זה לא סוד שעולם הצילום מעניין אותי כבר קרוב לשנה היום.. אולי קצת פחות.
אחת העצות הטובות ביותר שקיבלתי אי פעם, הייתה; לעבור ולהסתכל על עבודות של צלמים אחרים ובכך
לשאוב קצת השראה, להבין דרכם מה מניע אותם, על מה הם הסתכלו, מה הם אהבו לצלם ובכלל לפתח טעם ופרספקטיבה לעבודות שונות.
מי שמכיר אותי קצת יותר שחוץ מלצלם אוכל (עבור הבלוג בעיקר) אני לא מרבה להשתמש במצלמה.
נכון, אני לוקח אותה קצת לקונצרטים, או מסתובב איתה פה ושם לעשות פה ושם תמונה כזו או אחרת.. אבל תכלס?
ממש לא מזיז אותה מהחצובה במטבח שלי.. אם לומר את האמת.
פשוט כי כל שאר "האומנות" בנישה הזו, פחות נוגעת לי, או לפחות לא מספיק חשובה לי כדי שאתאמץ, אצא ואצלם.
בשנה האחרונה הלכתי לכמה סדנאות צילום, בעיקר בשביל להתנסות בתפעול המצלמה ובקומפוזיציה של נישות אחרות מלבד אלו שקיוויתי להתמקצע בה (אוכל) וזאת שוב, כדי להגדיל את הנסיון ואת היכולת לזו "שלי".
אך אני גולש, אני חוזר לעצה הראשונה להביט וללמוד עבודות של צלמים כאלו ואחים כדי להרחיב אופקים..
אחד שאני אהב במיוחד הוא ריצ'ארד אבדון (מקווה שאני כותב את שמו נכון) שצילם לא מעט פורטרטים של אנשי אומנות שונים עם השנים. את התמונות שלו אני מאד אוהב ותמיד כיף לי להביט בהן. בעיקר את אלו מתעשיית המוסיקה.. למשל את הורוויץ, מריה קאלאס, טינה טרנר, שר, אאן בוסטרידג', מציקו אושידה ואפילו את להקת מגדת' הוא צילם לכבוד אלבום יות'ינסיה ב 1994..
הוא צילם גם המון צירים, פסלים הוגי דעותף שחקניות ועוד. פיקאסו, מרלין מרלו, מארק שגאל.. פשוט נהדר לטייל בארכיון שלו ולראות עם אלו אנשים יצא לו להפגש ואף להוציא אותם מבעת לעדשת המצלמה.. מבעד לליבו שלו.
הנה:
http://www.richardavedon.com/אפשר להכנס ל portrait ואז ל MUSIC וכן הלאה..
תהנו..
