במלחמת יום כיפור חלק גדול מאוכלסיה היהודית כיום לא חוותה.
כילד , אירועי המלחמה,הפחד
הצפירות המקלטים הנופלים -כולם זכורים טוב.
אז היום "חוגגים " 40 שנה-כמובן למדנו הכול ויודעים הכל .

במלחמת לבנון השניה 2006 שירתתי כקצין מילואים בחטיבה סידרה בתוך לבנון בתפקידי בצבא(עדיין עושה מילואים)
הברדאק, חוסר ציוד או ציוד מיושן, הוראות בעייתיות חוסר ניהול טוב ונכון (לא עושה הפרדה בין הדרג מדיני לצבאי ) ועוד-
החזירו אותי לימי מלחמת יום כיפור או הזכרונות מסקנות שנצרבו מאז בי.

מי שחושב או מאמין שהלקחים נלמדו- טועה
מי שחושב שמצב כזה לא יחזור- טועה
מי שחושב שאנחנו חזקים אל מול המצב במדינות ערב והבלגן שם- טועה
מי שחושב שכיפת ברזל ,F35 , אנקור- הם מה שיצילו אותנו-טועה.


בחזרה למלחמת לבנון השניה- ראיתי אנשים שנהרגים כאשר המטרה שלשמה איבדו את חייהם לא ראויה ובעיקר בגלל ניהול הגבוהה של הדברים. האנשים שהיו אחראים לא לקחו אחריות ובטח לא הוטלה עליהם אחריות.
המשפחות שנארו בלי ילדים- ישארו ככה שנה שנה.
החבר שלקה בהלם קרב קל - כאשר אילו היו המילאוים האחרונים שלו בגיל 40 -ונדרש לצעוד 4 שעות לכל כיוון בלילה בכדי לאסוף צימידנים עם במבה וטונה (שיהיה מה לאכול בבית הלבונוני ש"התאכסנו" בו) -ימשיך עם הכויה הזו.

אישית הבנתי שאני פראייר מושלם. שאני יכול לההרג ולהשאיר אנשים כאובים בגלל טמבלים שמנהלים כאן את העיניינים.
מאחר ואני חאטייר ויש אנשים שתלוים בי-לקחתי החלטה אישית- לעוף מהסכנה הזו כמה שיותר מהר.
אחרי המלחמה כתבתי מכתב למפקד התחום שלי בפיקוד צפון בו אמרתי לו שאני עומד להגיש נגדם קובלנה היות ולא התאמנו כמו שצריך לפני ושאני אינני מוכן להגיע לשום קריאה כל עוד כל המסגרת שבה הייתי לא עוברת אימון אגמי כולל.
ב 4 אוזנים , המפקד הזה אישר והבין על מה אני מתלונן , אבל מאחר והיה לדעתו צורך שאשאר שם ואחרי משא ומתן איתי -כתב לי מכתב שמאשר לי לא להגיע לשום מילואים\מלחמה כל עוד המסגרת ששרתתי לא תעבור אימון אגמי מלא.
אחרי מספר שבועות שאלתי אותו אם דיווח על זה לממונים עליו שידעו שהלכה למעשה יש להם " חור " במקרה ש... מאחר ולא אגיע- אמר לי שלא דיווח.
כלומר הישראבלוף הרגיל. הסברתי לו שהוא בסכנה כי אני עוד עלול לפרסם את זה בעיתון למשל -הוא הבין את הרמז , והועברתי לפיקוד העורף (יש לי עוד כ 10 שנות מילואים שם).אז אישית כנראה" סידרתי את עצמי ".
הקצין שמדובר קודם והיא ראש של משהו.

כל זה כדי לבוא ולהגיד משהו מאוד פשוט- החרטטנות הישראלית, החוסר רצינות (=החלטות קניה כבלים ללא מבחן עיוור ) ועוד- לא השתנו ב 40 שנה אחרונות.
מלחמת יום כיפור הבאה תהיה. אני משוכנע בזה לחלוטין.
אז לא שיזילו דמעות תנין עכשיו בזיכרון של המלחמה ההיא

יורי , עצם זה שאנחנו כאן חיים מאושרים , זה לבדו הנצחון הגדול של עם ישראל .. תפנים את זה
פחד לחשוב אם היינו חלשים ...
צום קל

כבוגר רב המלחמות כאן בארץ,הלקח שנלמד רב.
אולי אנו לא רואים את ההפנמות,אך הן קיימות.
האם מקבלי ההחלטות מבצעים זאת,תלוי מי? מי שמיישם אלו בעיקר אוייבנו.
המלחמות היום הן שונות,מאחר ועמי ערב השכנים הבינו שלכבוש אותו זה קשה.
הם גילו שדור האמהות והאבות הצעיר שלנו,מסרב לקבל את זה שחיילים נהרגים.
הם מעורבים מדי בכל ההתנהלות של ילדיהם בצבא ועל כל חייל הרוג(שהוא עולם ומלואו)יש רעידת אדמה.
לא לחינם נולדו חטיפות החיילים,והפגיעה בעורף האזרחי.
זו תהיה עיקר המלחמה בעתיד,ואין אף אחד שיהיה חסין מפניה.
במלחמת יום הכיפורים הייתי מילואימניק צעיר,נשוי עם אשה בהריון ומאוד כעסתי על ההפתעה.
ראיתי בנו כולנו אשמים בחטא היוהרה(לא רק המנהיגים).
את קורס הקצינים סיימנו 24 בוגרים,ובמלחמה איבדנו שישה מחברינו.
25 שנה לא העזתי לבקר את הקברים ועד היום קשה לי בגלל ההרגשה של האשמה והבושה ממה שקרה.
לא הרגשתי כצאן מובל לטבח,אלא שאני חייב לבצע את המוטל עלי בצורה הטובה ביותר.
אני מאמין(רק שזה לא יקרה)שבמלחמה הבאה ההרגשה של כולם תהיה זהה למה שחשתי.
מתנצל ובקש סליחה אם פגעתי במי שהוא מחברי האתר אם ביודעין ואם בשוגג.
גמר חתימה טובה לכולם ולכל בית ישראל.

ההתרשמות שלי דומה לזו של יורי
מי שאוכל את הלוקשים של ביברמן כנראה לא היו בצבא.

האמת - לא הבנתי. הבעיה היא "חרטטנות הישראלית, החוסר רצינות" ?
הססנות של המנהיגים בתקופה האחרונה היא תופעה בינלאומית רוחבית - רואים את זה מעולה עכשיו עם סוריה.
המנהיגים שלנו הם כמו העם - תחמנים, חוויתי את זה היום בפקק לירקון [כל אלה שחושבים שאפשר לעקוף בצד ולהיכנס בלי להמתין].
מיכאל - ביברמן נבחר ע"י רוב העם. וזה סוג האוכלוסייה שסובבת אותך.
האמת - לא מכיר דוגמאות טובות מחו"ל ..

אכן חרטטנות וחוסר רצינית ובעיקר יהירות.
מי שהיה בשנת 2006 בלבנון , והיה קצת יותר מבוגר מילד בן 20 וגם היה מוכן לפתוח את עיניים ולא לאכול לוקשים של סיסמאות שמאכילים-היה רואה טוב מאוד ובאופן בהיר וצלול (כמו ציוד אודיו היי אנד) שהרבה לקחים לא נלמד למרות שהיה אז 33 שנים ללמוד אותםו- מי שקשה לו עם זה , מאחל לו להמשיך להאמין שהכול בסדר ...עד הניקנוק הבא.


אומנם יום כיפור , "מלחמת יום כיפור" , אבל כתבתי את מה שכתבתי גם לזכרם של 33 חילים שנהרגו ביומיים במה שנקרא מבצע "שינוי כיוון 11" בימים האחרונים למלחמה.
הם חלק מ"מלחמת יום כיפור " הלקח שכולם חושבים בטוחים ומשוכנעים שנלמד
למה הם נהרגו? האמת- סתאם . בעיה של המשפחות השכולות האילו להמשך חייהם.
נושאים באחריות----אין
לקחים -- אין. גם כאן היתה ועדת חקירה מטייחת
מי שטוען שהפקנו לקחים - אופטימסט עיוור .

בהחלט כן - יש בין המלחמות הרבה מהמשותף - בשתיהן מאד בולטת העובדה שהחיילים הפשוטים בשטח הוקרבו על מזבח של רצון להשרדות פוליטית (גם בצבא וגם בממשלה), ובשתיהן נוצרה תחושה קשה מאד ש"אין על מי לסמוך".

יותר מכל מלחמה אחרת בתולדות המדינה, מלחמת יוה"כ תיזכר לדראון עולם, לא רק בגלל כמות הנפגעים הבלתי נתפשת, אלא כמלחמה עם סימני שאלה קשים מנשוא, שכנראה לעולם לא נקבל עליהם תשובה:
1. האם הייתה "עיסקה" בין דיין-גולדה לבין קיסינג'ר, להטיית תוצאות הלחימה בימיה הראשונים? יש יותר מדי סימנים שמעידים שכן.
2. האם ה"מלאך" של המוסד, שכביכול נתן את ההתרעה למלחמה, היה בעצם סוכן כפול שנשלח ע"י המצרים, כחלק מהונאה מתוחכמת ? יש יותר מדי סימנים שכן.
3. האם ההנהגה באותה תקופה קיבלה את כל המידע שמאפשר לה להחליט החלטות באופן שקול - כנראה שלא.
4. האם חיילים הוקרבו לחינם, כחלק ממלחמת גנרלים מטופשת - יש יותר מדי סימנים שכן.
הבעייה העיקרית היא שחלק גדול מהנפשות הפועלות כבר אינן בין החיים, ואלו שעדיין חיים שומרים על שתיקה.
לכאורה, אפשר לצפות שיהיה חומר מסודר שמתעד מהלכים מאותם ימים, אלא שלפי חוק הארכיונים (משנת 1955 !!!), המדינה יכולה לשמור תעוד בטחוני סגור במשך 50 שנה - כלומר נשארו עוד 10 שנים !! בנוסף לכך נשמעות יותר ויותר עדויות על חומר ומסמכים מאותה תקופה שהועלמו ע"י הדרגים הבכירים, וכנראה לא נוכל להחשף אליהם לעולם.

אז חוץ מתסכול עמוק, מה זה משאיר לנו ? את הזכות להטיל ספק, ולא לתמוך באופן עיוור בכל מה שנאמר לנו מלמעלה, את הזכות לצאת מהאדישות, ולהפוך שולחנות כל פעם שאנחנו מרגישים שהמערכת פועלת כנגדנו, ולא לטובתנו, וזה קורה כאן יותר מדי - הרבה יותר מאשר ב-1973 !

הבעיה היא שאת "הפקת הלקחים והסקת המסקנות" עושים כל פעם אנשים אחרים מכיוון שיש תחלופה בבעלי התפקידים.
אין העברת ידע ולקחים באופן מסודר בין בעלי תפקידים, הן בצבא ובוודאי שבדרג המדיני.
אז כל פעם "מפיקים לקחים" ונחשו מי משלם את המחיר?.....

יש שוני מהותי בין שתי המלחמות ובכלל בין הילך הרוח אז מול היום - היום אנחנו הרבה יותר מפונקים, דואגים קודם כל לעצמנו (למשל, רמטכל שנותן פקודת מכירה לתיק מניות ערב מלחמה...) ואחריות קולקטיבית נשארה סיסמא יפה לתקופת החגים שאז יש תעשיית תרומות בלתי נתפשת (איך הם חיים בין החגים? אין לי מושג...) שמסירה את האחריות מידי הממסד ומפנה תקציבים למטרות הרבה פחות טובות...
הדוגמא הטובה ביותר לשוני העצום הוא מקרה גלעד שליט - מדינה שלמה יצאה מדעתה על מנת להחזיר חייל שאיך נאמר בעדינות, לא ממש הצטיין בחיילות למופת וערבי מורשת קרב לא יכינו על הארוע, כאשר במלחמת יום כיפור חיילים ידעו שהם יוצאים למשימות התאבדות מתוך נכונות מלאה.
היום זה לא יקרה וגם אם כן, זה יהיה במקומות מסוימים ובאופן נקודתי.

תקראו את היומנים של חיים בר לב שמתפרסמים בעתונות ותבינו שההנהגה אז לא הייתה שונה מההנהגה היום.
אז פשוט היה קל יותר לטייח ולהעלים עובדות.
היום קשה יותר ולכן כמעט כל "מנהיג" או פוליטיקאי בדרג גבוה מצא את עצמו בחקירות, אם לא מול כתב אשמה פלילי....
אגב, אם משה דיין היה עושה את מעשיו בימינו הוא היה צריך להתמודד עם כמה וכמה כתבי אישום ולפחות בנושא שוד העתיקות הוא לא היה יוצא זכאי...

ארז

בוב דילן (הישראלי) שר על התעלה ב73

הקלטות של דורי בן זאב של של מאיר אריאל מהתעלה ב 73 (עוד שהיה סתם חייל)