הרמקול הנ"ל זכה בפרס מוצר השנה של המגזין ובפרס ה- Cost-No-Object Floorstanding
Loudspeaker of the Year מהמגזין המתחרה the absolute sound. בחודש יולי סקר אותו Art Dudley בסטריאופייל. John Atkinson מדד אותו והעלה תמיהות לגבי חלק מהתוצאות. REG מה - TAS פרסם בקבוצה שלו ניתוח מהיבט המדידות בלבד ומשווה אותו לרמקול הרפרנס שלו ( Harbeth 40 ) ולרמקוליםPSB Synchrony 1 ו - PSB Alpha B1 ( שעלותו מאית ממחיר הסשה ) כדוגמאות להנדסת רמקולים נכונה. התוצאות לפניכם, שימו לב להתנהגות המיד ( בכחול ) והטוויטר ( בירוק ) : http://groups.yahoo.com/group/regsaudio ... sage/33984

אין קשר בין מדידות ל-"מוצר השנה"..

ראית סקירה של PLAYBACK?
http://www.stereophile.com/content/play ... asurements
.

ואם אני לא טועה, הוא נכנס ל-recommended components CLASS A..


זה שלי אגב -
http://www.soundstagenetwork.com/measur ... l_ovation/
.

סטפס, על איזה גרף מדובר בדיוק (עם הכחול והירוק)?

על זה :

ניתן לראות כי יחידת המיד נכנסת ל breakup modes מ - 3000 הרץ. זהו מצב בו היחידה כבר לא נעה כבוכנה בהתאם לסיגנל אלא מתעוותת : http://www.vibroacoustics.co.uk/audio/fsacbens.htm . בסשה הדבר קורה בתחום של רגישות השמיעה המקסימלית. בתכנון משתדלים שהיחידה תעבוד בתחום האופטימלי שלה ומתכננים את הקרוס כך שמחוץ לתחום הזה העוצמה כבר תהייה חלשה מספיק כדי שהעיוותים לא יורגשו. כאן רואים שב 4000 הרץ העיוות מאוד מורגש וקרוב בעוצמתו לזה של הטוויטר - הקרוס לא משכך אותו מספיק.
אם בוחנים את ציר הזמן : הוילסון :

לעומת ההרבת' :

רואים שוב שבתחום 3000 - 9000 הרץ בהרבת' העוצמות דועכות במהירות ואילו בסשה ישנו צבר של גבעות שנמשך הרבה יותר זמן ובעוצמה גבוהה.
גם הטוויטר בסשה מאוד לא שטוח בתחום שבו הוא מטפל.

זה מעניין האם זה נמדד רק על רמקול אחד? עם איזה מגבר? אולי הרמקול דפוק ולא כל הסדרה, אולי הם לא יודעים למדוד?

האם עוד אנשים מדדו והתוצאה זהה?

שלום
האם יצא לך לשמוע את הסאשה?

מהתנסות, ההתרשמות הייתה מצויינת. הרמקול נשמע מאוזן להפליא, עם צליל מדהים. בהחלט מרשים.
מחירו של הסאשה 28,000$. לא זול. יש לו אח צעיר יותר ב-18,000$, למעוטי יכולת
מי שנתן לו את הפרסים, בטח לא מדד אותו.
באשר למדידות, חשוב לבצע מבחן האזנה לאמת את אותם נק' שהמדידות מעלות כבעייתיות ולאושש או לסתור אותם.
החלק הכי בעייתי במדידות הוא ברמקול, בשל האיטראקציה שלו עם החדר. מעניין היה להשוות את המדידות בחדר.
בכל זאת יתכן, שהרמקול נמדד רע.
ויתכן שהנתונים מציפים בעיה שלא הייתה אמורה להיות ברמקול כה יקר ומוערך.
הפרסום הזה לא היה מונע ממני לרכוש, אם הפרוטה הייתה מצויה בכיסי.

מסכים בהחלט עם דבריך פרט לעניין המחיר שהוא 26 ולא 28 אבל זה בקטנה

עוד סיבה לעבוד באופן אקטיוי...

שלום
במחיר נקוב ב-$ קנדי, לפני מס (HST = 12%) בחנות HI FI CENTER ברח' סימור בוונקובר, ביוני 2010).
אבל כמו שאמרת, זה לא ה-2K$ שיפרידו ביננו לאושר הניכסף

צליל:
מהתנסות קודמת, כאשר נכנסתי להדגמה של רמקול בליגה הזו - הציפיות בהתאם. רף הצפיות = רף הביקורתיות!
על "החלקות" שהיתי מקבל ברמקול בינוני או זול, אני מניח שלא הייתי מקבל ברמקול עם כזה מחיר והערכה.
הצלילים הראשונים, כבר כבשו.
הרמקול נשמע פשוט טוב. הייתה תחושת שלמות, ובמקום לחפש מגרעות (שבטח הייתי מוצא אם הייתי מתעקש (ומודד!)
מצאתי הרמוניה.
ראשית בלט נקיונו של הצליל. אח"כ האיזון הטונאלי שלו. גם הקלילות (Eforthless) הרשימה. התוצאה בחלט מרשימה.
לא הקדשתי לו יותר מדי זמן, מפני שלא הייתה לי כוונה של ממש לרכוש אותו.

שלום
בהתיחסות לגרף הראשון (בצבעים) הוא מתאר מצב טוב.
עבור נק' החיבור בין 2 גרפים של היענות, נקודת המפגש ביניהם ב-3dB- אופטימאלית.
באותה נקודה, 2 האלמנטים מספקים 1/2 מההספק, יחדיו = 1
כל תזוזה על ציר התדר למעלה או למטה, מפחיתה את תרומתו של אחד מהם ומגבירה את השני, עד למקום שבו תרומתו של זה
שדואך, חסר משמעות...לגבי כל נק' בתוך "העמק", חיבור 2 העוצמות בשאיפה צ"ל = 1.
כדי ליצור מהגרף המסופק (למעשה 4) גרף אחד רציף, צריך לחבר אריטמתית את הנקודות (אין משמעות רבה לפחות מ-10 ד.ב.).
ממבט על הגרף החיבורים מקימיים (בקירוב) את הדרישה הזו.
עוצמתו של הגרף האדום (סאב) נראית נמוכה מהקו (התיאורטי) שמחבר את הייתר. ברם, בתחום הזה אני מניח שעזרת הקירות מוסיפה.
להזכירנו, ש-2 קירות יוסיפו לו כ-6 ד.ב. וכך העוצמה של הסאב תשתווה לקו של ייתר התדרים.
ככל שהתדר עולה השפעת הקירות פוחתת, והצליל יותר כיווני.
אפילו ה-PEAK של ה-20KHZ, נראה במקום, או בשל צורך לפצות על כיווניות, או לטובת רובנו שממילא בתדרים הנ"ל מאבדים
מרגישות השמיעה.