לפני זמן קצר הוכרז כי לבנון הוא הזוכה בפרס "אריה הזהב",בפסטיבל הקולנוע של ונציה,שננעל הערב.

סרטו של שמואל מעוז קצר שבחים רבים של הקהל והמבקרים,ומשתתפים בו,מיכאל מושונוב,איתי טירן,אושרי כהן,וזהר שטראוס.


"לבנון" מספר את סיפורו האישי של מעוז,שהיה חייל בצוות טנק המסופח למחלקת צנחנים במלחמת לבנון הראשונה.הקצין שמפקד על הפעולה,מודיע לצוות כי מדובר במהלך פשוט ונקי ומטרתם היא בית מלון בצד השני של העיירה.מהר מאוד צוות הטנק נקלע למערבולת של אירועים ורגשות והיחסים בין חבריו,הולכים והופכים טעונים וקשים יותר ויותר.

ברכות לזוכים

בתור לוחם ששירת בלבנון קשה לי עם זה שלוקחים שחקן ראשי (כהן) שלא שירת בצבא ובלי שום סיבה מוצדקת ונותנים לו תפקיד כזה. לא יודע, אני לא אלך לראות את הסרט.

לא בא לשכנע אותך, והאמת שגם לי אין כוונה לצפות בסרט (מסיבות אחרות), אבל תחשוב על זה שהוא שחקן והעבודה שלו היא לשחק סיטואציות שהוא לא בהכרח היה בהן במציאות.

באותה מידה אתה יכול להחרים כל סרט אחר שלו.

הדיון בנושא הזה עלה כבר בעבר,בסרט הקודם שכהן שיחק בו "בופור",וכל אחד כמובן רשאי לעשות כרצונו.

(דרך אגב,סרט די גרוע לטעמי).

אמנם לא שירתתי בלבנון אלא בעזה,וגם עושה מילואים,אבל לא נראה לי ששחקן ששרת בצבא,יכול לשחק טוב יותר מי שלא שרת בכלל.

מההיבט הזה אין לי בעייה בכלל שהשחקנים מגלמים לוחמים.

לעומת זאת,הסוגייה שדי מטרידה היא שרובם המכריע של השחקנים,זמרים וכו' בכלל לא מתגייסים לצבא.

אשר לסרט,התפקיד הראשי הוא לא של אושרי כהן.

דרך אגב שני שחקנים נוספים:איתי טיראן,ומיכאל מושונוב,גם לא התגייסו לצבא...

ובכל זאת,הישג מרשים לסרט,ועל כך יש לברך.

הישג מרשים ושיהיה להם בהצלחה, אבל אחרי שראיתי את הטריילר,
הסיכוי שאראה את היצירה הצפוייה הזו הוא אפס.
יש עכשיו תור של בוגרי של"ג קולנוענים בדרכם לפסטיבלים במדינות "מצפוניות" אירופאיות.
בהההה....

לא כל כך אכפת לי מי מתגייס או לא, להיכן ומהם מניעיו.
אכפת לי מה זה שחקן בינוני, ואיתי טירן ואשרי כהן הם שחקנים לא משהו. בכלל.
ובכלל, כל היוצרים האמיצים שעושים סרטים על "המצב" נוטים לשעמם,
על כל פנים הם משעממים את מי שבאמת היה חלק מהמערך הלוחם בצה"ל, או
לכל הפחות את מי שאני מכיר והיה לוחם.
כמובן שאין לזה כל חשיבות כיוון שהמבקרים באירופה די נהנים ממה שנתפס בעיניהם כאותניותית,
או במילים אחרות, רק תן להם לראות חיילים ישראלים אכולי אשמה ובושה והם כבר ייתנו לך פרס.
למען האמת גם לאורגיית הליקוק הישראלית מוכוונת טוסיקים זהובי פלומה אין לייחס חשיבות רבה מדי.
בכל מקרה לא לתת משקל רב מדי לעניין במונחים של הישגיות אומנותית.
הצלחה בפסטיבל שכרה בצידה כיוון שהיא גוררת אחריה הצלחה כלכלית נאה.
ובגדול סבורני כי מי שמצוייד בנפח הקוחונס הדרוש על מנת להפיק סרט בישראל, ראוי שיבוא על שכרו. אדרבא.
ואם האתנן מסתכם בביזוי לוחם או שניים או גיוס שאריות הדיסוננס למאמץ השיכנוע עצמי,
שההתרפסות הדביקה משפילה אבל עוד איכשהו במסגרת הסביר,
אז הרי זה מחיר שניתן לחיות איתו. כלומר אנשים מסויימים מסוגלים. עובדה.
בוודאי שבהשוואה לחלופה: שקיעה כלכלית כואבת.
הרי יש אנשים שעושים מעשים גרועים פי מאה בכדי להתפרנס, ומעשים גרועים פי אלף בכדי להתפרסם.

אפשר להתנחם,או שלא,בכך שהסרט לא נבחר בטקס פרסי אופיר שנערך הערב.

הסרט "עג'מי" הוא הזוכה הגדול.

עג'מי סרט מומלץ מאוד. לא לפספס!