עם פרוץ החורף הבא על הכינרת לטובה (עלי קצת פחות,
אחרי תקופה שעבודתי בלונדון, הפכתי לטיפוס של קיץ..).
התחלתי להכין את אוזני למוסיקת חורף. יש דבר כזה.
ומבחינתי מוסיקת חורף זה בראש והראשונה האלבום היפהפה של
דויד סליביאן Secrets of the Beehive.
דיויד סילביאן הוא אמן בריטי ותיק ומוערך.
הוא התפרסם לראשונה כזמר והיוצר הראשי של להקת Japan המעולה.
אחרי התפרקות הלהקה באמצע שנות השמונים, הוא פנה לקריירת סולו,
והקליט לא מעט תקליטים, ברמות משתנות של הצלחה.
לדעתי יש לו קול מיוחד מאוד כיוצר פופ רוק, וצבע קול מאוד מוצלח כזמר.
האלבום Secrets of the Beehive הוא האלבום הכי מצליח שלו.
זהו אלבום מנלכולי, ואיטי שלא לומר קצת מדכא, ובריטי להפליא (ולא בריטי במובן
בו דפנה לוסטיג הודיעה לליבי בירן שיש לו "הגשה בריטית" ..).
השירים מולחנים בצורה מבריקה, המלודיות איטיות ועדינות, העיבודים
מינימליסטיים, כאילו מנותקים מהמאזין.
אישית, האוירה באלבום מזכירה לי את השלב הראשון בהתעוררות,
כשאתה עוד חצי ער וחצי חולם.
והשירה אינטימית מהורהרת. אלבום חורפי מושלם. ישראל חורפית.
נמתין למאי בסבלנות. עד אז, דיויד.
Orpheus
waterfront
(סקירה ומוסיקה)
