Franco Ambrosetti + Uri Caine Trio - The Wind
אתחיל מהשורה התחתונה שהאלבום המדובר הוא פשוט מצויין, ומומלץ להשיגו בכל דרך אפשרית.
לפני שניגע באלבום "The Wind" עם הטריו של Uri Caine, אי אפשר בלי כמה מילים על האיש המוכשר פרנקו אמברוסטי:
"The only white trumpet player who sounds like a black man", כך כינה אותו לא אחר, מהחצוצרן והמוזיקאי הענק, מיילס דיוויס.
Franco Ambrosetti, אחד מהחצוצרנים הנפלאים וגם נגן פלוגלהורן, נולד ב1941 בלוגאנו, בדרומה של שווייץ, אשר בחבל טיצ'ינו הגובל באיטליה, וניתן להבחין בו בבירור בהשפעה איטלקית בשפה וגם מהאספקט הקולינרי.
בילדותו למד פרנקו 8 שנים שיעורי פסנתר, אך בגיל 17 למד בעצמו לנגן על החצוצרה.
אמברוסטי החל את הקריירה המוזיקלית בגיל 20, כשעבר למילאנו, ובין השנים 1963 - 1970 היה חבר בקווינטט של אביו, Flavio Ambrosetti, נגן סקסופון בשנות ה 50 וה 60.
פרנקו השתתף בפסטיבלים רבים ברחבי העולם, מונטריי, ברלין, שיקגו ועוד.
כמו כן, במהלך השנים זכה לפרסים רבים עבור אלבומיו והופעותיו.
ב 1972 הקים פרנקו יחד עם אביו פלאביו ו - George Gruntz ,Daniel Humair, להקה בשם George Gruntz Concert Jazz Band
ראוי לציין כי פרנקו ניהל קריירה כפולה: האחת כאיש עסקים מוצלח ובעל תואר בכלכלה, כאשר ניהל את העסק המשפחתי של אביו, "Ambrosetti Technologies", והאחרת כחצוצרן מעולה. (ב 2006 פרש מניהול עסקי המשפחה, והיה פנוי יותר לעסוק במוזיקה)
זאת ועוד, בקריירה המוזיקלית פרנקו עבד עם מוזיקאים רבים, וביניהם דקסטר גורדון, מייקל ברקר, פיל וודס ורבים אחרים.
למעלה מ 20 אלבומים הוציא אמברוסטי, כשב 1980 התחיל להקליט בלייבל הגרמני ENJA
האלבום "The Wind", יצא בשנת 2007, והוא אלבומו האחרון, בו אמברוסטי משתף פעולה עם הטריו הנפלא של הפסנתרן Uri Caine, אשר כולל את ,Drew Gress על הבס, ו - Clarence Penn, תופים.
אלבומו הקודם של אמברוסטי מ 2006 , "Liquid Gardens" , לעומת זאת, שונה כל כך, ומתאפיין יותר בג'אז רומנטי, ליווי תזמורת סימפונית, ובנדאון, עם גוון איטלקי בולט במיוחד. גם הוא דרך אגב מצויין, אם כי קצת קשה יותר בחלקו.
רכשתי את האלבום של אמברוסטי עם אורי קיין, לאחר ההמלצות של יאיר ג'אז לשיתופי הפעולה עם פאולו פרסו. קיוויתי שהתוצאה תהיה לא פחות טובה, ואכן לטעמי היא אפילו טובה יותר.
האלבום מונה 9 קטעים, כאשר יצירת נושא האלבום,"The Wind", נקראת על שם יצירתו הנודעת של Russ Freeman, שצ'ט בייקר האגדי הקליט בשנת 1952.
גרסת האלבום מאופיינת בסגנון לטיני ולא כבלדה.
כמו כן, ניתן למצוא גרסה מרעננת ומיוחדת ל "Doxy" של סוני רולינס, ול I've Never Been In Love Before של Frank Loesser
אמברוסטי מספר כי מייקל ברקר ז"ל, (הסקסופוניסט), היה חבר יקר שלו, והשפעתו על המוזיקה שלו היתה ועדיין דומיננטית בדרכים רבות.
הרצועה "Mike On Wings" מוקדשת לברקר ושיתוף הפעולה איתו ב1984.
בנוסף,באלבום ישנם גם שני קטעים שהולחנו ע"י אורי קיין, Otello" ו - "Stiletto והיתר הינם 3 לחנים של אמברוסטי.
הסאונד של האלבום הוא משובח מאוד, והחצוצרה של אמברוסטי כובשת ומרשימה ביותר, כשהטריו של אורי קיין לצידו מעולה כהרגלו.
בגיל 66 ,בזמן יציאת האלבום, פרנקו אמברוסטי, מפגין יכולת מצויינת ונגינה יפיפייה, וסה"כ, התוצאה היא אלבום עשוי לעילא, פנינה מופתית עם אווירה.
חבל שאורכו רק 48:05, אבל זה מה שקיבלנו.
גם אחרי האזנות חוזרות ונשנות, תענוג לשמוע חיבור כל כך מוצלח, ומעניין יהיה לחכות לאלבומו הבא של אמברוסטי.
מומלץ מאוד.
