LazyBoy כתב:
בקיצור אביעד בונה ספריית מדייה שעולה יותר משלושה חדרים במינכן. לא שחשבנו אחרת..
ציטוט:
הסטורציה מגיטרה ומגבר גיטרה
אכן קשה מאוד להעביר את זה במיקס אולפני. מאוד.
אגב, התרעננתי קצת בתחום.
למי שזה מעניין במיוחד ורוצה לקרוא קצת טקסט עמוק יותר על התהליך של HEMIOLIA הנה מכתב מקלאודיו (הבעלים של הלייבל) המסביר בעצם את התהליך שהם מעבירים את עצמם בהקלטות הטייפים הללו לקהל. מי שיעקוב קצת, יבין לאיזו פדנטיות ופרפקציוניזם הם מכוונים. וזה ניכר מאד בצליל. מאד!
״המידע החשוב הראשון לגבי כל הכותרים באוסף שפרסמנו ו
יפורסם בעתיד שנוצר בשיתוף פעולה עם Ermitage הוא שזה לא סתם ופשוט
פעולת שכפול של מאסטר טייפ מכל דור, אבל רימאסטרינג שמבוצע בצורה מוחלטת
בתחום אנלוגי מאת מהנדס הסאונד שלנו פייטרו בניני.
זהו המרכיב המרכזי של הפרויקט, עשרות שנות הניסיון שלו, המומחיות הטכנית הרבה שלו
ורגישות אמנותית מסוימת הם המרכיבים הבסיסיים המאפשרים לנו להשיג את התוצאות
הטובות ביותר.
פייטרו הוא אחד ממהנדסי הסאונד הבודדים שמסוגלים כיום לשלוט לחלוטין בעולם האנלוגי
באודיו ובכל התהליך שלו, מהקלטה, דרך מיקס, ועד עריכה ומאסטרינג סופי.
הוא אחד הבודדים המסוגלים לבצע עריכה מכנית של קלטות אפילו על תו אחד עם
דיוק מוחלט ומכיר בצורה מושלמת את רוב המקליטים המקצועיים הקיימים, גם דו-ערוצי וגם
רב ערוצי ו גם בעל יכולת טכנית להתערב ישירות בהם לצורך התחזוקה, עבור
שדרוגים ולכיול מכני ואלקטרוני.
זהו עוד אלמנט בסיסי שיש לקחת בהתייחסות מרבית ולעיתים קרובות אנו רואים זלזול בתחום אפילו על ידי המועסקים בתחום.
בארבעים שנות פעילות הוא מעולם לא נטש את העולם האנלוגי ויש תחת החגורה שלו
מאה הפקות עצמיות שבוצעו בתחום האנלוגי המלא.
ברור שמרכיב חשוב נוסף הוא הציוד האנלוגי שעומד לרשותנו שהוא בחלקו
וינטג' וחלקו מהייצור הנוכחי, הכל באיכות גבוהה ומתוחזק ומכויל בצורה מושלמת,
חלקם מותאמים אישית כדי למקסם את הביצועים, אבל אני חוזר על הרעיון... הם בהחלט
מכשירים נחוצים! אך הקסם תמיד בידיו של האדם שמשתמש בהם.
מידע חשוב והכרחי נוסף הנוגע לפרויקט הוא כמובן זה הנוגע לזכויות פרסום ורישיון נלווה אשר בענייננו הינו ברמה שנייה,
כפי שהוא מיוצג על ידי Ermitage Distribution בדמותו של מר Gianni Salvioni, עם משרדיה הממוקמים
בפריז, לונדון ורומא.
החוזה עליו חתמנו הוא לטווח ארוך ומאפשר פרסום פרוגרסיבי של כ200 כותרים היסטוריים מרכזיים בשיעור של כותר אחד לחודש.
הבה נעבור כעת למידע הנוגע לקלטות המקור, שזה נושא שלעתים קרובות
יוצר הערות שגויות אם לא לחלוטין בלתי הולמות.
עבור פרויקט זה אנו משתמשים אך ורק במאסטרי הפקה מהדור הראשון בסטריאו, 2 ערוצים , 1/4 אינץ'.
היו וייתכנו כמה חריגים נדירים, כמו למשל עבור Ascensor Pour L'Échaufaud מאת
מיילס דייויס, שעבורו יש לנו מונו Production Master (זה הוקלט רק בפורמט הזה במקור)
ואשר החלטנו לפרסם אותו על ידי יצירת מסטרינג מחדש בפעם הראשונה בטייפ בגרסת סטריאו,
אני לא שולל את האפשרות ליצור גרסת מונו שנייה בעתיד.
כל מאסטרי ההפקה שבהם אנו משתמשים עבור אוסף זה נשמרים בזהירות יתרה בארמיטאז'
המטה בפריז, ומועברים מעת לעת באופן אישי על ידי מר סלביוני לסביו
המטה שבו נמצא האולפן שבו מבוצעים הרמאסטרינגים לעת עתה.
כל מאסטר הפקה שאנו מקבלים בהמיוליה נתון באופן אישי על ידי פייטרו
טיפולי תמיכה פיזית במידת הצורך כדי לפצות על כל בעיה עם הדבקה או נוכחות של
עובש (גם אם מידת השימור המצוינת של כל הקלטות שסופקה על ידי Ermitage מוגבלת
הפעולות הללו חייבות המציאות עד כה).
לאחר מכן הם מנותחים בזהירות רבה ובשיטות מדעיות כדי להוכיח את הקוהרנטיות האנלוגית שלהם
ולאמת את המאפיינים הטכניים שלהם כדי לקבוע אם הפרמטרים בשלמותם
הם קוהרנטיים ומגיבים לקריטריונים היותר מגבילים שלנו עבור כל פרסום עתידי אשר אנו לוקחים
בחשבון מרכיבי הערכה שונים.
אם הקריטריונים הללו מתקיימים, נעבור לשלב ה-Remastering הבא ולאחר מכן לשלב בפועל
ייצור, שמתבצע עם קריטריון שכפול של 1:1,
אז אתאר לך ביתר פירוט.
ה-downmix סטריאו של ה Production Master ש-Ermitage מספק לנו הם ללא ספק ממקור של
קלטות ה- Session המקוריות, שבהתאם למקרה יכולות להיות ריבוי רצועות מ-3 ערוצים ועד 24
(לדוגמה Kind of Blue היא שילוב של קלטת הסשן המקורית שהייתה שלושה ערוצים).
והם ללא דחיסה ו/או שינויים אחרים מכיוון שהם לא מוכנים במקור ספציפיים ליישומים כגון ייצור ויניל או קלטות.
הם בעצם עותק FLAT מהדור הראשון של ה-downmix המקורי.
זהו מושג שנראה מובן מאליו, אבל במציאות הוא לא כל כך נפוץ, כמו רוב המאסטרים להפקה שמסתובבים בשוק החוקי והלא חוקי ואשר משמשים כמקור עבור שכפולים.
מתוך עותקים רבים (חוקיים ולא חוקיים) המיועדים לעולם האודיופילי הם הפקת
עותקים שנוצרו במקור לייצור ויניל או קלטות, ולכן מכילים את כל
ההתערבויות הטכניות שדרשו הפקות כאלה ובהחלט היו להן השפעה משמעותית
על התוכן המקורי.
בתוך כל זה, מן הסתם, בל נשכח את אלמנט יצירת העתקות, היקר כל כך לאודיופילים וגם לאודיופילים
שלעתים קרובות מוצאים כי מיוחס ערך עליון, אך בתחום המקצועי אלמנט זה
חייב בהכרח להיות מוסגר בהקשר רחב ומורכב יותר.
ברור שאנו עושים הכל כדי להגביל את אורך השרשרת למינימום המינימלי שלנו
בתהליכי ייצור, אבל הדאגה הראשונה שלנו היא המקור והיכן אנו מרכזים את המאמצים שלנו
העיקר הוא בהגבלת ההשפעות של כל פעולה הכרחית לסף המינימלי האפשרי.
יצירת העותקים היא בהחלט חשובה אבל היא בהחלט לא המרכיב הבסיסי עבור האיכות הסופית של המוצר ולמרבה הצער לעתים קרובות מדי אני שומע אודיופילים מכריזים על כך בגאווה
שיש להם עותקי מאסטר של "דור ראשון" של כותרים מפורסמים בבית.. אנו בספק.
מבחינת המאסטר טייפ שלנו, הם דור רביעי (נכון!!) ועכשיו אני אנסה
להסביר את התהליך:
- טייפ סשין -> טייפ מקורי
- טייפ הפקה - דאונמיקס של קלטת הסשן ומסטר דור ראשון
- קלטת הפקה 1:1 עותק של ה-downmix המקורי (אלה Ermitage עימם אנו עובדים ו
המייצגים את הדור השני)
- סרטי ייצור Hemiolia שהם אלו שנוצרו באמצעות הקודמים ואשר
נעשו בהעתקה 1:1 אך על ידי יישום בזמן אמת של כל הפרמטרים שנקבעו בלוחות האנלוגיים השונים
משמש בשרשרת עבור ה-Remastering (שלושה מהם מיוצרים בזמן אמת בו-זמנית באמצעות
שלושה מקליטים תאומים Otari MTR15) - לכן זה מייצג את הדור השלישי של העתקה
בהשוואה למאסטר ההפקה המקורי.
- עותקי Hemiolia המיועדים למכירה (דור רביעי) שנוצרו במצב 1:1 מאחד מהשלושה
סרטי ייצור של Hemiolia מוכנים (כל סרט ייצור Hemiolia משמש למשך חיים מקסימלי של
250 עותקים או אם זה כבר לא מתאים לחלוטין לקריטריוני האיכות שלנו אפילו עבור כמות קטנה יותר,
שכן סרט הייצור נבדק ונבדק מחדש לפני כל שימוש).
יש שלב חשוב לתיאור שלפני שלב הייצור הסופי של ההמיוליה
טייפ ייצור:
כבר כתבתי למעלה שהשלב הראשון של העבודה כשאנחנו מקבלים את מאסטר ההפקה
מ-Ermitage זה של ניתוח ואימות, אבל לא הזכרתי את השני, כלומר
יצירה מיידית (לאחר אימות הכותרת) של עותק עבודה.
עותק זה נועד להיות בלחץ כבד מנקודת מבט מכנית עם משחק מתמשך,
קדימה ואחורה במשך ימים ארוכים ומטרתו היחידה לשמש את פייטרו כדי להקים
עם דיוק מופלג כל הפרמטרים הדרושים ליישום ברימאסטר הסופי.
לכל שיר בודד ולרוב גם לקטעים שונים של אותו שיר, התערבות שונה,
פרמטרים נבדקים ומיושמים באמצעות מכשירים אנלוגיים שונים וינטג' או נוכחיים, שפופרתי וסוליד או היברידי, כגון אקולייזרים, ריוורב וכו' בצורה בודדת או משורשרת ביחס לצורך שזיהה והוערך על ידי פייטרו.
זה תהליך ארוך שמעביד את פיטרו בממוצע כשלושה שבועות במשרה מלאה (ובזה אני מתכוון
שלעתים קרובות אנו עוזבים מאוחר בלילה ואפילו עובדים בחגים) עבור כל כותר חדש במטרה להשיג
את התוצאה הטובה ביותר בכל היבט, טכני, מוזיקלי ורגשי, אבל תמיד בכבוד מלא
של העבודה המקורית ושל האמנים והטכנאים שיצרו אותה.
לאחר השגת היעד שנקבע, כל פרמטר התערבות מסומן על הנייר (שיר, שיר, קטע אחר קטע) בדיוק רב כדי לאחר מכן להיות מסוגל לשכפל אותם בזמן אמת בשלב הייצור הסופי של ה-Hemiolia Production Tape.
באמת אין כלל אצבע שממסגר את התהליך הארוך והקשה הזה עם כללים מדויקים,
הכל מופקד על הרגישות של פייטרו, זה תמיד שונה עבור כל כותר, המשותף היחיד
הוא אלמנט הזמן... זה תמיד לוקח הרבה ממנו כדי לעשות רימאסטרינג בדומיין אנלוגי מלא.
והוא קשה וגוזל הרבה יותר זמן מאשר רימאסטר המבוצע בתחום הדיגיטלי.
לאחר שתיארנו בקצרה את החלק הבסיסי הזה להפקת קלטות המאסטר שלנו, אנחנו עכשיו
עוברים לתיאור של תהליך השכפול הסופי שלדעתי הוא ייחודי ב-פנורמה של חברות ייצור בתחום זה.
למרבה הצער, בשנים האחרונות גילינו פגמים במדיה המקורית שהם הרבה יותר גדולים מ
הסטנדרטים של העבר וזה אילץ אותנו ליצור תהליך מאוד מגביל מבחינת איכות שליטה באות.
הפגמים מופיעים באופן אקראי בצורות שונות, טיפות, פגמי מצע ו/או פיגמנט פני השטח, אובדן
של תחמוצת, התארכות בחלק הראשוני ואנו גם מזהים הבדל מהותי ברגישות
של הקלטת שמתורגם להבדלים שזוהו אפילו עד 1.5 dB בהשוואה להתייחסות
הרמה שלנו (שמבחינתנו מוגדרת על 320 nWb/m), בתדרים שונים, בין אצווה לאצווה וקלטת
וקלטת.
עבור רבים זה אולי לא מהווה בעיה, בשיחה עם כמה מעמיתינו הבנו את זה.
הם לא מיישמים שום קריטריון בקרה בצורה שיטתית ומעמיקה, אבל בהמיוליה קבענו
קריטריונים מגבילים מאוד לכל שרשרת הייצור שלנו, עם סובלנות לחומרה וקלטות
אשר לא יעלה על 0.2 dB.
הקלטות שאושרו כך עוברות לשלב הייצור, אך לפני השימוש להעתקה,
כל קלטת בודדת נטענת לאחד ממכשירי Otari MTR15 שבהם אנו משתמשים להכנת העותקים הסופיים
ומיועד למכירה, הוא לא עטוף לחלוטין כדי לאמת חזותית נוכחות אפשרית של פגמי מצע ונבדק האם יש פגמי התארכות מכאניים ב
חלק הראשוני (שכיח יותר ממה שאפשר לחשוב) שאם מתגלה, נמחקים על ידי הסרה
החלק הפגום של הקלטת.
לאחר מכן, הקלטת מוחזרת במלואה ולאחר מכן מושמעת למשך מספר דקות, ולאחר מכן מוחזרת שוב
הובא להתחלה כדי לבדוק אם יש אובדן של תחמוצת.
אם השלבים הללו עוברים, נעבור לשלב הבא, כלומר, הקלטת שלושה מבחנים קצרים
צלילים בשני חלקים שונים של הקלטת כדי לוודא את הרמות שצריכות להיות בקנה אחד עם האיכות.
פרמטרים שנקבעו במדריך האיכות שלנו והdeck מכויל מחדש על הקלטת הבודדת כך שה
העותק המתקבל מיושר בצורה מושלמת עם מאסטר ההפקה.
לאחר מכן נעבור לשלב המשולש של מחיקת הצלילים המוקלטים, הקלטת מוחזרת ל-
ואנחנו ממשיכים עם העותק 1:1 במהירות 15 ips
כל קלטת שאינה עוברת אפילו אחד מהשלבים המתוארים נמחקת.
קל להבין עד כמה התהליך הזה יקר מבחינת זמן, ובלאי מכונות ו
ברור שכל המקליטים שאנו משתמשים בהם נתונים לבחינות למכניות ואלקטרוניות מתמשכים
עם תוכנית תחזוקה הכוללת בדיקות שונות יומית, חודשית וחצי שנתית פעולות בהתאם לסוג.
ראשי ההקלטה שאנו משתמשים בהם אינם חוזרים בסוף חייהם מחודשים אלא תמיד מוחלפים בחדשים.
כל הקלטות הריקות ואלו המוכנות למכירה מאוחסנות בסביבה ממוזגת, עם בקרת לחות וטמפרטורה.
כדי להשלים את המסגרת הכללית הזו, שאני מקווה שהיא ממצה מספיק, אוסיף לבסוף
למטרות מידע שהשולחן האנלוגי בו אנו משתמשים בשלבי הייצור הוא 96 ערוצים
D&R Merlin, בעוד שלגבי המכשירים המשמשים אותנו יש לנו בין היתר של Maselec,
Drawmer, Orban, Tube-Tech, EMT, AKG, Studer.
תורגם מעברית ואיטלקית ע״י.
אביעד
