למרות המצב
A devout Arab Muslim entered a black cab in London , He curtly asked the cabby Tracy to turn off the radio because as decreed by his religious teaching, he must not listen to music because in the time of the prophet there was no music, especially Western music which is the music of the infidel. The cab driver politely switched off the radio, stopped the cab and opened the door. The Arab Muslim asked him, "What are you doing? "The cabbie answered, "In the time of the prophet there were no taxis, so piss off and wait for a camel

פולני חוזר הביתה מהעבודה ומוצא את אשתו בוכה. "גיליתי שאתה בוגד בי עם המזכירה!", היא מטיחה בו, "איך אתה מסוגל לעשות לי את זה?!"
הבעל מתחיל לגמגם והפולניה ממשיכה: "לא הייתי אשה טובה?? לא דאגתי לך תמיד לאוכל וכביסה?? לא עזרתי לך כשהיית חולה?? למה אתה בוגד בי??!!"
"אני מצטער", משיב הבעל, "את באמת אשה נהדרת שעושה הכל בשבילי. אבל רק דבר אחד הפריע לי ולכן בגדתי: שאת לא נאנחת בזמן הסקס".
הפולניה נדהמת: "ואם אני איאנח בסקס אתה תפסיק לפזול הצידה? בוא עכשיו לחדר השינה, אני אוכיח לך שגם אני יודעת להיאנח!"
השנים אצים לחדר השינה ונכנסים למיטה. כשהם מתחילים להתנשק, הפולניה שואלת: "עכשיו להיאנח מותק? עכשיו זה הזמן??"
"לא", משיב הבעל, "עדיין לא".
הבעל מתחיל להפשיט את אשתו ואז היא שואלת: "עכשיו מותק? עכשיו להיאנח??"
"עוד לא", משיב לה, "אני אגיד לך מתי".
לבסוף הוא עולה עליה ומתחיל במצווה. ואז, בלהט התשוקה, רגע לפני שהוא מרגיש שהוא מגיע לשיא, הוא צועק לה: "עכשיו מותק! עכשיו להיאנח! עכשיו זה הזמן!!!"
"אוי", נאנחת הפולניה, "אתה לא תאמין איזה יום קשה עבר עלי"...

רק באמריקה....?

שוטר מקוף אירי שיצר קשר הדוק עם גברת כהן נהג לערוך אצלה א - בזוך (ביקור) יומי.

בוקר אחד כשהגיע אמרה היא לו היינט גייט נישט (היום לא הולך), לא עזרו בקשותיו ותחנוניו, אפילו לקוויקי לא הסכימה.

לשאלתו מדוע? ענתה, לא תבין אתה הרי גוי, ובכל זאת ביקש והיא הסבירה ששבת היום ובעלה עשוי לחזור כל רגע מבית הכנסת.

אמר לה השוטר בשפתה, הוב איך אאידיעה (יש לי רעיון) את תעמדי ביי די פנסטר (בחלון) ואני אבוא אלייך פין הינטן (מאחור).

אם נראה את בעלך חוזר מבית הכנסת, נתפזר. ואכן כך עשו. מרוב עינוגים פגעה ידה של גב' כהן בעציץ הפרחים וחופן אדמה ניתז למטה היישר על ראשה של גב' לוי.

זו הרימה ראשה וגערה בגב' כהן והזהירה אותה שאם זה יקרה נוך איין מול (עוד פעם) היא תצלצל מיד לפוליציי (לשוטר) .

השיבה לה גב' כהן: דם פוליציי איך הוב אים אין מיין טוחס. (המשטרה בתחת שלי.....).

זקן בן 82 עבר ברחוב הירקון ונתקל בזונה שפנתה אליו:
- היי סבא, בא לך לעשות קצת חיים?
- לא בתי, אני לא יכול.
- למה סבא, אני חושבת שאתה דווקא כן יכול.
- זה לא שאני לא רוצה, אני פשוט לא יכול.
- מה אכפת לך בוא ותראה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר.
- טוב, נו, אם את עומדת על זה, בואי.
-הם עולים לחדר במלון, והסבא מתחיל בשלו, פעם ראשונה, פעם שניה,
ועדיין כמו בחור בן 20.
-הבחורה המומה אומרת לו:
-אתה רואה שאתה יכול?
-לא התכוונתי שאני לא יכול לקיים יחסים,
-אלא אני לא יכול לשלם בגלל הפנסיה הקטנה שלי..........

מספר דקות לפני שהטכס בכנסיה התחיל, ישבו חברי הקהילה במקומותיהם ושוחחו.
לפתע, השטן הופיע בקדמת הכנסייה. כולם החלו לצרוח ולרוץ לכיוון אחורי הכנסייה,
מכשילים איש את רעהו בניסיון נואש לברוח מהשטן בהתגלמותו.
די מהר התרוקנה הכנסייה, מלבד אדון זקן אחד שישב בשלווה במקומו מבלי לזוז,
ונראה אדיש לעובדה שהאויב האולטימטיבי של אלוהים נוכח לידו.
השטן הלך לזקן ואמר, "אתה יודע מי אני?"
והזקן ענה, "כן בוודאי"
"אתה לא פוחד ממני?" שאל השטן.
"לא, בכלל לא", ענה הזקן.
"אתה לא מבין שאני יכול להרוג אותך במילה אחת?" שאל השטן.
"אין לי בכלל ספק בכך" ענה הזקן בקול אדיש.
האם ידוע לך שאני יכול לגרום לך סבל איום ונורא לנצח נצחים?" המשיך השטן.
"כן" ענה הזקן בשלווה.
"ואתה עדיין לא פוחד?" שאל השטן.
"לא" ענה הזקן.
ביותר מנימה של דאגה ובלבול, השטן שאל, "למה אתה לא פוחד ממני?"

הזקן השיב בשלווה: "אני נשוי לאחותך כבר 48 שנים".

חרדי בא לרבו וסיפר לו מה קרה לו: ״כבוד הרב, אתמול בערב נתקעתי במעלית אני ועוד בחורה צעירה,
צעקנו וצעקנו ואף אחד לא ענה, היה חם והיא התחילה להתפשט, תחילה את הבגדים העליונים,
ואח״כ את כל הבגדים עד שנשארה עירומה לגמרי..״
שואל הרב:״ומה עשית?״
עונה לו הבחור: ״כלום, אבל המחשבות רצות לי עד עכשיו בראש, מה יכולתי לעשות לה..״
אומר לו הרב: ״בשביל לתקן, אתה צריך לצום שלושה ימים, ולאכול רק צמחים ולשתות כל יום דלי מים..״
שואל הבחור: ״למה צמחים ודלי מים??״
עונה לו הרב: ״כי זה מה שחמור אוכל ושותה..."

יוחזר דודיב לאלתר !

סוכם על סוף התקופה ולא "לאלתר"
אבל, נו, יאללה, שיוחזר וזהו.

ת'שמע ... ויתרו לענת קם לא נוותר לדודיב ...