בימים אלה אני מוצא את עצמי שומע לא מעט שוסטקוביץ׳ (כולל ההפקה הנהדרת שהועלתה באתר The Opera Platform
של ״ליידי מקבת ממצנסק״).
שוסטקוביץ׳, כפי שאתם יודעים, זה כמו לאכול חטיף שהוא לעיס, מתוק וגם חריף, חמוץ, מר, מלוח אבל טעים.
חטיף מוזר, אולי, אבל ברגע שאתה מתחיל לאהוב את זה, אתה לא יכול לאכול מספיק.
במהלך חיפוש אחר דיסק מסויים שבו המנצח הוא ולדימיר יורובסקי נתקלתי בדבר הבא: הסימפוניה ה-5 של ולדימיר יורובסקי, הפעם לא המנצח הצעיר, אלא סבו.
ולדימיר מיכאילוביץ יורובסקי (1915-1972) היה מלחין! אבל לא אחד שנכנס לתודעת הקהל המאזין.
הלחין מגוון רחב של יצירות: אופרות, סימפוניות, מוסיקה קאמרית ועוד.
בנו הוא המנצח מיכאיל יורובסקי.
מעבר לכך שמדובר במוסיקה ברמה גבוהה מאוד לכשעצמה, הצל הכבד שמטיל שוסטקוביץ׳ על ה״ז׳אנר״, לא מורגש כאן.
הסגנון ייחודי - מלודיות יפות לצד עמקים וגבעות מוסיקליים, ויצירת אווירה דרמטית, קיצבית וזורמת.
מעין ״מהדורה מיוחדת״ לחטיף המוזר שהזכרתי.
הניצוח (מיכאיל יורובסקי הבן) וההקלטה (cpo), לעילא ולעילא.
דיסק מומלץ לחובבים הרלוונטים!
https://www.youtube.com/watch?v=exOxFG9FyE0