אז עברתי דירה, לקחתי את ה"ילדים" והברזלים מסביב, שמתי פרקט 8 מ"מ למינציה ששיפר את ההד בלפחות 40%, קניתי סלון ב6500 ש"ח, אבזרתי את המטבח והסלון בעוד כמה אלפי שקלים, התקנתי טפט לבנים בולטות (עשויות קלקר - אולי יתרום לאקוסטיקה? ואולי לא).
והנה, נכנסתי לבית החמוד שלי.

כך זה נראה לבינתיים (סלחו לי על האיכות הנוראית, המצלמה של גלקסי S2 לא להיט בצילומי פנים ואין לי כוח לעבוד עליהן);




(במציאות נראה טוב יותר פי כמה)

בפועל, מבחינת תוצאה - מרגישים שמדובר בחדר עם פוטנציאל טוב יותר מהבית הקודם, גם פה התקרה גבוהה (לא כמו בקודם - 3.2 מ, אלא 2.8 מ'), הפרקט גם הוא עזר עם ההדהוד, יש במה הרבה יותר מדויקת מהבית הקודם, אך חסר סוג של "דבק" בין הכלים,
אולי כי המיקום של הסאב לא אידיאלי (יושב באמצע בין הרמקולים) ואולי בגלל שיש זכוכיות מהצדדים והקירות מסביב ריקים (אמורה להגיע אליי הפיוניר 50" כשאבא שלי יעבור דירה).

אני מעוניין לשפר את האקוסטיקה כך שאוכל למקסם את התוצאה, את הברזלים לא מעוניין להחליף מאחר וכולם ישבו כמו כפפה בבית הקודם, אני מרגיש שכאן זה יכול אפילו להשתפר עם כמה עיצות טובות מאנשים שמבינים.

אשמח לשמוע מה דעתכם חברים.

מה זה אומר?
אולי הרמקולים רחוקים מידי האחד מהשני.

את הסאב הייתי מעיף משם בלי קשר לסאונד כי זה נראה לא טוב וגם לא נוח.

הסאב מוסיף המון לסאונד, הוא זה שבדרך כלל אחראי לאותו "דבק" אני פשוט מרגיש שישנה בעיה אקוסטית בתחומים הנמוכים.....

שם זה דווקא המקום היחיד בו הוא נראה טוב, בקשר לנוחות - עזוב אותך, אני רווק - אפשר לשים אותו איפה שבא לי ושם לפי מה ששמעתי עד כה המיקום טוב...
כשהוא כבוי שומעים הרבה פחות טוב.

אני בכללי מרגיש שהתוצאה כבר לא "אינטימית" שכזו, אולי גם בגלל שכל המכשירים מחוברים על מפצל של הום סנטר, בקרוב אתקין את השקעים של פורוטק ונקווה לשיפור....

לגבי אקוסטיקה המומחים פה יעזרו יותר ממני אבל דבר אחד בטוח - אתה צמוד מדי לקיר האחורי ........... גרוע מאוד לסאונד.
הרבה החזרים ליד הראש ולפעמים בעיית גל באס עומד.
אם אני לא טועה התקרבת מאוד לרמקולים לעומת מה שהיה בחדר הקודם, הסטנדים מאוד גבוהים והזוית לראש שלך השתנתה.
אולי בגלל זה אתה שומע הבדלים. יש אפשרות להנמיך או להטות אותם כלפי מטה ?

החדר רייק - ולכן חסר המון ,הצליל מתבהר ומתפזר .
זה נראה כמו דירה ריקה עם ספה , לכן הבעיות האקוסטיות .

1.דבר ראשון שהיתי עושה זה וילון עבה כמו גינס (אני רכשתי מאיקיאה בצבע קרם ) מיצד לצד לאורך כל הקיר של החלון .
2. שטיח עבה מאד וצפוף לאורך כל הספה בואכה עד לרמקולים ועדיף עד סוף הקיר מאחורי הרמקולים .
3. עוד שטיח מצוייר או עם תמונה אופנתי על הקיר בין הרמקולים 2 מטר על 1 .
4. 2 דיפיוזרים ( ספוג אקוסטי 60 על 60 לפחות ) על התיקרה באמצע בין הרמקולים לספה .
5. שטיח נוסף לתליה על הקיר לרוחב הספה .

זה נראה ממש אחלה, אסתטי נאה ונקי [ואגב התמונות טובות תמיד עדיף בסיטואציה כזו לצלם כך- בהיי-קי (בוהק)]

אני מצטרף למה שאלוני אמר ומאמין שמשחק עם מיקום הרמקולים [בכל הצירים שלהם] יעניק לך מגוון שינויים.

חשוב לזכור שלכל בית יש את הצליל שלו ולא למהר עם צעדים גדולים לפני המשחק הנ"ל וההתרגלות לחדר הספציפי הזה.

כאן יבוא טוב בלי קשר וילון על הזכוכיות.

בגדול במצבים כאלה אני אישית אוהב להכביד קצת על המקום וממילא יש לי ספרייה שמלווה אותי, שטיח שאגי וכד',

תמיד שמתי לב להבדל איתם ובלעדיהם. יום אחד אחרי שתגיע למקסימום של החדר במצב רגיל וההתרגלות שלך אליו תוכל לשקול

אלמנטים בסיסיים כמו משולשים לפינות ואיזה בולען או פזרן, את הסאב כבר ניתן לדעתי להזיז.


זוגיות שנייה לאחר תקופת האבל היא דבר מאוד חיובי : קשה רגשית [גם לבן הזוג] אבל לרוב רצוי ומומלץ.

צעירים שמתקדמים לדירה משלהם וכד' אינם 'התפרקות' של המשפחה אלא דרך הטבע : גם לא קל, אבל גם מומלץ.

הגעגוע לאהוב שהלך לעולמו לא מרפה אבל מקבל פנים אחרות ככל שמתבגרים, מה שכעת אולי נראה לך מחליש

עשוי בעתיד [גם בעתיד הממש קרוב ולדעתי כבר כעת] להיות עבורך מקור לכח וגאווה. האהבה לאם שנפטרה היא אנרגיה שקיימת בך,

הקלישאה החבוטה אומרת "ככה אמא הייתה רוצה" - ולא לחינם זו קלישאה שכן יש בה מן האמת :

ככל שתתעל את האנרגיה הזו בכוון ש'אמא היתה רוצה' [כל אמא לכל בן] תבין שתחושת ה'לבד' משתנה גם היא

והעצב הופך לזכרון מחזק. כשאי אפשר להימלט מטרגדיות - וכאלה הם החיים של כולנו - מומלץ לנסות לשאוב מהן כח.

והכי חשוב - רדיו ורמקולים הם אף פעם לא יותר ממה שהם. אז יש לך אחלה טרנזיסטור לשמוע שירים ושערים, מגניב,

סיים להציב אותו וקח צעד אחורה, זה רק הרדיו שלך שמנגן ברקע, זה לא ילדים : לפני זמן קצרצר נודע לי שבנו של חבר-מכר שלנו נפטר,

באמצע ההתעסקות עם השרשור מחשב שלי. איוב אמר " גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים, וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל?!"‏

זו תפיסה ברוח הזן, פשוטה, בסיסית ומחניקה באמיתותה, לא מצריכה אמונה ספציפית ב"אל" כלשהו כדי להבינה.

תודה אמיר,
חשבתי על דיפיוזר לבנים בצבע לבן מאחורי הספה על הקיר - מה דעתך?

הייתי אצל נבו בשבוע שעבר,
דווקא התחום העליון נשמע טוב, הבעיה היא עם התחום התחתון .מרגיש טיפה אובר בס

בהחלט יעזרו וכמובן שיהיו בצבע לבן ולא אפור עכבר מה שיכער את החדר .
כשרשמתי שטיח קיר , זה רק בגלל האסתטיקה , שכן זה יראה כמו תמונה תלויה בסלון , ולא כמו אולפן.

הנמוכים משתוללים בגלל שאין להם ספיגה - בליעה , ולכן הרשימת שינדלר שכתבתי למעלה תספוג את כל העסק מכל כוון כמו שצריך בלי שהחדר יראה כמו אולפן וישאר אסתטי .

כמובן שספוגים אקוסטים מאחורי הספה , בתקרה, ועל הקיר בין הרמקולים ישיגו תוצאה יותר טובה אבל זה יראה סלון של בוב ספוג / אולפן הקלטות

לי שיש חדר יעודי , למעט תמונות אקוסטיות הספוגים נמצאים רק על התקרה .

אגב , הבאס הוא אוייב פינות ולכן חשוב לשים ב 2 צדדי התריס בפינות 90 המעלות לוכד באסים לבן , אך אם תשים וילון עבה, והדגש הוא על העבה ( לא דק לנוי ) כמו בד גינס לאורך כל הקיר אתה לא תאמין איזה שיפור זה יתן גם בלי הלוכדים .

אני רכשתי כזה בצבע קרם באיקאה בגרושים !

אגב, ברוב הזמן הוילון יהיה פתוח , וכשהוא פתוח יש אקורדיון עבה מאד בפינות הקיר = מצויין !

החלון והפינות הוא האויב מס 1 !

נראה יפה ואסתטי.

בטוח שעם הזמן גם תגיע לתוצאה הסונית שאתה מקווה להגיע אליה בבית החדש.

כשאין אישה וילדים בשטח הרבה יותר קל לעשות שינויים אקוסטיים ולשחק עם מיקומים וכו'.

תהנה.