נועםס כתב:
טוב, זה שהמיקס דיגיטלי לא אומר הרבה, שכן רוב הסיכויים שהמסטר הדיגיטלי באיכות גבוהה בהרבה מזו של סידי, מה שמשאיר את האפשרות (לפחות בינתיים) שהעותק הוינילי ישמע אחרת או טוב יותר בהתאם להעדפותיך.
הבעיה כאן היא לא המסטר אלא ההדפסה, שאיכותה תדפוק במידה שווה מסטר דיגיטלי אנלוגי או קוואנטי. הויניל כאן הוא לא בלוף למתלהבים, אלא בלוף של ויניל.
לדעתי המצב היום בויניל דומה למצב במנורות
פעם עשו את זה יותר טוב! היום רב ההדפסות הן לא טובות, בניגוד לשנות החמישים אז המוסיקה היתה הרבה פחות דינמית אבל ההדפסות היו נהדרות
כל ההוצאות החדשות ששמעתי עד היום על 180G (לא רימסטרים) היו גרועות יותר מהתקליטים הישנים .
בהפקות עכשוויות , כאשר לדיסקים דינאמיות גבוהה- אין סיכוי להדפסה בינונית חדשה בויניל לעקוף את הCD, פשוט אי אפשר להכיל את כל האינפורמציה בתקליט- לכן דוחסים את הצלילים הגבוהים, או הבאס, או שניהם יחדיו כולל הרצועות האחרונות בתקליט...ואז הלך כל הקסם
ישנם לייבלים שנשמעים טוב גם היום, אך רב מה שאני שמעתי כולל הרבה 180G הם לא טובים.
אז נכון שצריך נגן רציני בשביל להגיע לתוצאה טובה עם דיסקים, אבל עם הזבל שמדפיסים היום לא קשה לעקוף את התקליטים האלו.