שאטו לאפיט רוטשילד 1961

........ אבל בלי להיות סנוב יש בארץ יינות מעולים - קסטל, מרגלית, שאטו גולן, ססלוב, מרגלית ועוד ועוד

http://www.winebar.co.il/israeli-wines.asp

זה לא היה המצב לפני 20 שנה. אני זוכר שחזרתי אז מלימודים בפריז ושררה פה שממה של יינות פטישים והתחלה מהססת של יינות מהגולן. כיום ההיצע המקומי מתחרה בכבוד במיטב התוצרת הצרפתית, האיטלקית, הקליפורנית .

ברמה האישית זכור לי למשל קלו דה לה רוש (Clos de la Roche)ששתיתי ב1990 כשהוא בן 14 (בציר 76) - דוגמה לאיך יין יכול ל"ייבש" לך את החייך ולהביא לעשרות טעמים וניחוחות שלא ידעת שאפשר לקבל. אז הוא עלה 300 פרנק, היום יין ברמה כזאת יעלה מאות יורו.

the Frédéric Brochet test
In 2001, Frederic Brochet, a Ph.D. student at the University of Bordeaux, invited 57 wine experts to taste what looked like two glasses of red and white wine. The wines were actually the same white wine, one of which had been tinted with red food coloring. One of the experts praised the red for its "jamminess," while another talked of its "crushed red fruit." Not one of the tasters figured out that the red was really a white wine.

In a second test, Brochet served a midrange red Bordeaux from a bottle with a label indicating that it was a modest vin de table. A week later, he served the same wine to the same subjects but this time poured from a bottle indicating that the wine was a grand cru. Whereas the tasters found the wine from the first bottle “simple,” “unbalanced,” and “weak,” they found the wine from the second “complex,” “balanced,” and “full.” from the NewYorker and The Frontal Cortex

פרק שני: לכסף יש טעם

דוגמה לתגלית מפתיעה מהספר של אריאלי: תווית המחיר על בקבוק יין משפיעה על טעמו. כשאנחנו משלמים עבור בקבוק יין 115 שקל, טעמו ערב לנו הרבה יותר - מאותו היין בדיוק, בבקבוק שעלה לנו 50 שקל.

טענה קצת משונה, לא?
"אבל נכונה", אומר אריאלי, "לקחנו קבוצת נסיינים. בהתחלה עשינו להם מבחן טעימה עיוור. ככל שהיין היה יקר יותר, הם אהבו אותו פחות. אבל כשמזגנו להם מבקבוק עם תווית מחיר גלויה, המצב התהפך. פתאום היין היקר היה טעים להם יותר מהזול. וזה לא רק מה שהם אמרו, גם סריקת FMRI של המוח שלהם הראתה שהם נהנים יותר מהיין היקר.

איך זה יכול להיות? מתברר שזו ציפייה שמגשימה את עצמה. אנחנו רואים יין יקר, או סטייק יקר – והגוף שלנו משחרר חומרים כימיים שיכינו אותנו לחוויה מסוימת. החומרים האלה הם שדואגים שנקבל את החוויה הזו, והטעם המקורי של היין כבר חשוב פחות.

דרך אגב, זה רלבנטי לכל תחום. לקחנו אנשים ששותים הרבה מאוד קפה, ובלי להגיד להם החלפנו להם את האבקה באבקת קפה נטול קפאין. הם התעוררו מהקפה הנטול בדיוק כמו מהקפה הרגיל שלהם. מצד שני, כששמנו בסוד קפאין במיץ תפוזים, אף אחד לא דיווח על ערנות יוצאת דופן. הגוף שלנו מגיב לא רק למולקולות החומר, אלא גם לחוויה מסביב ולניסיון הקודם שלנו".

ואם אנחנו רואים יין יקר מאוד, שנמכר במבצע של 50% הנחה. האם נהנה ממנו פחות?
"זה נשמע מצחיק, אבל כן. כשיש הנחה גדולה, הגוף שלנו מפחית באופן אוטומטי מהציפיות, ולכן גם מהטעם. וככל שההנחה הזו תהיה יותר במודעות שלך, ככה ההנאה תיפגם יותר. זה כמובן פחות רלבנטי כשמדובר במותג מוכר, שאתה קונה במשך שנים ויש לך כלפיו ציפיות קבועות. רק אז המחיר לא משנה בכלל".

קנה ייו זול והדבר עליו תוויות של יין יקר. הנה, חסכתי לך מלא כסף שאתה יכול לתעל לטובת המערכת. אין צורך להודות לי ...


על המחקר המפורסם של פרדריק ברוש'ה שמעת?

http://fancyplaidpants.blogspot.com/200 ... -test.html
http://scienceblogs.com/cortex/2007/11/ ... e=rss_feed
המחקר המלא: http://www.enophilia.net/writable/uploa ... azione.pdf





גם הכלכלן וגורו השיווק דן אריאלי ערך מבחן דומה :

הכתבה המלאה מכלכליסט http://www.calcalist.co.il/local/articl ... 52,00.html




לחיים!