לפני כשבועיים נחת במעוני מגבר ההספק Pass Labs XA30.5 .
זה מגבר מצב מוצק (SS – Solid State) המבוסס על רכיבי FET , הפועל ב- Class A בהספק של 30 וואט לערוץ על 8 אוהם ברוגע (גם ללא אות שמע), או 60 וואט לערוץ על 4 אוהם ברוגע. בהספקים גבוהים יותר, או במעברים חדים (transients) הדורשים הספק גבוה יותר מהממוצע, המגבר עובר ל- Class AB ומגיע להספק שיא של למעלה מ- 115 וואט לערוץ על 8 אוהם.
אגב, בתערוכה האחרונה, בחדר של יגאל לסרי, הרמקולים Rockport Technologies MIRA 2 נוגנו חלק מהזמן עם אחיו הגדול של מגבר זה, שהוא מאותה משפחה ומאותה סדרה, בעל הספק גבוה יותר – XA100.5 . בחלק אחר מהזמן הם נוגנו עם מונו-בלוקים שפופרות מתוצרת Ayon .
התרשמות בראש ובראשונה – זה מגבר מוסיקאלי במידה לא רגילה, המגבר המוסיקאלי ביותר שהיה במערכת השמע שלי.
המשמעות של מגבר מוסיקאלי היא שהמוסיקה המתנגנת דרכו מערבת, כובשת וסוחפת.
שתי דוגמאות להמחשה:
1. המגבר הודגם על המערכת שלי פעמיים, בטרם הרכישה. בפעם השנייה שהוא הודגם על המערכת שלי – וגם כמה פעמים לאחר מכן, בשבועיים שהוא אצלי – זלגו דמעות מעיניי. דמעות של אושר הנובע מיפי המוסיקה המתנגנת דרך המערכת שלי.
הפעם הקודמת היחידה שזלגו דמעות מעיני (בהקשר של מערכת השמע) הייתה כאשר שמעתי בפעם הראשונה על המערכת שלי את הפטפון של Nottingham .
2. בלילה, בדרך כלל (כמעט כל יום), לפני השינה, אני רואה סרט מוקלט על מערכת הקולנוע הביתי. מה שקורה במרבית הפעמים הוא שהסרט מעורר אותו, לכן, לאחר שהוא מסתיים אני עדיין ערני. אז אני מאזין זמן מה למוסיקה, עד שאני מרגיש רדום מספיק – ואז אני הולך לישון. מאחר וזה קורה בשעות הקטנות של הלילה, עוצמת הקול – גם של הסרט וגם של המוסיקה – היא נמוכה.
את ההרצה של המגבר אני מבצע דרך נגן DVD זול מאד שנקנה במחסני חשמל, רק לצורך הרצות. דרכו גם אני שומע מוסיקה בשבועיים האחרונים, טרם השינה.
עם המגבר הנוכחי – אני פשוט מתענג מהמוסיקה, גם דרך אותו נגן DVD זול. גם הוא לא מצליח לקלקל את המוסיקאליות של המערכת עם המגבר הזה.
(מדובר בהאזנה למוסיקה בעוצמה נמוכה. הנגן DVD הזה לא יכול להחליף את נגן התקליטורים CD שלי, בהאזנה ייעודית).
תכונות המגבר בהאזנה ראשונית (טרם ההרצה) 1. את מגבר ההספק הקודם שלי (המונובלוקים של תדי פרדו) בחרתי בשל תכונה אחת, אופיינית ובולטת מאד – הצלילים הבינוניים-גבוהים היו מאד עדינים, בעלי מעין רכות מיוחדת. אגב, ,עדינות" או "רכות" זאת של הצלילים הבינוניים גבוהים, היא זאת שבעצם אפשרה לי לחזור ולשמוע מקורות דיגיטאליים מאז שחזרתי לפטפון, לפני כשנתיים.
למגבר XA30.5 צלילים בינוניים-גבוהים הרבה יותר מעודנים מאשר למגבר הקודם שלי.
2. מידת הפירוט של הצלילים הבינוניים-גבוהים הייתה גדולה הרבה יותר מאשר במגבר הקודם שלי.
3. בצד זה שהצלילים הבינוניים-גבוהים מעודנים מאד ומפורטים מאד – יש להם הרבה יותר "נפח", או "בשר", מאשר למגבר הקודם. הדבר מתבטא בטקסטורה הרבה יותר מלאה, מוחשית ונכונה (לאוזניי) של כלי נגינה רבים. בדרך כלל שתי התכונות האלה – הפירוט של הצלילים הבינוניים-גבוהים והנפח שלהם – באות האחת על חשבון השנייה. כאשר יש יותר פירוט יש פחות נפח – וההפך. במגבר זה, שתי התכונות האלה מתקיימות האחת בצד השנייה – ולא האחת במקום השנייה.
4. הבמה התרחבה מאד ונהייתה הרבה יותר מדויקת – כלי הנגינה השונים ממוקמים באופן הרבה יותר מובחן, או מדויק.
5. התדרים הנמוכים (בסים) הרבה יותר הדוקים.
זה מובחן באופן ברור ובולט במיוחד במוסיקה עמוסה מאד, כמו בסימפוניה החמישית של מהלר. בפרק הראשון יש קטעים בעלי עוצמה אדירה בתחום התדרים הבינוניים-נמוכים והנמוכים, יותר מאשר בכל מוסיקה אחרת שאני מכיר. מנגנים יחד – ובעוצמה אדירה – מספר תופי-דוד, קונטרהבסים, צ'לי, טובה, טרומבונים ובסונים (בצד עוד קבוצות כלי נגינה, כמו כינורות, חצוצרות, קרנות וכלי נשיפה אחרים).
קודם לכן, המסה האדירה ורבת-העוצמה הזאת בצלילים הבינוניים-נמוכים והנמוכים נשמעה, במידה מסוימת, כמו מסת-צליל די אחידה – קשה היה להבחין בין הכלים השונים וקבוצות הכלים השונות באותה מסת-צלילים. עכשיו, עם המגבר הזה – מסת-הצליל הזאת, שהייתה אחידה במידה מסוימת – הופרדה לעוצמה אדירה בה מובחנים בבירור כלי הנגינה השונים וקבוצות כלי הנגינה השונות. העוצמה בתחום התדרים הבינוניים-נמוכים והנמוכים נשארה כשהייתה, רק עם הרבה יותר פירוט והפרדה בתוך אותה מסה. גם תופי-הדוד והקונטרהבסים פחות "מהדהדים" – דהיינו, הם יותר הדוקים.
משמעות הדבר היא שעד עכשיו, עם כל המגברים הקודמים שהיו לי, הבסים היו מרוחים (במידה מסוימת).
כיצד לא הבחנתי בכך שבעבר הבסים היו מרוחים?
אין לי תשובה מלאה.
יכול להיות שנדרש לשמוע בסים הדוקים כדי להבחין בבסים מרוחים.
נראה לי שחשבתי שאלה היו ההקלטות וזה מה שניתן היה להפיק מהן.
לא תיארתי לעצמי שניתן להגיע למידה כזאת של הבחנה (רזולוציה) באותם קטעים של מסת-צלילים אדירה, כמו בסימפוניה החמישית של מהלר.
השינויים במגבר במהלך ההרצה ולאחריה בשלב ראשון (אם אני זוכר נכון, במהלך השבוע הראשון) – המגבר "נפתח" יותר ויותר בתחום הצלילים הגבוהים והבינוניים- גבוהים. מידת הדגש ומידת הפירוט של אותם צלילים הלכה ועלתה, הלכה וגדלה.
מידת הפירוט של הצלילים הבינוניים-גבוהים עלתה עד כדי כך שהחלפתי את 3 השפופרות בקדם-מגבר שלי. בפעם הקודמת, עם מגבר ההספק הקודם – בחרתי שפופרות שהגדילו מאד את הפירוט בתחומי צלילים אלה. עכשיו היה עלי לחזור אחורה, לשפופרות שהיו קודם לכן בקדם-מגבר – שפופרות בעלות פחות פירוט בצלילים הבינוניים-גבוהים.
בשלב שני, הצלילים הבינוניים-נמוכים והמוכים התחילו להתמלא, הם התמלאו יותר ויותר.
להערכתי, המגבר התייצב לאחר כעשר יממות של נגינה רצופה (עם כיבוי של כשעה ביום, לצורך פירוק והטענה מחדש של הקבלים).
לאחר תום ההרצה, המוסיקאליות של המגבר נשארה כשהייתה, לפחות. אולי היא אפילו עלתה, אבל אין דרך "למדוד" את זה.
כל תכונות המגבר שפרטתי למעלה נשארו כפי שהיו עם השמיעה הראשונית, טרם ההרצה, בהבדל אחד – מידת הפירוט של הצלילים הבינוניים-גבוהים עלתה במידה רבה.
