והנה מתחיל לו משהוא.
התחלה של הגשמת חלום, התחלה של מסע וגם התחלה של תקופה חדשה.
מזה כ 6-7 שנים היה בראשי ובנפשי חלום, למערכת סטריאו שתנגן מוזיקה כמו שאני אוהב ותעלה חיוך על הפנים בכל השמעה
הרבה סיבות היו שמנעו זאת, אבל רעיונות ותשוקות כאלו לא נעלמים מהר כל כך.
והנה הגיע לו הרגע שבו הכל מתחיל, המחשבה שהגיע הזמן (והאפשרות) שאולי זה באמת יקרה ויקרום עור וגידים.
אז ללא יותר מידי מלל, אומר שהתחדשתי סוף סוף ברמקולים מדהימים שבערך אחרי כ-2 שירים החלטתי (בשקט עמוק בפנים) שאני לא יוצא משם בלעדיהם וכך היה.
קראתי עליהם כל ביקורת אפשרית שהייתה מלאה סופרלטיבים ומחמאות אבל שום דבר שקראתי לא הכין אותי למה ששמעתי מ
Acoustic Zen Adagio 
הרמקול הזה עשה את כל מה שרציתי ועוד !
סאונד פתוח, צלול, מפורט, לא מנומס ומרביץ שצריך אבל עושה זאת בנעימות, במה גדולה ויחסית מוגדרת.
בכל מה שקשור לשיחזור תופים הוא פשוט מדהים לדעתי וזה אחד הדברים שהוא יודע לעשות ממש ממש טוב, התוף רגל נכנס עמוק, עגול ופאנצ'י בעוצמות שלא שמעתי עד היום.
כל החלקים של המערכת (תופים) נשמעים מאד בבירור ובמיוחד במעברים מהירים וכל זה תו"כ שמירה על טונאליות וגודל נכונים.
הרבה דינאמיות יש לרמקול הזה, אכל כל מה שזרקתי עליו בלי מלח, מקטעים עצבניים של Dream Theater שהקלים מצתרפים אחד אחרי השני עד כדי כאוס אינסטרומנטלי שבו הרבה מערכות פשוט מאבדות את הצפון ועד Kenny Burrell שהגיטרה שלו מוקלטת בווליום נמוך מאד וברקע חצוצרה בעלת הרבה נוכחות שיוכלה להישמע חזק מידי בעוד הגטרה קצת נאבדת.
מאז שהם נחתו אצלי בסלון, עשרות דיסקים רצו להם על המערכת וכולם נשמעים טוב, מצאתי את עצמי יושב שעות מול המערכת, קטע אחרי קטע, שיר אחרי שיר, אלבום אחרי אלבום בהם אני מגלה את המוזיקה מחדש.
זה משהוא שלא יכולתי לעשות עד היום, אבל עכשיו אני מרגיש מחובר למוזיקה, מחובר לרגש, פשוט חוויה
אז נכון, כרגע אין מגבר בריא שיזיז את הרמקול כמו שצריך (כרגע רסיבר די מצ'וקמק), ויש מקור שלא בהכרח הכי מתאים למערכת המיוחלת (השאלתי אותו מהמערכת אוזניות שלי), אבל למרות כל זאת הרמקול עדיין עושה מוזיקה יפה, מרביץ כשצריך, רגיש שצריך אבל תמיד מוזיקאלי ומהנה.
יושב בסלון, רגוע ומאושר בתחושה שהחלום סוף סוף התגשם ועכשיו שומע מוזיקה
ולסיום, קצת תמונות:
