כבר מסתיו 1940 הגרמנים החלו לרדת מהרעיון של הגירת היהודים.
הוראה מ-25 באוקטובר 1940 מודיעה כי "
מכיוון שבמקרה של הגירת יהודים משטח הגנרל-גוברנמן מצטמצמות באופן מהותי אפשרויות ההגירה של היהודים מהרייך הישן .. הריני מבקש להוציא את הגירת היהודים מכלל חשבון".
עם תחילת הפלישה לברה"מ (הוראת מלחמה מס' 21 [ברברוסה]) ניתנה ההוראה, שבתחום הפעולה של עוצבות המבצע (איינזאצגרופן) בטריטוריה הרוסית יש לחסל את היהודים (לפי העדות של גרופינפיהרר אוטו אולנדורף, ההוראה הייתה "תורה שבעל פה").
ב - 10 באוקטובר 1941 ב
הוראה של פון רייכנאו (לימים מפקד הארמיה השישית), "בנוגע לצעדי ההשמדה וחיסול" ה
הנהגה הגרמנית יוצאת מהארון:
"
על החיילים מוטלות משימות החורגות מהמסורת החיילית החד-צדדית המקובלת. במזרח, החייל אינו רק לוחם על פי כללי המלחמה, כי אם גם נושאה של תפישה גזעית חסרת רחמים ונוקמם של כל המעשים החייתיים שנעשו בעם הגרמני ובגזעים הקרובים לו. על כן חייב החייל להבין הבנה שלמה את הצורך בכפרת העוונות החמורה אך הצודקת של תת האנושיות היהודית."
בסרביה (הוקמה לאחר כיבוש יוגוסלביה באפריל 1941) מתחיל רצח היהודים זמן קצר לאחר תחילת הרצח בשטחי ברית המועצות ספטמבר - אוקטובר 1941.
לועידת ואנזה לא נשאר הרבה מה להוסיף ...
