אז אתמול הייתי שוב בקונצרט של הפסנתרנית הסינית YUJA WANG שפגשנו לפני כמה חודשים
ואף סקרתי את פגישתנו דאז-
פה הקונצרט אתמול בחיפה היה אחרי כמה וכמה קונצרטים שיוג'ה נתנה ברחבי הארץ, ירושליים ותל אביב .
אלו הקונצרטים הראשונים של עונת הפילהרמונית לשנת 2012-2013..
המנצח אתמול היה הצנון זובין מאהטה וליוו את הסולנית היפיפה- התזמורת הפילהרמונית של ישראל כמובן.
התוכנית התחילה
בקונצ'רטו לכינור וויולה מאת מוצארט ולמרות השיעמום שאני מרגיש בדרך כלל בהאזנה למוצרט, החברה ניגנו יפה מאד, חלק ונחמד. אפילו זובין לא הצליח להרוס את זה (מזל שזה היה "רק" מוצרט).
הקונצ'רטו הסתיים והפסנתר הוזז לאמצע הבמה.
אהובתי פסעה אל הקלידים בשמלת מקסי סגולה ארוכה, קדה קידה והתיישבה.
בתוכנית -
הקונצ'רטו הראשון לפסנתר מאת שופן.
זוהי יצירה אמוציונאלית, אדירת רבדים, פסנתרנות מופלאה וליווי שיכול להרוס או להרים פסנתרנים בינוניים ואף מצויינים לגבהים אחרים.
אך לצערי הרב, הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של "המאסטרו" היו חסרי חיים, עייפים, נמוכים וללא שום זיק של גאלה\"התחלת עונה" או התרגשות. הצנון שניצח עליהם הלו הוא הזובין, נראה כאילו הוא מנגן את היצירה בפעם הראשונה שמולו הפרטיטורה ותנועות הידיים שלו היו איטיות ומגושמות.
יוג'ה מצידה ניסתה בכל הכח, אך הספנתר, האולם, הקהל והתזמורת לא עבדו מול הרצון העז שלה לנגן את היצירה היטב. היא כמובן הרגישה נוח יותר היכן שהקטעים המהירים והקשים יותר ביצירה הגיעו, אך בתווי "השירה" האיטיים אלו שאמורים להפיח את האמוציות המופלאות ביצירה.. נשמעו כאילו הם מתו לה בדרך, מסכנה.
רעש המזגן באולם האודיטורים הרעיש מעלינו כמו תמיד ותרם גם הוא לתחושת הפספוס והסאונד הזוועתי שיחד עם התזמורת והביצוע הבינוני הוציאו אותנו בהפסקה כבר לעבר הפאב הקרוב.. כדי שלא נצטרך גם לשמוע את החלק השני של התוכנית.. (לפחות חלק מאיתנו)..
לאחר ההחלק הראשון, סרתי אל חדרה של חברתי יוג'ה וואנג שעמה חלקתי השנה תקשורת Emails כזו ואחרת..
ושמעתי את הביאוס שהגיע עד נפש. יוג'ה הייתה עצובה ומבואסת מהתחת, היא אמרה לי שזו הייתה ההופעה הגרועה ביותר שידעה בחייה והיא לא מבינה למה היא צריכה לחזור לפה גם מחר (היום).. ניסיתי קצת לחזק אותה, אבל ביננו?
לא היה לי במה.
היא ירדה איתי אל האולם היכן שהתו השמיני מכרו את הדיסקים שלה ואחרים כדי לחתום לרוכשים.. ולאחר מכן..
יצאנו להמשך שיחה על הרסיטל שהיא מכינה לעונה הנוכחית (לא תנגן בארץ), על הביצוע של היום, הביצועים שהיו לה בירושלים ותל אביב ועל הא ועל דא.. כמובן שסיגריות כדי להוריד את המתח היו גם כן..
בגדול - אכזבה מבאסת... ולצערי הרב הבינוניות הישראלית ממשיכה לככב, ועוד בפני כוכבי על שכאלו שלא ראויים
לפאסיליטיס ולליווי שכזה.
בתקווה שהיא תחזור לארץ בשנים הבאות ותוכל אולי לנגן רסיטלים שיהיו קצת פחות קשורים לכשרונים או לחוסרם
של התזמורת\מנצחים שאבד עליהם הקלח.
הנה כמה תמונות.. שהיו כמובן ההילייט של הערב..
באולם לאחר סשין חתימת הדיסקים..
מחוץ לאולם בהפסקה סיגרייה...
זה לא יעזור.
