עכשיו 19/03/24 04:22

פורסם: 04/05/17 10:40 ע"י Byrdio


ZYX OMEGA ULTIMATE



ZYX Omega


בתחום האודיו האנלוגי ישנם שלוש צירים שהם למעשה הבסיס לכל ייצור מוצר המשמש לרפרודוקציה סאונד, וראשי פטיפון הם לא יוצאים מן הכלל, אלא אולי אף עומדים כהוכחה נחרצת בעניין. הצירים הללו הם; זמן, אמפליטודה ותדר (או אם לתרגם לאותיות אוניברסליות - ZYX) כך למעשה שמה של חברת האודיו היפנית ברשות מר Hisayoshi Nakatsuka נוצרה, על אבני החשיבה והקונספט הללו.

המהנדס Hisayoshi Nakatsuka שהתחיל את הקריירה שלו בתחום בתור אחד מעובדי TRIO (קנווד)
הוא הראשון שפיתח והגה את רעיון הטכנולוגיה האופטית בראשי פטיפון (היום חברת DS היא המובילה בתחום). והוא למעשה זה שבנה את הראשון בעולם בתחילת שנות ה 70. משם, נאקאטאסוקה עבר להיות אחד מהמנדסים המובילים בחברת האודיו הדנית - אורטופון, שכנראה שידעה בדיוק את מי לרכוש לשרותיה ושם הוא פיתח את אחד הראשים הנמכרים של החברה באותם הזמנים -ה MC20. מר Hisayoshi Nakatsuka המשיך מעבודתו אצל הדנים, חזרה ליפן וניהל את דיויזית ה OEM באחת מהחברות הגדולות בעולם (Namiki Precision Jewel company) לייצור ראשי פטיפון לחברות רבות כאשר כבר באותם השנים היו באמתחתו רשימה של 15 פטנטים רשומים ומאושרים בתחום האודיו והאנלוג בפרט!

ב 1986, החליט Hisayoshi Nakatsuka שדי לעבוד עבור בוסים וחברות אחרות שעשו את כל “הכסף” על גאונותו, ופתח את שערי חברת ZYX שמאז ועד היום נחשבת לאחת מחברות הראשים\אנלוג המצליחות והמדוברות שלא לדבר המפורסמות בעולם. כאשר עיקר הביזנס נמצא בארצות הברית, גרמניה ויפן כמובן. אך Hisayoshi Nakatsuka לא הלך רחוק ואת החברה שפתח לעצמו כמובן, עשה עם תמיכה ו”רשות” החברה הגדולה שעבד בה במשך שנים - Namiki Precision Jewel company כיאה לכבוד היפני.


לחברה עד לפני כמה שבועות\חודשים היה ליין ארוך ומלא בדגמים. מראשי אנטרי לוול של מאות דולרים בודדים ועד לחוד החנית האודיופילית של החברה במחיר של מאות אלפי ין (אלפי דולרים). את הראשים הללו מציגים בשלל תערוכות, דילרים, השואות על גבי הרשת בפורומים כאלו ואחרים ושמם של ראשי ZYX נישא כמעט בכל פינה ושעל שרק תרצו. לאחרונה, החברה עברה ריויזיה של ליין הראשים הארוך ובחרה לצמצם מאד מרווחים ולהציע מספר קטן הרבה יותר של ראשים לקהל היעד. כאשר הליין עדיין מסודר בדרגות מחיר שמתחילות ב מאות עד אלפי דולרים אך במחירים הרבה פחות חופפים ועם פחות בלבול של מה או איך כל ראש בנוי ואיך נגזר המחיר שלו. בליין הראשים של ZYX נמצאים גם כמה ראשי מונו לחובבי הז’אנר שעומדים בקנה אחד עם איכות הראשים השונים כמובן של החברה.

הפעם, היבואן הרישמי בארץ כבר לא מעט שנים של חברת ZYX, מר עופר שחורי (מאסטרו אודיו) הציע לסקור את אחד הראשים היקרים ביותר של החברה - ה Ultimate Omega כאשר נמצא בהיררכיה רק 2 קומות מתחת לטופ אוף דה ליין של החברה
(Ultimate Diamond).

ZYX Omega


אך לפני שנתחיל לדבר על הסאונד של הראש הנהדר הזה, בוא נוריד “אבן” מהלב…
הכדור הכחול הזה שעומד כמו אף בקידמת הראש שאין שום מצב שניתן להתעלם ממנו, הוא למעשה אלמנט גאוני ש Nakatsuka הגה עבור שני אלמנטים לשיפור הסאונד. הראשון זה מירכוז מקסמילי של משקל הראש במקום הנכון ביחס לגראוויטציה והסוויט ספוט ביחס לגוף כולו, והשני הוא בעצם מעבר רזוננסי מהקוטב הצפוני לקוטב הדרומי ובכך ביטול כמעט מושלם של הפרעות לעבודת הראש.
איך בדיוק זה קורה ומה מרכיב את הכדור הזה (Lapis lazuli Balancing Weight) ניתן לקרוא באתר החברה, מבלי שאכנס לפרטים משעממים. בכל אופן, הוא חלק בלתי נפרד מתכנון וייצור הראש הזה ועוד כמה דגמים שהוא מופיע בהם, כך שזה לא “לקישוט” או גימיק עיצובי כזה או אחר.

בהמשך לכדור הכחול, הראש בנוי לתלפיות עם חשיבה מקסימלית בכל מילימטר בו (פרט למשהו קטן, בהמשך).
החל מהקונקטורים המצופים זהב, הפלטה המקשרת אותם לפיקאפ העשויה תרכובת קרבון לקשיחות מקסימלית, אל הפולימר הקשיח שגוף הראש מיוצר ממנו, כאשר גם פה הנסיון החשיבה והיצור הובילו לבנייה אחר מחשבה עמוקה לביטול רזוננסים וקשיחות הראש כולו. אחד הפרמטרים החשובים בחתימת הסאונד של ראש כזה או אחר הם החומר ממנו עשוי החוט המלופף על הסליל, כמות הליפופים וכן הלאה, אך החומר אם הוא מנחושת, כסף או זהב משנים את הטונאליות בפרודוקציה של המוסיקה. כאן, חברת ZYX כבר לא מעט שנים נותנת לאודיופילים את הבחירה בין שניים או שלושת האופציות במקרה הנל, כאשר כל חומר מתואר מעט אחרת בסקירת הראש וכאמור לטואנליות בה הוא כוון מראש ע”י היצרן.
אך השוס הגדול ביותר בדגם הזה ובדגמים חדשים נוספים שעלו ב 2017 על מדפי חברת ZYX הוא קנטליוור מתרכובת קרבון, במקום החומרים הסטנדרטים יותר שמשתמשים מימים ימימה בתעשיה, כמו אלומינום למשל, טיטניום וכמובן בורון שניתן למצוא בראשים יקרים מאד. המהנדס היפני התנסה והגיע לקנטליור חסר רזוננס כמעט ובעל יכולת ביטול זליגה של סיגנל המגיע מתנודות היהלום בגרוב לחלוטין. הקנטליור עשוי מ 1000 שבבי קרבון שמרכיבים “עמוד” מיקרוסקופי שבקצהו היהלום (TIP) שבדגמים הללו הוא בליטוש - Micro-Ridge כאשר מתבטא בפרופיל כמעט ישר וסימטרי ביחס לקירות הגרוב מה שמתורגם לסאונד עדין וחלק מאד.
חברת ZYX מצהירה על זמן חיים של סביב 2000 שעות עד לריבילד בליטוש הנ”ל.

ZYX Omega


את הברייק אין עשיתי בעצמי, כאשר את הראש קיבלתי חדש לגמרי בקופסה היישר ממשלוח שהגיע מהיבואן הרישמי מאסטרו אודיו כאמור.
אחרי 40-50 שעות לערך, התחלתי גם לכתוב:
הראש שהגיע לסקירה הוא עם ליפוף בחוטי זהב (יש גם כסף או נחושת להזכירכם לבחירה, כאשר הכסף דווקא למרות הדעה הרווחת בהקשר של המתכת הזו, חמים יותר מזה של הנחושת, ובדיעבד הזהב חמים עוד יותר ממנו, אך במקרה הזה יש הגיון) הדגם הינו בעל אוטפוט גבוה בין שני גרסאות, מה שמביא איתו יציאה בעלת 0.48 מיליוולט והתנגדות פנימית של 8 אום (ניתן לבחור בין שני ורסיות כאמור, כאשר השניה מוציאה 0.24 מיליוולט והתנגדות פנימית של 4 אום שלמעשה נחשב לסטנדרט בחברה והדיפולט).
הסט אפ עבר בהצלחה יתרה, כאשר אני כבר מורגל לראשי החברה מתוך הנסיון עם ה ZYX הפרטי שלי ה AIRY3 R1000 שאותו יש לי כבר כמה שנים. כבר מבעוד מועד אני יכול לצפות שאנשים מסוימים שלא בקיאים ברזי התחום האנלוגי, ויקנו את הראש הזה או אחרים מהחברה, וינסו להרכיב אותם לבד (לא רעיון טוב בכלל למי שאין את הידע, הכלים או הניסיון), יתקשו בחיווט הזרוע אל הראש, זאת מכיוון שחברת ZYX לא מציינת בצבעים את ארבעת הקונקטורים מאחור, ועל המתקין להתמצא בסידור המיוחד הנ”ל כדי לחברו באופן ראוי ונכון. זו לא תורה מסיני וכל אחד עם אצבעות יכול להקיש כמה מילות חיפוש בגוגל וללמוד על הנושא ולהצליח. אך למה ללכת עם ראש בקיר? (PUN) כיום שכל חברה כמעט מציינת בצבעים ובאותיות את אחורי הראשים שלה להחייוט מהיר וקל, נראה שזיקס חשבה שזה מיותר. אך מלבד הנקודה המוזרה הזו, הרכבתו וסט אפ הראש קלים מאד. קווים סימטרים של גוף הראש מקלים מאד על איפוסו על גבי פרוטרקטור והנדסת הקנטליוור שמוכנס בתחתית הגוף ולא יוצא באופן חיצוני וקידמי לסט אפ רגיש פי כמה וכמה, עוזרים מאד על העבודה הרגישה והמיוזעת הזו.

האומגה מרגיש ונראה מצויין ומגיע עם מכסה מגן כבר מהקופסה, הוא כתכשיט קטן הממתין להראות באוויר העולם ומגיע באריזתו כמובן יחד עם ברגים, אומים ושיבות פולימריות לשיכוך מהשלה. חיבור קצר לקצה הזרוע בעזרת המברג המסופק גם כן בקופסה, חיבור ארבעת החוטים (שכאמור דורשים איזו הבנה בעניין במקרה דנן) ופעולת האליימנט מתחילה ומסתיימת בעזרת הכלים של AS אשר משמשים אותי באופן רציף כבר מעל שנה. כל זאת בצורה חלקה תוך דק’ ספורות. כיוון הפונו ל 66DB שמספיקים די והותר ל 0.48 מיליוולט וברירת מחדל של 100 אום מכוונים בפונו גם כן. מנסיון ש 8 אום פנימי כנראה יעדיף, בטח אם הראש מגיע מחברת ZYX (ניתן לשחק בין 80 ל 160, אבל לא הייתי עולה מעל, בטח אם קניתם את הורסיה החלשה יותר עם 4 אום פנימיים בלבד, ששם 100 אום יהיה בול, ואולי אף תעדיפו 50 אום…).
שעות הברייק אין היו די עדינות בדיעבד, בשעות הראשונות, בערך ב 10-15 היה ניכר שהראש מעט “תפוס” והדוק מידי בבס ולא פתוח מספיק בגבוהים, אך זה השתנה די מהר, ואחרי 20 שעות בערך השינויים שהתקבלו עד כמעט ל 40 או 50, היו מינוריים בהחלט. מה שאומר שהראש הזה לא צריך יותר מ 30-40 שעות כדי כבר להשמע במצב האופטימאלי שלו. מה שכן, אחרי קו ה 20 שעות, העברתי את הראש סשין איפוס כיוונים מחדש; VTF ו VTA שהיה אמור לעלות קצת אחרי שהסספינשין התרכך והוריד קצת את הראש מטה במעלה או שתיים. האנטי סקייטינג ביוניברסל של קליראודיו שהראש עלה לנגן איתה יחד- עדין ורגיש מאין כמותו ולקח לי כמה וכמה נסיונות כדי להגיע לאופטימום ממש בהתחלה ועוד ניסיתי לשכלל זאת עוד בסשין השני גם כן. סה"כ הראש לא סופר רגיל לכיוונים אבל יש לדאוג לשים אותו בגבולות הנכונים לעבודה ולמקסימום סאונד כמובן.

*הארה לפני סאונד: אין מנוס וראשים מסוג MC במחירים הללו ובמחירים נמוכים בהרבה דורשים התקנה, איפוס, חיבור לפונו סטיג’ ברמה גבוהה וכן הלאה, בצורה ניכרת לעבודה מקסימלית לרמת הפוטנציאל שלהם.
מנסיון חיבור ראשים ברמות של אלפי דולרים (אפילו מ 2000 דולר ומעלה) לזרועות בינוניות מינוס מניב תוצאות בינוניות והרבה מתחת (רק ששומעים דברים טובים בהרבה מבינים שזה בינוני לצערנו). זה לא מספיק “לשפוך” כסף על ראש, אך לשבת עם פטיפון נחמד וזרוע של 500 דולר באיביי… חייבים להבין שיש איזון שונה באנלוג, ויש לייצר בסיס איתן ורציני לראשים הללו כדי שיעבדו בצורה טובה ומוסיקאלית, בדיוק כפי שלהוציא את כל כספכם על רמקול מפונפן אך להשאר עם איזה מגבר משולב של 70 וואט לצד בלי הרבה זרם לא יעשה הרבה שכל.

אז עכשיו מוסיקה,
הסאונד המאפיין את הראשים של חברת ZYX הוא מודרני בעיקרו, לפחות כך אני רואה אותו ולמי שיש מערכת מודרנית מאד באופייה, רמקולים בהירים, או מהירים מאד ודינאמיים, אולי יהיה לו “יותר מידי” לקנות את הראשים של חברת ZYX, אלא אם הוא רוצה להמשיך למתוח את ה”כיוון” הזה באופי המערכת כולה (הגיוני גם כן). מה שכן, בין החברות שלהן אני מאפיין אופי מודרני בעיקרו, חברת ZYX בדגמים הגבוהים ולפחות מזה שאני שומע בסדרה החדשה הם על הצד החם יותר והרבה פחות “לפנים שלך” ממה שאני מכיר קודם. אך אל תטעו, זהו לא ראש חם(!) כמו שראש יפני “מסורתי” נחשב חם. זה לא קוואצ’ו, או מיאג’ימה עם מיד בולט, למעשה המיד פה לא בולט בכלל! הוא מאוזן מאד ופלאט כמעט לגמרי! כאשר התחום התחתון קיבל טיפטיפה לחיצה כלפי מעלה והגבוהים כמו שאר ראשי זיקס קיבל מתיחה החוצה ובמעלה הסקאלה. אך פה לא בכמות ניכרת כמו שאני מכיר מראשי ZYX אחרים. אפשר לתאר זאת כמו לאודנס טבעי, אך הוא הרבה פחות ברוטאלי או משמעותי מאשר כפתור לאודנס במגבר למי שזוכר, או למי שיש כזה עד היום. העקומה של הראש הזה מושרשת בבסיסו והוא מאד עדין ביחס לעקומה כולה. חיווט הזהב פה נותן את אותותיו לדעתי ומנסיוני וכנראה שחיווט נחושת למשל בסדרה הזו תביא למי שיבחר בו גבוהים קצת יותר פתוחים ופחות איזון במיד (שזה לא דבר רע, אלא עניין של טעם).

ZYX Omega


באדג’יו הפותח את התקליט של ספרטקוס (Khachaturian: Spartacus, Gayneh Decca SXL 6000) בניצוחו של קצ’טוריאן עצמו על הפילהרמונית של ויינה ניתן לשמוע את סקצית הקשתנים עם טימבל מקסים ומאוזן ואקסנטשיין בגבוהים שנותן להם חופש להתבטא, להפתח ולהתפרש בחדר באופן מרשים. גם ביחד וגם בסולו (כמה דק טובות לתוך הרצועה). הקונטרבסים ושאר התזמורת מרבדים את תחתית ספקטרום התדרים באופן מושלם כמעט, אם כי הייתי מעדיף שהראש הזה ירד עוד קצת נמוך, אך זה מאד תלות הדפסה והוא ממש לא מייצר יש מאין! שיש בס, הוא גדול עם טקסטורה נכונה ויפה מאד, אך לא מנפח באופן מלאכותי.

כך גם ב אורבטורה 1812 של צ'קובסקי בניצוח אנטל דוראטי (Tchaikovsky: 1812 Overture; Capriccio Italien [2 LP]Taylor/Dor ti/Minneapolis Symphony Orchestra)
כאשר התותחים יורים בעוצמה מטורפת, ה ZYX לא מניד את ראשו (משחק מילים כזה) בפליאה. הוא פשוט נותן לפרץ לעבור דרכו באופן כמעט מושלם, עם רק תחושה קלה מאד של דיסטורשין (זה מובן לאור העוצמה על ויניל). מה שהפתיע אותי מאד, כי לא מעט ראשים פשוט קורסים תחת סאונד התותחים. לקראת סוף האורבטורה, קצת לפני המטח האחרון, ישנם כמה תיבות של פעמונים מצלצלים לרוחב הספקטרום והבמה. מלא בניואנסים, אוברטונים ומשקל לכל צליל. התותחים האחרונים החותמים את הרצועה, נשמעים כבר מקומפרסים הרבה יותר ועצורים, אך זה בגלל שההדפסה והקלטה כזו ולאו דווקא בכלל יכולות הראש, אז אנחנו עוברים את זה בשקט. הקונטברסים, כמו גם שאר הכלים בתזמורת בהקלטה נשמעים היטב, עם הפרדת סטיראו מעולה ועם ארטיקולציה סבירה מאד, בטח להקלטה מ 1954, גם אם היא כרגע מנוגנת מריאישיו חדש יחסית. בכותר הזה, יש 2 וינילים, האחד הוא סטיראו והשני הוא זהה לחלוטין מוסיקאלית, רק במונו. הרצועה הראשונה בצד B, הוא דקומנטרי על הקשיים בהקלטת תותחי הברונזה תוצרת צרפת מ 1775. שווה לכשעצמו.

ה -אומגה אולטימט לא עושה דוואינים (סליחה על המילה הארכאית) כמו לא מעט ראשים “מודרנים” אחרים וגם לא כמו הסדרה הישנה שדווקא לראש הפרטי שלי (ה R1000) אני כן מאפיין קצת מאותם דוואינים שהחברה אולי שילבה פעם בראשים שלה, ואולי זה רק בעמדת ביניים היכן שה R1000 היה ממקום גם אז, שמעליו יש מגוון רחב של ראשים יקרים בהרבה בליין החברה.
היה ניכר שלפעמים ובעיקר בגבוהים יש מן “משחק מלאכותי” של פירוט, עם גבוהים מודגשים אבל זה לא היה ממש נכון או מאוזן עם שאר התדרים. היה אפשר לאזן זאת על זרועות שקטות ומאוזנות יותר, אך זה כבר נסיון שמעטים מאד מגיעים אליו. האומגה אולטימט לא נוגע בכך ואם הוא מפרט את מה שהולך בתוך הגרוב זה עם אינטגריטי עילאי! הוא מפורט פחות מה ANNA של אורטופון וגם מהארקון של AS למשל וקצת פחות טיבעי מהאנה, אך אלו ניואנסים מאד מאד עדינים, מה שגם לא ממש משנה לרב הקהל, עקב הפערים במחיר. ההשוואה מול ה ANNA צריכה להעשות עם הראש היקר ביותר של חברת ZYX כדי לקבל תמונה מלאה.

הפסנתר של קריסטוף אשנבך בפרלודים של שופן (Eschenbach Chopin preludes deutsche grammophon) מאנפף בעדינות תחת הקנטליוור קרבון של הזיקס המצויין הזה, שקט מאחור עד כמה שתקליט של כמה עשורים שנקנה ביד שנייה (במצב MINT אמנם) יכול להיות, אך עדיין. הראש משתדל מאד להקרין את סאונד הפסנתר ולא את “הבעיות” שפה ושם מתגלות בגלל בלאי מינורי. בכלל היה אפשר לשמוע שזיקס כמו חברות אחרות שמשווקות ראשים יקרים מאד עובר בחלקות את רעשי הפופס או ההיס ומדגיש את המוסיקאליות המוטבעת במוסיקה בעיקר. הפסנתר היה הולגרפי, מוגדר ליד ימין ושמאל, ושומר על שיווי משקל מושלם. אם כי הרגשתי שמבחינה דינאמית הוא עגול יותר (תחשבו טריגו - עיגול חסום) ולא לינארי או בעל קצוות כמו ראשים יקרים ממנו בהרבה. הוא דינאמי יחסית מאד ללא ספק!, בטח ביחס לראשים אחרים ברמת מחירו, אך שכבר שמים אותו ליד אלו שעוברים את נקודת ה 5000 או ה 6000 דולר, שומעים שיש לו עוד טיפה לעבוד ולעבור כדי להתברג ברמתם בנקודה הזו, אך לכך יש עוד שני דגמים בחברה ששם אני די בטוח שנקבל את כל החבילה כולה. אולי עופר יביא פעם לשמוע ולהשוות :).
{אופציה נוספת לירידה מינורית בדינמיקה ממה שציפיתי היא בשל הורסיה עם אאוטפוט גבוה שנשלח לי לסקירה, אם לרוכש הפוטנציאלי יש פונו סטיג ברמה מספיק גבוה שיוכל לעבוד עם 0.24mv זה ללא ספק ישפר את מצב הדינמיקה!!!}

גם בלוז שמעתי וכבר היה בחוץ לניקוי תקליט חדש שאספתי באחת החנויות, (Buddy Guy - Rythem & Blues - RCA) אז שמעתי אותו תחת הזיקס ולמעשה נהניתי כל כך ששמעתי את שני הוינילים בכותר. הסאונד היה על הצד הדיגיטאלי בשל מאסטרינג כזה ולא בגלל הראש חלילה, אך הזיקס קרץ לי ושמר על צביון אנלוגי של ממש ועל VIBE מצויין, כך שזה היה מרשים מספיק בשביל שלא אעבור לאורנדר לשמוע את הכתור הזה ואת הויניל האפסן. ואחליט להשאיר את זמן הטיפים היקר מאד בראשים שלי לעוד שעה, לתקליטים שראויים להם. הגיטרה כמו גם קולו של באדי גאי נשמעו מעולה! מרגיש שלמרות תדרי המיד הלא מודגשים והמאוזנים של האומגה, הוא מרנדר את התדרים הללו בצורה מעולה ונכונה. הפנדר סטראט של באדי נשמעת מעולה, מלאה סטורציה והאצבעות שלו מנגנות עלייה עם נסיון עתיר שנים. קולו המבוגר עדיין לא בוגד בו לחלוטין, מה שדווקא היה די מתבקש מהבלוזיסט העתיק, אך בשל אופי השירה והמילים, גם החספוס שהתווסף במשך השנים יוצר אוטנטיות אף גבוהה יותר. בכותר הזה שיצא ב 2013 באדי גאי (כנראה בהוראת ההפקה) משלב אורחים בחלק מהטראקים, כמו קיד רוק, קית’ אורבן, ג’ו פרי וגארי קלארק ג’וניור…כך שיש גם וויב קצת צעיר יותר או נגיד “פופי” מידי פעם, עם קצת יותר קצבי רוק מאשר בלוז מסיסיפי משנות ה 40 למי שחושש. זהו כותר מאד קצבי עם רית’ם סקשין רוק מהוקצע והאומגה לא מפספסת ביט. החדר התעורר לחיים והיה הרושם שהראש הזה אוהב מאד לנגן את סוג המוסיקה הזה, אז כבר המשכתי הלאה. העברתי דרכו גם הנדריקס מריאישיו חדשים יותר וגם תקליטים מלפני 5-6 שנים שכנראה עברו פחות ניקיון במאסטרינג, אך עדיין נשמעו משכנעים הדוקים ונכונים תחת האומגה.

ב King of America אלבומו המדהים של אלוויס קוסטלו היה אפשר לשמוע איך האומגה פשוט מצייר את קווי המתאר של הגיטרה האוקסטית שלו, ושולח אל החדר תו תו דרך מיתרי המתכת. קולו של קוסטלו היה תלת מימדי וטבעי עד כמעט גבול השכנוע שקיבלתי מהאורטופון היקר בהרבה, מה שהרשים אותי במיוחד, זאת גם שהוא “תפר” את המוסיקה שמתנגת סביב קולו של קוסטלו בצורה מוחשית וכמעט ללא מאמץ. זהו היה השוס הגדול יחד עם קולו של מארק נופלר באלבום TRACKER החדש יחסית.
את קולו של נופלר קשה לפספס, והעומק, הטקסטורה ופרונטליות בהקלטה הזו מרשימים ועם הZYX יוצאים מן הויניל בצורה מדהימה, כמו גם הרית'ם סקשין באלבום הזה. פה ההפקה מודרנית מהוקצעת ועתירת בס בהרבה מאשר בזה של קוסטלו ממוקדם והZYX
שוב לא מחסיר ביט, פעמה, קצב, ניואנס ואת כל הכח שיש תחת פני האדמה ששומעים את אלבומיו המיוחדים של נופלר המיוחד.

בעיקרון ככל שהתקליטים נערמו על יד הפטיפון בסקירת האומגה אולטימט הסקת המסקנה שהראש הזה למרות הזווית המחוייכת בקצוות בצורה מודרנית (יחסית פחות הפעם, בסדרה החדשה), נשמע עדיין מאוזן מאד, אמנם לא מאוזן באופן “מפגר לחלוטין” כמו
ה ANNA שבאמת שם זה משהו מאד מיוחד, וזה משהו שאורטופון עשו במיוחד ובכוונה תחילה… אבל עדיין אין כמעט תחושה של “משחק” בתדרים כאלו ואחרים או נסיון להוציא מהתקליטים משהו אחר שאין בהם, או במערכת אם כבר. הוא לא משתדל מידי, אלא מנגן את מה שיש בגרוב בצורה הכי טובה שהוא יכול לה. או במילים אחרות, הוא אמיתי ומודע לעצמו, לא משקר לסביבה או מנסה ליצור אשליה אודיופילית חסרה מתוכן. הוא מלא במקומות הנכונים ושצריך אותם ולא מנפח בכוונה תחילה.

ZYX Omega


ההשוואה מול ה R1000 שלי הייתה מתבקשת, אך בעיקר סקרנותי גברה ככל שהזמן עבר מכיוון שלא שמעתי את הלחץ להוציא גבוהים מאד מאד חזקים, כמו שאני מכיר מ ה R1000. אני כל הזמן חוזר על זה, אך זה חשוב וגם מבחינת הרפרנס הפרטי שלי נראה שהסדרה החדשה מאוזנת הרבה יותר בעניין ו ZYX כבר לא מנסים לנצנץ בכח בספקטרום הגובה אלא לתת לגבוהים לזרום שהם שם ושהם לא, אז פשוט לא. התחושה פחות “מבריקה” (לא קוגנטיבית, אלא במידת נקיון OCD) מראשים אולטרה יקרים, אך בהמשך לזה יש מן חמימות מקסימה ונוחה מאד לשבת מול המערכת במשך שעות רבות ופשוט “לזרוק” על הספינדל עוד ועוד ועוד תקליטים. אין פה דרייב עצום, או נסיון לבעוט לך בקרביים, אלא היכולת לנגן מוסיקה בצורה נכונה ומשכנעת, כמובן במסגרת היכולת הטבעית של התכנון והבנייה.

ZYX Omega


בשלב מסוים החלטתי לנסות לאתגר את האומגה ולשמוע היכן הוא “נגמר”. אני כמעט נזהר להגיד שלא הצלחתי. כמעט שום דבר שסובבתי תחת המיקרו רידג’ של האומגה התפרק, קרס או אפילו הראה סימני קושי אמיתיים. מהשלישית של מאהלר (Mahler symphony no 3 solti - speakers corner) בשילוב מקהלה וקולות יחד עם תזמורת אימתנים בשני תקליטים בכותר ועד הרקוויאם של ורדי עם הרננקורט (Verdi: Requiem RCA - Nikolaus Harnoncourt) שזה אולי אחד התקליטים העמוסים והקשים ביותר לרינדור שיש לי (הדפסה לא מדהימה אמנם וחדשה מן הסתם), אך שיש פה ראש שידע לחלק את התזמורת, המקהלות ענקיות ועוד לגורמים. ועדיין להעביר את זה במקשה אחת- מוסיקאלית ונעימה, שמעו, אני מוריד את הכובע. זהו ראש לא זול, נכון. והציפיות ממנו גבוהות, נכון. אבל לא תמיד כל מה שנוצץ זהב וכבר שמעתי ראשים בתקציבים הללו שפה ושם יודעים לפשל בפינות כאלו ואחרות.
האומגה; פשוט לא. לא מפשל, לא יורד על הבירכים לא מתחנן, לא אומר לך “רק בלוז” או רק קלאסי”, הוא פשוט מנגן יפה כל ז’אנר, כל תקליט, ריאישיו, חדש או ישנים פחות מופקים. הוא תמיד חלק, תמיד בטראקינג מושלם! ותמיד מאוזן, אולי אפילו יותר מידי במערך המיד והמיד היי, אלו תדרים שלפעמים אנחנו רוצים את הניצנוץ הזה, וזה האומגה - נשאר מנומס. יש בזה משהו מאד יפה ומאד נכון, אבל זה עניין של טעם גרידא ואני ממליץ אולי “לנצח” את העניין הנ”ל למי שצריך “עוד קצת”, בכבל פונו מהיר יותר למשל, או שידוך עם זרוע ממש ממש מהירה למשל.

פינאלה...
ה- אומגה אולטימט מחברת ZYX היפנית הוא ראש מקסים סה”כ אבל לא עם מיד ומיד בס מודגשים כמו שחברות יפניות אחרות בונות את הראשים שלהם. הוא לא יקסים אתכם בשירה, בפרחים או בשוקולדים, אך הנימוס הבסיסי שלו כנראה בשל חיווט הזהב, והיכולת לעבור כל מכשול ולנגן כל תקליט בסופו של דבר, משלימים איזה מערך פסיכולוגי אנלוגי שאחרי תקופה מצפים לו ואוהבים.
בטווח הארוך אלו יתבררו כמשתלמים מאד. כלי נשיפה למשל הם כח עצום תחת האומגה והאופי המיוחד של הסקצייה הזו מווברצת בצורה מאד משכנעת,הרבה יותר טבעי ונכון ממה שאני מכיר מה R1000 הפרטי שלי, משהו שרק ראש ממש טוב יודע לעשות ללא ספק ולשכנע בטיבעיות, כמו גם פסנתר או קולות שירה. אך הוא לא מוציא יש מאין, אין פה “דאווינים” (כן שוב המילה הזו) מצד אחד ואין פה שום פישול או פינות\נקודות שקשות לו. הוא לוקח כל סיבוב אמנם לא ב 160 קמ”ש כמו פורמולה1 אבל במהירות גבוהה לדרך בינעירונית עם אחיזה מיטבית בכל רגע. נראה שמי שנוהג מאחורי הקנטליוור הזה מאופס, מרוכז ונכון לכל דרך, משובשבת ככל שתהיה או חלקה כמו כביש דראג דביק באותה הרצינות. זהו ראש בוגר לסט אפ בוגר.
זה ראש אול ראונדר כמעט מושלם! ומי שמחפש “וואסאח וצילצולים” שיחפש במקום אחר. יש מספיק חברות שעושות סאונד עם זיקוקי דינור. פה זה ראש להביא להורים ולהזדקן איתו, משהו שאנשים שכבר ראו מספיק, או שיושבים שעות מול המערכת יכולים להעריך מאד!. אין פה טיפה הרגשה של עיוותים, תפירה לא במקום, בורות או מהמורות. הכל נשמע ליניארי להפליא, אמנם לא מ 0 ל 100, אלא נגיד מ 7 ל 89 בגזרת הדינמיקה, אבל עדיין, 82 שנתות לעלות ולרדת באופן רציף וחלק על גבי המון המון ז’אנרים ונסיונות, זה לא דבר של מה בכך (שוב, אם לוקחים את הורסיה בעלת 0.24mv המצב הזה ישתפר לפחות ב 5 אחוז אם לא ביותר). וככל שהזמן עבר הערכתי את היכולות של האומגה יותר ויותר. זהו ראש לחובבי מוסיקה, לא למאזיני קופסאות. חד וחלק, נקודה.

ZYX Omega


מחיר ריטייל באתר היבואן: 18,130 ש"ח
יבואן: מאסטרו אודיו


סטאפ בחינה והשוואה:
הגברה: זוג מונו-בלוקים (KT120) קדם: LUXMAN C700U
רמקול: Avalon Eidolon Vision SE
מקורות דיגיטאל:
Metronome Technologie C8+ELEKTRA
Aurender N10 streamer

מקורות אנלוג:
Brinkmann Balance,Tube power supply RöNt II
Clearaudio Master Innovation
Pass Labs XP-25 Phono Stage

כבילה:
חשמל: Nordost Odin1, Furutech flux, Argento Flow master reference
סיגנל: Siltech Empress D.C - XLR & RCA
רמקולים: Siltech Empress D.C
אנלוג: Siltech Empress D.C, Siltech Classic 770 i, Tara Labs

טיפול בחשמל: Ps Audio -P10 power regenerator
סטנד: Solid-Tech Rack Of Silence - Reference



מידע על הראש כפי שמופיע באתר החברה:
Technical Data

(red letters : XH, SH, GH High output Model)
Type Moving Coil (Dynamic)
“REAL STEREO” Generator System
Cryogenic Treatment Temperature: -196 ℃ (-320оF)
Output Voltage 0.24mV (0.48mV) (3.54cm/sec, 1kHz)
Frequency Response
±1dB 10 Hz - 100 kHz
20 Hz - 20 kHz
Channel Separation > 30dB 〔 1kHz 〕
Channel Balance < 0.5dB 〔 1kHz 〕
Recommended Tracking Force 2.0gm 〔 20 ゜C-25 ゜C 〕
Tracking Force Range 1.7gm - 2.5gm
Trackability >60μm /2.0gm
EQ Compliance horizontal
vertical
15×10-6cm/dyne
12×10-6cm/dyne
Internal Impedance 4.0 Ω (8.0 Ω)
Load Impedance > 100Ω
Coil Wire X type
S type
G type
6N Crystal Copper φ 0.035mm
5N Silver φ 0.035mm
K24 Gold φ 0.035mm
Cantilever Material C-1000 Carbon φ0.30mm
Stylus Micro-Ridge Solid Diamond□0.1mm
Contact Radius, Life Time 3μm×60μm, 2000Hour/2.0gm
Output Terminals φ1.25mm K18 Solid Gold 〔EIA〕
Terminal Board Composite Carbon Plate
Dimensions 16.8mm(W)×25.0mm(L)×16.5mm(H)
Net Weight 7.9gm(TB2 pre-mounted), 9.1gm(SB2)




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות