Rachmaninoff - Symphony No.3
בדרך כלל כששומעים את השם "רחמנינוף", מייד מקשרים אותו עם יצירותיו לפסנתר.
רחמנינוף בשנות חייו הלחין גם שלוש סימפוניות.
שלצערי וכנראה גם לצערו, התפרסמו הרבה פחות מעבודותיו לפסנתר, או אפילו מהיצירות הווקאליות שלו.
אולי בשל הכישלון החרוץ שלו לאחר יציאת הסימפוניה הראשונה, שהכתה במלחין עד כדי כך שהפסיק להלחין למשך שלוש שנים מייד לאחר הביקורות הקרות.
את הסימפוניה השלישית רחמנינוף רשם שנים רבות לאחר יציאת הראשונה, כאשר הוא חי בוילה שלו על חופי אגם לוצרן בשוויץ.
רחמנינוף לאחר מלחמת העולם הראשונה, היגר מרוסייה לתמיד והשתקע בארה"ב שלקחה אותו ואת משפחתו תחת חסותה. בגין היותו פסנתרן וירטואוז.
בשנת 1935 רחמנינוף עבר לביתו החדש בשוויץ כאמור, ששם גם רשם באותם השנים את הסימפוניה השלישית והאחרונה שלו בפורמט הסימפוני. זה לקח לו בערך שנה.
השלישית של רחמנינוף מגיעה באופן שאפשר להניח, לא תלוש מן המציאות. מייד לאחר שסיים לכתוב את הרפסודיה על נושאים של פגניני (על נושא הקפריזות של הוירטואז).
הסימפוניה בעלת שלושה פרקים.
שניים מהם איטיים יותר ושלישי שנוטה להיות קצת יותר מהיר בחלק מהתיבות שבו ובכלל.
הפרק הראשון הוא המלודי ביותר בו רחמנינוף מציג למאזין את הנושא המרכזי בשלל צבעים.
היפה ביניהם הוא כעבור כמה דק' שסקציית הצ'לים מבצעת את הנושא כאשר חלק מהתזמורת מנגנת מאחוריהם בשילוב - בהרמוניה מושלמת.
זוהי מוסיקה רוסית במיטבה. למרות שרחמנינוף כבר שנים רבות לא חי שם אלא במערב.
אך הרגש העמוק והמדהים שיש "מהמולדת" יחד עם אלמנטים מערביים שכנראה נטמעו בו לא מעט בשנים האחרונות - בהרמוניה ובטכניקה, מביאים את המוסיקה לשיא.
בפרק הראשון כאמור המלחין מציג את הנושאים במוטיבים חוזרים, כאשר הוא מפתח עליהם ומגוון ביניהם לכל האורך ובין מגוון כלי הנגינה בתזמורת.
הפרק השני הוא איטי בהגדרתו ובאופיו. המלודיות הרוסית האופיינית נשמרת, בליווי של פרצי כלי נשיפה רבים, רעמי טימפני ורסיסים של תווים מכל עבר על שלל כלי נגינה.
בפרק השלישי רחמנינוף מתחיל כבר עם אנרגיות מאד חזקות, מכל התזמורת בכמעט בקרשנדו אימתני.
הפרק הזה מסיים את הסימפוניה ומסכם בעקרון את המוטיבים ואת הטכניקות שהמלחין העביר את המאזין דרך שני הפרקים הקודמים. פה יש כבר קצב שונה לגמרי.
הנושא בפרק זה נשען כמעט אך ורק על סקציית הקשתנים הרחבה. מהכינורות ועד לקונטרבסים כאשר הקונטרה, או התשובה לפראזות - נעשית דרך קלרינטים וקרנות לרב.
הפרק הזה מביא קצת יותר מהרוח הסלאבית של רחמנינוף אך מהצד הקומוניסטי של המתרס ופחות הרומנטי .. כניסות ויציאות מוסיקאליות רבות ורסיסים של תווים וכלי נגינה שמשתתפים בחגיגה הזו מוציאים את המאזין קצת מבולבל ומטולטל אך IN A GOOD WAY.
הסימפוניה הזו בוצעה לראשונה בניצוחו של לאופולד סטאקווסקי ב 1936 עם התזמורת של פילדלפיה ושנה לאחר מכן בלונדון.
הביקורות היו מאוזנות קצת יותר יחסית לראשונה, אך רחמנינוף הינו פחות רגיש באותה התקופה ממה שהיה לביקורות שקיבל אחרי יציאת הראשונה. הביטחון העצמי שלו שמר על שפיותו.
הוא היה בטוח ביכולות וביופיה של היצירה ודחף קדימה הלאה.
ב 1939 תזמורת פילדלפיה הקליטה למעשה את ההקלטה הראשונה של היצירה הזו ומאז היא תפסה קצת יותר תאוצה והביקורות היו יותר ויותר מחמיאות.
זה אספקט שללא ספק יכול ללמד שאת היצירות הללו, לא תמיד תופסים בהאזנה הראשונה. לפעמים יש תקופת הסתגלות ..אז.. תנו להם סיכוי
אוקי שכנעת אותי .. איזה ביצוע לחפש..(?)
רב הביצועים שנמכרים פה בארץ על פי מיטב נסיוני הם של ולדימיר אשכנזי בעמדת הניצוח.
פסנתרן רוסי שלקח על עצמו להקליט לא מעט מיצירותיו של המלחין המוערך ועשה זאת גם מעמדת הניצוח לכל הסימפוניות שלו.
יש דיסק כפול של DECCA שחובה בתוכו את כל הסימפוניות (שלושתן) ועוד קצת פנינים.
ביצוע לא רע בכלל עם עומק רוסי כבר מהבמה.
ביצוע מועדף עלי ליצירה שנסקרה לעיל הוא : NEEME JARVI – CHANDOS – CHAN 8614
NEEME הוא מנצח מוכשר ביותר שעושה עבודה מדהימה ליצירות של מלחינים רוסיים
(צ'יקובסקי, רימסקי קורסקוב, רחמנינוף, ועוד.) ואחרים לא פחות.
הדיסק יצא ב 1989 בניצוחו על התזמורת של לונדון.
הסאונד מרשים בגוונים וברהיטות, נמה מצליח לשאוב מהנגנים בתזמורת את מלוא הרגש המלודיות והרכות שיש ביצירה, לצד הפרצים ורסיסי התווים מכל עבר של כלי נגינה בודדים ורבים.
הקלטה מעולה והביצוע אולי מהטובים ליצירה הזו!
מומלץ.
המתינו ל 2:20 לשמוע את הצ'לים מנגנים כמעט בסולו את הנושא של הפרק.
.
)
.
