שלום,
אני מנסה להרחיב את ארסנל המוזיקה ומבקש לקבל את אלבומי המאסט, הקלאסיקה של הקלאסיקה...
קחו רק בחשבון שאין לי מושג ירוק.. משהו כמו "Jazz for dummies"

אתה יכול להיעזר בנוסף גם בשירשור הזה-

%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%91%D7%91%D7%99-%26quot%3B%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D%26quot%3B...-t596.html

תודה!
כיוון שכאמור אין לי שום מושג, הייתי רוצה להכיר אמנים כדוגמת ה"פינק פלויד", ביטלס" ... - הגדולים והמפורסמים בתחום ואז אוכל להתחיל לשמוע ... לואי ארמסטרונג?!
בקיצור ממש ג'אז למתחילים..

לא קל. יש המון קלאסיקות. מעבר לכך 'לא נעים' להמליץ על הנדושים ביותר אבל הם שם בגלל סיבות טובות. אז הנה עשרה שתמצא בראש רוב הרשימות:

Miles Davis quintet - Kind of Blue
Cannonball Adderley - Somethin' else
John Coltrane- Love Supreme
Dave Brubeck quartet - Time Out
Charlie Parker - Jazz at Massey Hall
Charlie Mingus - Ah Um
Sonny Rollins - Saxophone Colossus
Art Blakey -Moanin
Sarah Vaughan with Clifford Brown
Clifford Brown and Max Roach

ואם אתה מוכן ללכת הרבה אחורה על חשבון איכות צליל

Louis Armstrong - Hot fives and sevens
Jelly Roll Morton -1926 to 1930

כעת, על כל אחד כזה אני יכול לספק עשרה שהיום אני אוהב לא פחות ובדרך כלל יותר וכל אחד מהם דוגם נגן בשלב אחד של הקריירה שלו כשחלק מהם כמו מיילס וקולטריין התפתחו והחליפו עור כמה פעמים. שלא לדבר על העוול הנורא שעשיתי לאלים-עלי-אדמה כמו דיוק אלינגטון, ארט טייטום, תלוניוס מונק וכמעט לכל ענקי ההארד-בופ שסיפקו לפני ארבעים, חמישים שנה את רוב תפריט הצריכה היומי שלי ושל רבים אחרים היום.

בעניין המושג הירוק, תנאי מקדים להנאה אמיתית מג'אז הוא ידיעת המבנה הבסיסי ויכולת לעקוב אחרי הכורוסים בסולו ולהבין איך הם בנויים על ה-Head . בלי זה המון אנשים מגיעים למסקנה שמדובר ברעש ומוותרים. נסה בתור התחלה שירים מוכרים (נגיד Favorite Things או Green Sleeves של קולטריין) ותראה כמה אתה יכול לעקוב אחרי התפתחות האלתור (בסך הכל חזרות על ה-Head עם החלפת אקורדים). בהתחלה זה קל אבל ברוב המקרים כמתחיל תאבד אותם מתישהו. משמיעה לשמיעה תראה שתוכל ללכת רחוק יותר וככל שתאזין ותכיר תזהה ציטטות והחלפות מוכרות ותדע בדיוק מה הסולנים עושים ואיפה הם נמצאים. בשלב הזה תוכל גם לזהות את האינטראקציות ביניהם ולהבין את כל האחווה, העומק, החופש, וההומור שיש במוזיקה הזו שגורם לך לצאת מהופעה או מסיום תקליט עם חיוך ענק על הפנים ותחושה שהעולם טוב יותר. זה תחום שלם ונפלא ולי אישית עושה יותר ומגיע עמוק יותר מכל מוזיקה אחרת. תהנה !

הרשימה של Ami מצויינת, אתה יכול ללכת גם על דבר כזה:
http://www.amazon.co.uk/The-Perfect-Jaz ... B003IY49S4
למרות שעדיף (לדעתי) לחרוש דיסק דיסק, נניח אלבום בשבוע אם אתה עדיין לא רגיל לז'אנר.

זה אכן ה"קלאסיקות" כמו שביקשת, והקלאסיקות מגיעות מן הסתם מתור הזהב. יש גם ג'אז יותר מודרני (לא אוונטגארדי), אירופאי וכו', שזה סגנון די שונה. יש פיוז'ן שאם אתה מגיע מרוק אולי ידבר אליך יותר בהתחלה.

כמו בכל תחום, במוסיקה ובחיים, הרבה תלוי באיך נכנסים אליו. זו דעתי.
הכרתי אנשים שטענו שהם לא סובלים ג'אז אך פתאום גילו שג'אז ווקאלי דווקא נעים להם ואחכ ג'אז מלודי וחם או בוסה נובה כמו ג'ובים וגילברטו וכך לאט לאט העמיקו עוד ועוד והגיעו גם לג'אז קשה יותר.
כך למשל, לאב סופרים של קולטריין שהוא לדעתי אחד הדברים הנשגבים והאהובים עליי מכולם, הוא ממש לא אלבום שהייתי מכניס לרשימה ראשונית לחובב המתחיל אך טייק 5 בהחלט כן כי הוא סוג של פופ של הג'אז.
בערך כמו קורסי קדם בחדו"א לפני שלומדים הנדסת חשמל (לא מצאתי אנלוגיה מוצלחת יותר).
IMHO

בנוסף להמלצות ספציפיות, ממליץ לרבוץ בבלוג המצויין של יאיר שפיגל:
http://www.thesideman.co.il/

וואו איזה המלצות...
עמי, התגובה שלך ממש דוחפת אותי אל התחום ונראה שצפויה לי האזנה מהנה!!!!!!
שוב תודה...

התשובה של עמי מצויינת רהוטה ובדיוק במקום!

קח גם את ההמלצה של אופירס בכובד ראש..
יש שם בבלוג אוצר שלא יסולא בפז!!

במחשבה שניה, הייתי נכנס לזה אחרת- לא דרך 'אלבומי מאסט', אלא דרך' אמני מאסט', ומשם לגזור את האלבומים הגדולים שלהם.