לפני כמעט שנה רכשתי זוג רמקולים מיבואן אהוב ומוערך.
לרמקולים היה פגם. התנאי בו הסכמתי לרכישה היה שהיבואן יחליף את הרכיב הפגום ברכיב זהה חדש.
היבואן מצידו התחייב בפניי לטפל בו במיידי ("יום ראשון אני מזמין לך חלק חדש").
לא חשבתי לעגן את ההבטחה הזו במסמך אלא הסתמכתי על המילה שלו (אני נוהג לתת אמון באנשים).

עברה מאז כמעט שנה כאמור. אני לא מהלקוחות שיושבים על הווריד.
במשך השנה יצרתי קשר לשאול מה קורה ואיפה עומדת ההזמנה
אולי 4-5 פעמים כלומר ממוצע של אחת לחודשיים, לא יותר.

סמכתי על השם הטוב של היבואן ואמרתי לעצמי הנה זה עוד רגע מגיע והכל יבוא על מקומו בשלום.
עד רגע כתיבת שורות אלו הרכיב המובטח לא הגיע ואני בספק גדול אם יגיע.
אני מרגיש מרומה ופגוע. מעולם לא קיבלתי שרות כזה בכל השנים בהן אני בתחביב הזה.
ועדיין, למרות שלמי שמתנהג כך מגיע בהחלט פרסום שלילי אין לי לב לעשות את זה.
מה שגיליתי זה ששרות זה מה שקורה אחרי שמשלמים, לא לפני.

ואני שואל אתכם- מה הייתם עושים במקומי?
עלות הרכיב הינה כ-800 ש"ח בערך דרך ייבוא רשמי וכנראה הרבה פחות אם אזמין את הרכיב בעצמי מחו"ל.

יחד עם זאת תחושת חוסר הצדק בסיפור הזה לא נותנת לי מנוח.

אני מבטיח לכם שמה שאתם קוראים הוא אחד לאחד הסיפור ללא כל תוספות או קישוטים מצידי.

אז מה עושים עכשיו?

תודה על הקריאה,

רונן

אני מצטער מאוד בשבילך. זו הרגשה מחורבנת לקבל כזה שירות.
אין לך הרבה מה לעשות לדעתי חוץ מלהתרחק מאותו יבואן. ולהרחיק אנשים אחרים שלא יפגעו.

תזמין את הרכיב בעצמך ושלח לו את הקבלה, לך תדע אולי הוא ישלם.

מי היבואן שנדע להתרחק ממנו ? עדיף לא להתחנן לרמאים וגנבים. בית משפט זה מקום טוב לסגור חשבון גם אם ההבטחה ניתנה בעל פה הנסיבות ישקלו.

כמובן שאינני יודע במי המדובר.
עצתי לך רכוש מחו"ל את הפריט הפגום,
ולאחר שתתקין אותו ותראה שהכל כשורה.
הגש תביעה בתביעות קטנות נגד אותו יבואן.
מבטיח לך הוא ירוץ לרצות אותך,משום בכל פסיקה שבית המשפט יפסוק,
גם אם חלילה ידחה את התביעה,הדבר יתפרסם ברשומות,וכל כניסה לאינארנט עם שמו,
הדבר יצוץ ויעלה ,וזה אינו מוסיף בריאות לאף אחד גם אם הוא יבואן מוערך.
בהצלחה

תגיד מי זה, אנחנו יודעים איפה הוא גר.
וברצינות - אני חושב שאיום בפרסום שמו בפורומים השונים הוא כלי יעיל למדי.

מפרסמים את פרטיו כאן ועכשיו.

ומה הוא אומר כשאתה מתקשר אליו?
מתנער או שוב "מחר על הבוקר" ?

איזה תרגדיה יונית . סוחטת דמעות . החיים זה בית ספר גדול . כול השנים לומדים ובסוף מתים טיפשים . אם זה פעם ראשונה . שסידרו אותך . אז דיינו . תיתנחם בזה . שכח מיזה וזהוא . אותי רימו עשרות פעמים . גם אני רימתי אחרים . זה מינהגו של עולם . הרבה אין מה לעשות בית מישפט . זה גם זמן וכסף . העיקר הבריאות והייתר שטיות

אלוהים ישמור

רק הטכנאי קרמר!