ביום חמישי האחרון, כאשר אני עדיין טובע בעבודה ובישיבות שלפני סוף השבוע הארוך, קבלתי החלטה ברגע ומתוך הישיבה המשעממת שלחתי הודעה לאביעד בשאלה אם הוא פנוי לביקור בהתראה קצרה.
אחרי כמה אסאמסים נקבעה השעה, ויצאתי אליו (משהו כמו 10 דקות ממקום עבודתי).
את המערכת של אביעד אני מכיר מהתמונות ואת אביעד אני מכיר היטב מהפורום ומהרבה שיחות טלפון שניהלנו בעבר, ומביקור שערך אצלי בשנה שעברה.
אני אישית רוכש הערכה רבה לאביעד אף על פי שיש ביננו פעמים של חוסר הסכמה לגבי מה הדברים החשובים יותר או פחות במערכת, אבל יש ביננו הסכמה וגם הערכה (אני חושב הדדית) על הדברים המרכזיים של התחביב שבתוכם כלולים מבחן האזנה, התמדה וכנות עצמית.
מה שאביעד עשה עם זוג רמקולים גדולים כמו האוואנטי הוא סוג של קסם. להכניס כאילו רמקולים לחדר קטן, ועדיין לשמור על מערכת שמנגנת באופן מענג ושאינו מפריע לאורך זמן, דורש הרבה ניסיונות וניסיון.
בקיצור המוסיקה מנגנת אצל אביעד בזרימה כייפית, כאשר אין איזה שהוא תדר או חלק בה שגרם לי לנוע בחוסר נוחות בכיסא. אני לא אכנס לרזולוציות של איך נשמע המיד או המיד באס (גם כי אין לי את הכשרון זה), כמה פתוחים הגבוהים ומה גודל הבמה, אלא אסכם את חווית האזנה אצל אביעד כזרימה נעימה ומרגשת של מוסיקה.
אני חושב שהדבר הכי חשוב, שהבנתי לאחר 5 דקות האזנה אצל אביעד, הוא כמה האיש באמת אוהב מוסיקה, ובעצם זו באמת המטרה הראשונה והעיקרית שלו בתחביב.
ברור שהעברת המערכת לסלון הביתי (עם טיפול אקוסטי סביר) תביא את המערכת עם האייכות שיש בה
לרמה אף גבוהה יותר, אולם אביעד מעדיף את החופש לשמוע מוסיקה שעות רבות על פני "הרמת" אייכות הסאונד.
מניסיוני על עצמי וקצת לגבי אחרים, אני משוכנע כי, מעטים בתחביב עם מערכת באייכות ובהשקעה הכספית כמו של אביעד היו הולכים בנתיב הזה.
תודה לאביעד על האירוח.
