יעקב שבתאייעקב שבתאי (כ"א באדר תרצ"ד, 8 במרץ 1934 - ד' באב תשמ"א 4 באוגוסט 1981) היה סופר עברי, מחזאי, פזמונאי ומתרגם, הנחשב כיום לאחד הנטורליסטים החשובים ביותר של הספרות העברית.
חייו ויצירתו
שבתאי נולד וגדל במעונות העובדים בתל אביב, להורים ממעמד הפועלים יוצאי פולין. בנעוריו היה חבר תנועת "השומר הצעיר". שירת בנח"ל ואחרי שחרורו בשנת 1955 עבר לחיות בקיבוץ מרחביה שם כתב פזמונים ועסק בחקלאות. לפרסומו הראשון זכה ב-1964 כשזכה בשני פרסים לכתיבת מחזות. עשר שנים חי במרחביה ובשנת 1966 חזר לתל אביב והחל לשקוד על כתיבת ספרים ומחזות.
עיקר פרסומו בא לו מהרומאנים "זיכרון דברים" (1977) ו"סוף דבר" (1984). ספרים אלו מתאפיינים במשפטים ארוכים ומורכבים, ובהתמודדות בלתי פוסקת עם תחושת הקץ וחווית המוות המתקרב של הדמויות. ברומאנים אלה נעשה שימוש מתמיד בנקודת תצפית משולבת. הספר "זיכרון דברים" (שאף עובד לקולנוע) מתאר את חייהן של שלוש דמויות, על רקע קשרי המשפחה שלהן ועל רקע תל אביב, ההולכת ומשתנה. "סוף דבר" הוצא לאור רק אחרי מותו של שבתאי, והוא מתאר את מאיר, מהנדס תל אביבי בשנות הארבעים, המתמודד עם ההכרה הפתאומית בדבר מותו המתקרב. שני הרומאנים הללו נחשבים ליצירות מופת של הספרות העברית.
שבתאי התפרסם גם הודות לקובץ הסיפורים "הדוד פרץ ממריא" (1972) (הסיפור שעל שמו נקרא הקובץ הוסרט לטלוויזיה בידי מיכל בת אדם), ובזכות המחזות שכתב שהוצגו בתיאטרון הבימה: "כתר בראש" על ימיו האחרונים של דוד המלך ו"נמר חברבורות" על אדם שמגיע בשנות העשרים מפורטוגל לתל אביב עם חלום להקים בה קרקס. הוא פרסם גם ספר ילדים בשם "המסע המופלא של הקרפד" (1967), הבנוי כמחזה אלגורי בחרוזים.
כמו כן נודעו פזמוניו, בהם "השיר על שרה אהרונסון", "אהובתי שלי לבנת צוואר", "לפנות ערב" (בין ברושים), "עם רדת יום", "שיר הכרם" ו"הרחק בלילה". הוא גם תרגם שירים מצרפתית ויידיש. על תרגומיו המוכרים נמנים "הגבירה בחום", "מרש הדייגים", "עץ התפוח" ו"בדומיה". בין שיריו היה גם "שיר ההד" שבוצע על ידי אריק לביא ב-1958 המציין בערגה מקומות תנ"כיים ארץ ישראליים: הר סיני, הר נבו והבשן.
שבתאי, שגדל בבית מפא"יניקי, נודע בדעותיו השמאלניות. למרות זאת, מפלגת התחיה הימנית עשתה שימוש, ללא אישור, בתמונת נעורים של שבתאי, כסמל התנועה.
שבתאי נפטר מהתקף לב בתל אביב באוגוסט 1981. רחוב על שמו נקבע בעיר ב-1999.
הוא נקבר בבית עלמין הדרום בחולון.
היה נשוי לעדנה שבתאי (מחברת הספר "והרי את"), ולהם שתי בנות. בנוסף היה בקשר רומנטי עם דליה גוטמן, שילדה לו בת. אחיו הוא המשורר אהרון שבתאי ואחייניתו היא המשוררת ננו שבתאי. לשבתאי היה אח צעיר נוסף,יואל(תו), צייר, המתגורר זה שנים בדרום צרפת. בשנת 2014 הוקרן בפסטיבל דוקואביב סרטה של נועה שבתאי - "יעקב שבתאי,אבי".
נמר חברבורות
נמר חברבורות, קומדיה אבסורדית על פינק החולם להקים קרקס על חולות תל אביב. המחזה הועלה לראשונה בתיאטרון חיפה ב-1974 בבימויו של עודד קוטלר עם יוסי ידין בתפקיד הראשי, ושנית בתיאטרון הבימה ב-1985 בבימויו של חנן שניר ובעיבודם של חנן שניר ועדנה שבתאי. נוסח זה הועלה שוב בהבימה ב-2006. הנוסח הראשון מופיע בקובץ המחזות נמר חברבורות ואחרים (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1995) בעוד הנוסח השני יצא לאור בספר נפרד, גם הוא בהוצאת הקיבוץ המאוחד (1985).
הנבחרים
בעקבות "האכארנים" של אריסטופאנס. המחזה הועלה בתיאטרון חיפה במרץ 1976 בבימויו של עודד קוטלר, בתפקיד הראשי אורי זוהר ועם אמנון מסקין מכרם חורי ושמוליק קלדרון . המחזה מופיע בקובץ המחזות נמר חברבורות ואחרים
ברקיע השביעי
רביו בעקבות "המעגל" של ארתור שניצלר. המחזה הועלה במסגרת פסטיבל עכו בבימויו של ישראל גוריון עם מוזיקה מאת שלמה גרוניך. המחזה מופיע בקובץ המחזות נמר חברבורות ואחרים
חיי קאליגולה
המחזה מופיע בקובץ המחזות נמר חברבורות ואחרים
דון ז'ואן ושיפל חברו
המחזה, קומדיה תל אביבית המתרחשת במגרש למכירת מכוניות משומשות, הוצג בתיאטרון חיפה בשנת 1977 בבימויו של עודד קוטלר ומופיע בקובץ המחזות נמר חברבורות ואחרים.
כתר בראש
מחזה על ימיו האחרונים של דוד המלך. המחזה עוסק במאבק הירושה, כאשר בת שבע ונתן טוענים שדוד הבטיח כי ימליך את שלמה, אך אביתר הכהן ושר הצבא יואב תומכים באדוניה, בעוד דוד עצמו מסרב להכיר בכך שזמן כהונתו כמלך עומד להסתיים. המחזה הוצג התיאטרון הקאמרי בשנים 1969-1970 בבימויו של שמואל בונים. מופיע בקובץ המחזות כתר בראש ואחרים, (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1995).
אוכלים
קומדיה סאטירית המבוססת על הסיפור המקראי של גזל כרם נבות היזרעאלי על ידי אחאב (ספר מלכים); המחזה הועלה בתיאטרון החאן ב-1979 בבימויו של אילן רונן עם עליזה רוזן וששון גבאי בתפקידים הראשיים, בתיאטרון גשר ב-1999 ושוב בתיאטרון החאן ב-2011 בבימויו של מיכאל גורביץ' עם תפאורה הכוללת תמונה גדולה של מתחם הולילנד בירושלים. המחזה מופיע בקובץ המחזות כתר בראש ואחרים.
מעשה ירושלמי
מחזה שטרם הוצג בתיאטרון מקצועי המבוסס על אגדה יהודית מהמאה השתים עשרה. המחזה מספר על דיהון בן שלמון, בנו של סוחר יהודי מירושלים שלאחר טביעת ספינתו מגיע באורח פלא לארץ השדים, ושם הוא נושא לאישה את לילית, בתו של אשמדאי. חלקים מהמחזה הועלו במסגרת ההצגה שדים של תיאטרון בית הלל באוניברסיטה העברית ב-2009. מופיע בקובץ המחזות כתר בראש ואחרים.
המאנדראגולה
עיבוד חופשי לקומדיה לה מנדראגולה מאת ניקולו מקיאוולי אשר הועלתה בתיאטרון חיפה ב-1971 בבימויו של מייקל אלפרדס והועלה שוב בבית ליסין ב-2011. המחזה מופיע בקובץ המחזות כתר בראש ואחרים.
מתום פרשת חייו של הנס וואלדמאר
מחזה הראשון של שבתאי אשר נכתב ב-1963 ועוסק בישראלי יליד גרמניה הבא לבקש את ירושת משפחתו 11 שנים אחרי תום מלחמת העולם השנייה. למרות שלא הושלם מעולם, המחזה הוגש למועצה לתרבות ולאמנות וזכה בפרס הראשון בפברואר 1964. המחזה מופיע בגרסתו הלא גמורה בקובץ המחזות כתר בראש ואחרים.
אהובתי שלי לבנת צוואר
מילים: יעקב שבתאי
לחן: סשה ארגוב
מעל שדות תלויה הלבנה
נלך לשם אהובתי, נלך מחר
את כל הכוכבים אתן לך מתנה
אהובתי שלי לבנת צוואר.
בכרם כבר בשלים הענבים
נלך לשם אהובתי, נלך מחר
אקטוף לך אשכולות טובים וצוננים
אהובתי שלי לבנת צוואר.
הרחק מעל הים שחפים חגים
נלך לשם אהובתי, נלך מחר
אכין לך מחרוזות צדפים ואלמוגים
אהובתי שלי לבנת צואר.
כבר לובן הפריחה בפרדסים
נלך לשם אהובתי, נלך מחר
לך בושם ההדר נוטף מן העצים
אהובתי שלי לבנת צואר.
הרחק מעל הים שחפים חגים...
הלילה מכסה את ההרים
נלך לשם אהובתי נלך מחר
החושך יעטוף פנייך בשחורים
אהובתי שלי לבנת צואר.
אל הגבים
מילים: יעקב שבתאי
לחן: סשה ארגוב
עם אור את הגבים יצאנו לבקש
בדרך למכתש
ואת צחקת בקול, פניך בהירים
תראה, הן השבילים פה לא ברורים
בכל המרחבים רק עיט יחידי
ידך בתוך ידי
הבוהק הלבן מכה בסנוורים
ראי, הן השבילים פה לא ברורים
היובש השקט, שפתייך הצמאות
ורחש לטאות
האור כבד כל כך, פניך בוערים
אלי, הן השבילים פה לא ברורים
שער ראשינו באבק הפך שיבה
פתאום הלילה בא
צנחנו על החול, החושך בהרים
ראי, הן השבילים פה לא ברורים
מתוך תרגומיו...... ומתוך תקליט נפלא של שירים רוסיים "הלוך הלכה חבריא"
בדומיה
מילים: יבגני אלכסנדרייביץ' יבטושנקו
לחן: אדוארד קולמנובסקי
תרגום: יעקב שבתאי
בדומיית עלי שלכת
על פני שדות היום גווע
האם במשעולים היא מהלכת
העוד זוכרת היא לילות אהבה.
מתוך הגן שירה זורמת
וקול גרמושקה עצובה
האם בחוט זהב היא עוד רוקמת
העוד זוכרת היא לילות אהבה.
לאט לאט תיסוב שבשבת
על גדות הנחל ערבה
האם צוחקת היא או נעצבת
העוד זוכרת היא לילות אהבה.
הכפר נרדם מיום הפרך
אי שם כוכב אחד כבה
אולי עומדת היא אל מול הדרך
אולי זוכרת היא לילות אהבה.
ועוד תרגום.....
הגבירה בחום
אילנה רובינא ויוסי בנאי
מילים ולחן: ג'ורג' מוסטקי
תרגום: יעקב שבתאי
לה זו הגבירה בחום, זו בצלילים,
לה כתבתי ביום גשום, כמה מילים -
אם אי פעם תשמע אותן, בטח תדע
כי זה שיר אהבה קטן, רק לי ולה.
זו אני הגבירה בחום, זו התמירה,
כן, אני הגבירה בחום, זו ששמעה,
ולאור לבנה צחה, בלילה קר,
היא הולכת אחרי קולך וקול הגיטר.
לי ילד השאיל היום את עפרונו
ומתוך הגיטר, פתאום, רה, סול ודו,
הניגון מעצמו פרח, כמו משורר -
כל השיר בראשי צמח, שב וחוזר.
כן, ילד השאיל לך את עפרונו,
ומתוך הגיטר שלך רה, סול ודו,
הניגון מעצמו פרח, כמו משורר,
כל השיר בראשך צמח, שב וחוזר.
לך עשיתי בגדי כלה, כך ממילים,
ומכנף ערפילית קלה, אור וטללים,
ומיטה לך הצעתי גם - חי אלוהי!
שיהיה לך גם טוב, גם חם, בין זרועותיי.
זו אני הגבירה בחום, עם בגד קטיפה,
כשלאור לבנה קסום באה קרבה,
ומעבר מילים ושיר - אופק רחב -
כשהלילה צלול, בהיר, באה עכשיו...
לה זו הגבירה בחום, זו בצללים,
לה לאור לבנה קסום, כמה מילים -
הן ידעתי כי אם תשמע, בטח תדע
כי השיר הוא רק לי ולה, שיר אהבה.
שלום, זו אני הגבירה בחום - כן, זו אני
שלום, זו אני הגבירה בחום - קח את ידי
ופנה לי מקום מעט, אצל גופך
ותהיה לי לעיר מקלט, במיטתך.