שני האלבומים האלה הופקו ע"י מפיק אמריקאי מאוד יוצא דופן בכלל, ובפרט בהקשר הסגנון המוזיקלי של נורה ג'ונס (Danger Mouse),

ממליץ: א. להקשיב להם, ב. להקשיב להם בלי שום ציפיות וידיעות מוקדמות על המוזיקה של הגברת ג'ונס.

זוכרים את השירשור הזה? (מאז היא עברה אצלנו לפורום רוק/פופ)


אני מקשיב לזה בחצי שעה האחרונה


וחושב לעצמי איזה טמבל הייתי שלא אהבתי אותו (או את הפרומו שלו) בהתחלה.
איילפ אני זוכר התלהב מההתחלה (זכור לי keynote של אפל או משהו?), אבל זה כנראה היה בשירשור שלישי.

בבושקה.

מה סבתא?

אהבת את הדיסקים האחרונים שלה?

איזה? לא הוציאה מזמן...
את Broken Hearts גם לא אהבתי בהתחלה, והתחממתי אליו והיום אוהב מאוד.

ובעצם הקודם היה זה.

(מהשיתוף פעולה עם בילי ג'ו פחות התלהבתי, וקבוצת הפוס אנד בוטס חמודה, אבל זה משהו אחר מאלבומי הסולו שלה)

התחלתי להאזין ל״הנפילה״ לעיל בטיוב, איפשהו בטרק השני איבדתי אותה, או להפך... אבל, בשלב זה מייחס זאת לכך שלא נתתי מספיק קשב. אנסה שוב.

קח בחשבון שזה האלבום הכי "רוקי" שלה.
כלומר זה פחות לטיוב, זה להאזנה בווליום משמעותי.

כן, לזה התכוונתי

זוכר נכון, שרה באירוע של אפל את Young Blood
אגב, היום אני אוהב את The Fall יותר מ Broken Hearts
בשני המקרים פחות אוהב את השילוב של שירים הומוריסטיים סטייל מה שעושה מתי כספי.

Man Of The Hour?
לפחות זה בסוף...

נכון : )