אני לא גדלתי על המוזיקה הזו.
אך עם השנים למדתי להכיר,להוקיר ואף לאהוב.
הדור הצעיר שומע בעיקר מוזיקה מקומפרסת.
והחינוך למוזיקה לישמה נוטה לאפס.
הקשב לרכבים שעוברים על ידך,במקרה הטוב אתה שומע את הבאסים מרעידים את הרחוב,ואולי אבל אולי,גבוהים צווחנים.
יש לי קרוב משפחה כנר צעיר, שנאלץ לנדוד לניכר,משום ששם עתידו אולי יהיה טוב יותר.שאלתי אותו את אותה השאלה,והוא טען שהחינוך לוקה בחסר ושגם אין יצירות חדשות ראויות שנכתבות.והוא חושש שהמוזיקה הזו תעלם לאט לאט,ותשאר נחלתם של ה״זקנים״בלבד.
הדוגמה הטובה ביותר היא המינויים לפילהרמונית,פעם להשיג מינוי היה דבר בלתי אפשרי.והיום זה קל ביותר.
זה נובע כמובן גם מהרפרטואר והמנצח העכשוי.
אני רואה את ילדי להשמיע להם מוזיקה קלאסית,זו עבודה קשה היא חייבת להיות קלה בלבד,וגם זה עם מלחמות.
הלוואי ואני טועה
