להלן ההתרשמות שלי מנגן Luxman D10X שברשותי.
עברו כמעט שבועיים מאז שקיבלתי את Luxman D10X , זאת לאחר כמעט שנה של המתנה (נגזרת קשיי הייצור והביקוש העולמי בעטיה של מגפת הקורונה).
מבנה ותכונות
ה-D10X די גדול – גבוה יותר מהקדם-מגבר C900U שברשותי, הנגן מגיע באריזה ענקית ששוקלת כ-38 ק"ג, הנגן עצמו שוקל כ-23 ק"ג.
בסדרת הדגל של Luxman מבנה השלדה הוא loop-less chassis למניעת השראות, המבנה החיצוני עשוי אלומיניום מוברש בחלקו העליון, מאט בצדדים והחזית אלומיניום מחוספס באמצעות התזת חול עדינה.
בניגוד לדור הקודם של החברה, חזית סדרה 10 היא זוויתית, זו מחליפה את הפינות המעוגלות של סדרות קודמות, עיצוב הפאנל הקדמי של המכשיר מביא למראה רענן.
הגימור כמו בכל מוצרי הדגל של Luxman הוא יוצא דופן, עובי המתכת ואיכות העיבוד בהחלט יביאו את הבעלים לגאווה, לא ניתן למצוא ברגים חשופים בחזית או בפנלים הצדדיים. הבנייה משלבת בהצלחה מאסיביות ועידון - משהו שהיפנים טובים בו.
לפי אתר היצרן, ה D10X שופר בכל הקשור לרכיבי החשמל וההולכה, וכן טרנספורט משופר ומאסיבי יותר עם מהירות טעינה וקריאה של מדיה אופטית משופרת
אחד הדברים הכי מסקרנים בנגן חדש הוא ללא ספק שבבי ממיר D/A, ה-BD34301EKV של חברת ROHM היפנית. לנגן יש 2 שבבים כאלה מותקנים עבור תצורת Dual Mono.
כחברה שאנלוגי אינה מילה זרה לה, Luxman טוענת שהשבב החדש משלב בין מפרט טכני גבוה לעידון מרשים.
הנגן קורא דיסקים CD \ SACD וכן דיסקים מקודדים MQA (די נדירים).
בניגון DSD קיימים 2 מסנני FIR אנלוגיים (D1, D2).
כמו במכשירים אחרים מתוצרת החברה, גם כאן תוכלו לשנות פאזות למקרה שהקדם-מגבר שלכם הוא אירופאי/אמריקאי.
בנוסף ליציאות אנלוגיות (XLR ו-RCA) ניתן למצוא כניסות ויציאות דיגיטליות (קואקסיאליות ואופטיות) דרך כניסות ה-USB. הנגן יטפל ב-PCM מ-44.1 קילו-הרץ עד 786 קילו-הרץ ו-DSD מ-2.8 מגה-הרץ עד 22.4 מגה-הרץ (1-bit). הכניסות הקואקסיאליות והאופטיות מוגבלות ל-PCM 44.1–192kHz.
שמע
ה-D10X החליף אותי בנגן אחר שכלל גם ממיר (Unison Research DUO) ומשתלב עם ממיר/סטרימר אחר שיש לי (Cary DMS-600) שמאפשר לי להזרים PCM ל-D10X
מדיה אופטית - CD \ SACD.
מי שמאמין שאין הבדל בין מוזיקה המושמעת משירותי סטרימינג כמו Tidal ו-Qobuz לבין מוזיקה שמקורה במדיה אופטית יכול להפסיק לקרוא כאן, ההבדל קיים וה-D10X מחזק את הדעה שמיצוי המדיה האופטית כמדיה אודיופילית עדיין רחוקים – עבור אודיופילים לפחות.
ה-D10X עשה הביא לשיפור בגוון והטון של הסאונד בהשוואה למקור האופטי הקודם שהיה ברשותי (ההתייחסות שלי היא תמיד המערכת האנלוגית שלי - Brinkmann Edison MK2 phono, Brinkmann Balance TT+ Brinkmann 10.5 Arm, Miyajima Kansui), מה שגרם לכלי נגינה וצלילים אנושיים להישמע מציאותיים מאוד.
בשנים האחרונות היינו עדים לירידה במכירות מדיה אופטית, ה-D10X מוכיח שהמדיה האופטית רחוקה מלמצות עצמה בכל מה שקשור לאיכות צליל, פסנתר, כלי מיתר, תופים, חצוצרה, או קול אנושי טבעי נשמע מדהים דרך ה-D10X (טו, גוון, תזמון וכו..).
השמעת מוזיקה מCD דרך ה-D10X מאפשרת לקבל הולוגרפיה ובמה גדולה תוך שמירה על גוון צליל וטונאליות נאמנים, פרטים ועדינות (דינמיקה מיקרו ומקרו מצוינת) שלא שמעתי קודם מנגנים אופטיים שהיו לי עד כה.
גם אלבומים שהוקלטו בצורה רשלנית לדוגמה אלבומי New Wave משנות ה-80 כגון Yazzo ו-The Mission) נשמעים נהדר ב-D10X, ללא הקשיחות והבהירות המעצבנת שמלווה אלבומים אלו.
לגבי פורמט SACD (יש לי כ-70 אלבומים בפורמט הזה), גם כאן אם האלבום מוקלט טוב תקבלו חווית נירוונה שכבר הרובה למוזיקה שניתן לקבל מסטאפ אנלוגי סביר, יכולת הסאונד של הנגן ב-SACD מרשימה.
במידה והקלטת ה-SACD בינונית, ה-D10X מצליח לחלץ מידע וניואנסים בצורה מעוררת כבוד תוך "גיהוץ" הקמטים שבד"כ היו מפריעים למאזין, ה D10X מאפשר למאזין להתרכז יותר במוזיקה במקום בבעיות הקלטה (Abraxas של סנטה, חלק מההקלטות של הנדריקס או חלק מהאלבומים של סטיבי ריי שנמצאים ב-SACD ).
כממיר
נכון לעכשיו ההזרמה מבוצעת בשימוש יציאה קואקסיאלית מתוך מזרים/ממיר Cary Audio DMS 600, זו מזרימה את המידע לכניסה הקואקסיאלית ב- D10X.
המוזיקה מגיעה משירותי סטרימינג - Tidal, Qobuz או מקבצים המאוחסנים בשרת NAS ברשת הביתית, עקב שימוש בכניסה קואקסיאלית האות מוגבל ל-PCM 44.1–192kHz (עיבוד עבור MQA מתבצע דרך המחשב המשמש כ-Roon Core ).
על מנת שלא להאריך, ה-D10X שומר על אותם מאפייני סאונד אותם רשמתי למעלה – גוון, טונאליות מצוינת, , תזמון, ממדי במה, רזולוציה ופרטים עדינים.
ה-D10X מצליח "להוציא את המיץ" גם בהזרמת קבצים משירותי מוזיקה, מחד מקבלים את היכולת המרשימה של ה-D10X לחפור ולחלץ את הפרטים והניואנסים הקטנים ביותר מהקבצים, מאידך, ה-D10X יודע לשמור על טונאליות ומוזיקליות שכבר מזכירים מקור אנלוגי.
ההבדל בין ה DMS 600 לבין ה-D10X, מתבטא בעיקר ביכולתו של האחרון להפוך מוזיקה ממקור דיגיטלי לחוויה (סופר מרגשת) שגם חובבי אנלוגיה יכולים ליהנות ממנה מבלי לזוז באי נוחות במושב.
תלונות - בערך
האם הכול מושלם? התשובה היא כמובן לא.
לדעתי חבל ש Luxman לא הלכו צעד אחד קדימה כמו Playback Designs וציידו את הנגן/ממיר ברכיב סטרימינג - זה היה חוסך עוד מכשיר, כנראה אי אפשר לבקש הכל.
השלט, אל תטעו -השלט נהדר, בנוי כהלכה מאלומיניום, הקליטה מצוינת, אבל חבל אינו משלב כפתורים להגברה מתוצרת החברה (כמו ב Unison Research) - כלומר תצטרכו לעבוד עם 2 שלטים.
מעבר בין רזולוציות – במעבר בין רזולוציות לדוגמה מ-44.1 ל-88.2 או להיפך, תשמעו קליק של ממסר (קיים גם במכשירי Luxman אחרים), זו הפעם הראשונה שאני שומע דבר כזה, קצת מוזר בעולם הדיגיטלי אבל התרגלתי לזה מהר.
סיכום
המוזיקה שה-D10X יכול להפיק מפתה, כזו המושכת את המאזין לתוך המוזיקה.
עבורי ה-D10X מתגלה כמסוכן, מכיוון שהוא גורם לי לרצות להמשיך להאזין למוזיקה הרבה מעבר לזמני הפנוי שיש לי.
הפרטים שהנגן הזה מסוגל לשחזר פנומנליים, כמעט כל דיסק מצליח לייצר עור ברווז וגם באלבומים או רצועות מוכרים עד כדי שחיקה- ה-D-10X חושף ניואנסים ורגש שלא הכרתי לפני כן בהקלטות דיגיטליות שברשותי.
בשנתיים האחרונות הקשבתי ללא מעט ממירים במגוון רחב של מחירים לפעמים במחיר שערורייתי (חלקם עולים יותר מכפול ממחירו של ה-D10X), ה-D10X הוא רכיב אודיו דיגיטלי בעל ביצועים גבוהים מאוד, כזה המשלב בהצלחה בין אופטי לממיר D/A, אלו מאפשרים חווית האזנה ממכרת.
לאלו מכם שיכולים לשמוע הדגמה של ה D10X, עשו זאת, גם אם אתם לא יכולים להרשות לעצמכם לקנות אחד, פשוט תקשיבו, זה שווה את המאמץ.
| קבצים מצורפים: |
| |
| |
| |
