אחלה אנלוגיה, רעיון, קונספט, חשיבה אבל לא עומד במבחן המציאות. זה היה סה״כ החדר השני ששמעתי ביום השלישי והיו חדרים שאהבתי אחריו כפי שתראו בהמשך (יעני עם יותר בשמים בדרך). 

אתה יודע, לא הכל נכתב עליך או מותאם לחוויותך

אולי במקום הציטוטים הדביליים האלו תסביר מה אתה מנסה להוכיח?

רמקול במאה אלף דולר : לא צחוק.
סה'כ זה כבר הטופ, מה יגידו "איזובי הקיר" בעשרת אלפים דולר ?....
כפי שנאמר, כך או כך, ציוד כזה חייב תמיד להישמע לכל הפחות "ממש טוב",

אוקי, אז התמונה מתחילה להתבהר מצידי. יש בינינו כמה הבדלים בגישה.


נתחיל בזה שאין לי מילה רעה להגיד על הרמקול הזה. אני סבור שהוא מצויין, ושאם היה לי כזה הייתי מסוגל להוציא ממנו תוצאה שהייתי נהנה ממנה.

לגבי "ציוד כזה חייב תמיד להשמע לכל הפחות "ממש טוב""
עם זה אני ממש ממש לא מסכים. ודוגמאות במסגרת תערוכה/תצוגת יבואן/בתים של אנשים תמצא לרוב. והאשם הוא לא רק באקוסטיקה.
אקוסטיקה זה דבר חשוב [מאוד] אבל זה לא פתרון קסם. יש דברים שאקוסטיקה לא פותרת, ודווקא ציוד איכותי בדר"כ מאוד מאוד רגיש לסביבתו ומספיקה טעות קטנה בשביל להוציא אותו מעפן. וזה בטח יכול להיות כבל, וזה בטח יכול להיות מקור שלא מנגן טוב על הסטאפ (גם אם איכותי בפני עצמו).
האזנה למוזיקה זאת חוויה בלתי מדידה. אפשר למדוד תדרים, אי אפשר למדוד חוויה או מוזיקליות. והסטאפ הזה לא היה מוזיקלי במיוחד (ותשים לב ששלושה אנשים שונים כאן, שאני די בטוח שבעלי טעם סוני שונה חושבים אותו הדבר). אם הסטאפ לא מוזיקלי או לא מרגש אז הוא לא מעניין, ובחיים לא יקבל ממני תגובה של "ממש טוב".

לגבי הציטוטים. חלק מהציטוטים הם של אדם ששמע את הרמקול הקודם בבית, ציטוט אחר על תערוכה אחרת כלומר חדר אחר ובפוטנציאל ציוד אחר. אין שום רלוונטיות לשירשור הזה שמדבר על הסטאפ הזה, בתערוכה הזאת. כאמור אף אחד כאן לא מבקר את הרמקול עצמו. הוא חלק אחד ממכלול.

זה אולי מתחבר לשרשור שלך על "הרמקול הכי חשוב", שגם עם הרוח שלו אני לא מסכים כפי שבטח שמת לב.