אני אוהב את הסאונד המודרני,
הלייבלים האירופאים (בעיקר?) נותנים צליל אוורירי, מאוזן.. הטכנאים למדו גם לבצע מאסטרינג ל-CD בצורה נקייה.
הצליל של היי-רז יכול לשמע (עדיין) רך יותר, אבל בגדול ישנן הקלטות (ע"ג CD) מאוד איכותיות היום ("היום" - אני מתכוון ב-3-4 שנים האחרונות בעיקר, אם כי כמובן ישנן יוצאי דופן)

זה מתייחס גם לרה-מאסטרים האחרונים.

זה לא שאני לא אוהב סאונד רומנטי, עם מיד (מנופח) שמן, באסים רכים. מדי פעם. אבל הקלטות המודרניות (כאילו) נותנות לי את התחושה של being there

אובזרבציה נכונה?

Being there עד הסוף זה אנלוג טוב!, גם הקלטות ישנות וטובות משנות החמישים, וגם ה-רה מאסטרים הטובים של היום
ההי רזים , הSACD וה-רה מאסטרים הכי טובים בדיגיטל , לדעתי עדיין נשמעים "מעובדים" לעומת הדבר האמיתי, בייחוד על מערכות טרנזיסטוריות לגמרי
הגוון ,הטקסטורה האויר וכל הסופרלטיבים שאפשר לתת לדיגטל המשובח של היום, מאוד מתקרבים- אבל עדיין לא שם

לטעמי ויניל בהחלט יכול להעביר את הטקסטורה ואת האווירה - במערכת היי-אנד (!) עם הגברה ורמקולים בהתאם - אבל שוב, לטעמי, ישנם גם "פגמים" .. בעיקר האבק או שריטות או גליטצ'ים אחרים שמזכירים לך כי זו תקליט .. אני מניח כי אנשים התרגלו כבר להתעלם מזה

אבל בנושא השיחה..אני אומר שדווקא כשה-CD כבר עם רגל אחת בקבר, הגיע הניסיון
לא?

נ.ב. יש לי כמה מנורות בסטאפ, אבל יש הגברה SS מצוינת (דוגמת אלה שאני שומע לרוב - ASR וגם Parasound שלי)

ונראה לך ממה ששמעת, שמגבר כמו ASR הוא מספיק עשיר מבחינה הרמוניות ?

מסכים שדווקא עם רגל בקבר התעשייה הזו אכן מוציאה כותרים באיכות מעולה
חבל שעדיין מבקשים עליהם מחירים לא תמיד הגיוניים ...
וכן, מי שלא יכול להתרגל לפיצפוץ פה ושם זה לא בשבילו, אני חושב שהדור שגדל על תקליטים מילדות זה בד"כ פחות מפריע לו
על אחת כמה וכמה שבאמת היום תקליטים במצב טוב על פטיפונים משובחים מנגנים מאוד שקט יחסית.

לטעמי האישי, אין כמעט קורלצייה בין הנקיון (אם ברמת ההקלטה, המאסטרינג או המדיה עצמה) לבין תחושת "להיות שם". מסיבה שלא ברורה לי, בהקלטת ג'אז טובה משנות החמישים על תקליט שקצת מפצפץ, אפילו לעתים עם קצת HISS, אני מרגיש הרבה יותר "שם" מאשר בהקלטות "נקיות" בסגנון ECM ודומיהם.

YMMV

אייל

אין רה מאסטר טוב ,אחד הבלופים של תעשית הסאונד ניקרא רה מאסטר.
בכלל תהליך בנית הרה מאסטר נועד ונולד למען תחנות הרדיו .
לתחנות הרדיו היה מאוד קשה לשדר תקליט שבו זמנית נישמע בס נמוך רגוע ולא בווליום כמעט.
וגבוהים שנישמעים הרבה יותר "חזקים",לא ידעו לטפל בצורת השמעה נכונה של התקליט.
היו עם זה המון בעיות.
ואז לכשהגיע הדיסק "עלו" על הפטנט הזה שניקרא רה מאסטר .
סידרו את הסאונד איך שרוצים למעלה, למטה ,ימינה ,שמאלה.ואז שידורי הרדיו הפכו ליותר קלים להשמעה.
בנינו מה זה מענין איך נישמע הבס,מיד.וכו אם אני שומע רדיו.
העיקר שאני שומע "הכל".
ומפה קצרה הדרך לטיפול סינטטי של הסאונד בכל האולפנים.
אני בהחלט מסכים עם ערן.

אני שומע משלושה מקורות שונים.
מפטיפון,CD,ומחשב.
לא ויתרתי על אף אחד מהם!
בפטיפון ישנן הקלטות כפי שציינו החברים מלאות היס ברקע ובאס
שלפעמים מוגזם ואו מרוח אך ההרגשה יותר אותנטית ונכונה(עבורי בכל אופן).
לצערי יש הקלטות אשר מופיעות אך ורק על דיסקים ואז אני נאלץ לשמוע אותן מהמקור הזה.
לא שאני סובל אך המערכת יודעת ברוב המקרים לחפות על כך ולפעמים היא מדגישה את הרע שבהן.
ולבסוף המחשב,שיא הנוחות !גליתי המון הקלטות אשר נשמעות מעולה דרך המקור הזה והדבר העיקרי הכמות.
אך אם יש הקלטה אשר מופיעה על תקליט והוא זמין עבורי תמיד אעדיף אותה

שניה מיכאל, אתה מדבר על המדיה או על החומרה?

שאתה אומר מעובדים אני מניח שאתה מתכוון לדינמיות טובה יותר שקיפות ושקט ששום אנאלוג לא יכול לשחזר.
ככה זה שרגילים לשמוע משהו אחד כל החיים גם אם הוא פחות טוב זה עדיין כל מה שאנחנו מכירים.