דיסק והרמקולים - שמענו כמה קטעים מתוך הסויטות לצ'לו סולו של באך, בנגינתו של יאנוש שטרקר (ההקלטה הראשונה, בחברת מרקורי) - ואוו, איזה צליל גדול וחם... תחושה שהצ'לן נמצא איתנו בחדר.
אחר כך, כמה קטעים לגיטרה קלאסית של אלבניז וגרנאדוס, בנגינתו של ג'וליאן ברים - הרמקול הפך לגיטרה...
עופר שחורי עצמו, ידען גדול של מוזיקה קלאסית וג'אז, עוד מימיו העליזים של רפי לביא ז"ל, אירח אותנו בחום ובצער עזבתי את החדר. אבל..., אחזור אליו לחנות לשמוע מוזיקה ומערכות ומי יודע...

אצלו גם פגשתי מכר ותיק - רן לוי - רפרנס ותיק ורציני בתחום של אודיו. הרבה שנים לא נפגשנו, והתרגשתי מאוד לפגוש אותו. לשנינו השיער כבר לא שחור, אבל הרוח עודנה שם... רן סיפר לי שעכשיו הוא נהנה מהחיים - שומע מוזיקה ומטייל בעולם, וגם שם שומע מוזיקה... - כך צריך!
משם, ממש ליד, החדר של זיו פרלמן מ"אודיו-זיפ", עם הרמקולים הקרמיים המדהימים של חברת "Marten".
זיו הואיל בטובו לפתוח לכבוד המאורע תקליט חדש ובתולי של..... יאנוש שטרקר מנגן סוויטות לצ'לו של באך - אותה ההקלטה שסיפרתי עליה קודם, רק בתקליט. ושוב, אותם הקטעים, ושוב, שטרקר בחדר, עם הצליל הצ'לו הגדול והחם, ואיך שנשמע הרזוננס של הצ'לו ברמקולים הללו - חלום, עור ברווז היה לי...
זיו פרלמן עצמו, גם כן, ידען לא קטן במוזיקה קלאסית, הפליא להרכיב מערכת של פטיפון, מגבר ורמקולים שנשמעה מיליון דולר.
גם אותו אפקוד בעתיד, ככל הנראה באחת השבתות המוזיקליות שלו - זיו, תרתיח מים לקפה...
כמה צעדים משם, החדר של דני בכור..
דני, עם חיוך תמידי הנסוך על פניו קיבל אותנו בחום ומדוע שלא יחייך - שתי מערכות רמקולים של מגנפאן, פרה של פליניוס ושני מגברים - האחד, של בריידסטוק והשני, מפלצת מנורות העונה לשם C.A.T קיבלו את אוזנינו - אז למה שדני לא יחייך...
ואיך שההרכב הזה נשמע....

, צליל הולוגרפי רב-מימדים...
שמענו כמה קטעי ג'אז מעל גבי תקליט ואכלנו את הלב - החיים אכזריים...
עוד חדר שאהבנו היה של גבי מ"אודיוקווסט", עם הרמקולים של ספנדור והמגברים של הגל - נו טוב, הסחורה מוכרת ונשמעת גם כן, סוף הדרך.
חדר נוסף, שאני לא זוכר את שם החברה, היה עם מגבר של מקינטוש ורמקולים של סונוס-פאבר, מחוברים למחשב.
מארק קנופלר והגיטרה שלו קידמו את אוזנינו, האור בחדר היה מעומעם והסאונד היה מדהים מדהים.. במה גדולה, הרבה זמן לא שמעתי כך את קנופלר והגיטרה שלו.
בחדר אחר, שמעתי רמקולים רצפתיים של Q Acoustics - זמרת בלוז שרה שיר ואני מאוד התלהבתי מהרמקולים, ממש. הייו שם גם רמקולים מדפיים של אותה החברה, אך לא היו מחוברים. מחירם של הרצפתיים - 21,000 ש"ח.
אחרון חביב בדיווח שלי, היה החדר של פוקאל, עם מערכת סטריאו על שלל חלקיה המפלצתיים (שלבושתי כי גדולה, אינני זוכר את שמה

). הרמקולים גדולים, מערכת מרובת חלקים, אבל.., לא התלהבתי, יפה, גדול, אבל לטעמי בסדר, לא יותר.
זהו..
מצטער על שלא זוכר את כל השמות וכל מה שכתבתי, לעניות דעתי בלבד.
מי שלא היה - לכו לשמוע.
שוב - תודה גדולה גדולה לכולם!