עכשיו 19/03/24 07:29

פורסם: 26/08/10 19:39 ע"י aloni


ממיר דיגיטל לאנלוג Weiss DAC 202



Weiss DAC 202


אחד הדברים שאני הכי אוהב שקורים לי בזמן סקירת מוצר לאתר זה איזה ניפוץ דעה קדומה או סתם שגויה שהיתה לי. אני מניח שיש לזה כמה סיבות, חוץ מהרצון הברור לדעת כמה שיותר והכי מדויק שאפשר, כך אני מרגיש גם שהרווחתי משהו מהסקירה ולא רק "עבדתי".
טוב, אבל לא באנו לדבר עלי, באנו לדבר על ה- Weiss DAC 202.

עם כזאת הקדמה מתבקש שאספר קודם כל מהי אותה דעה קדומה (שמן הסתם קשורה למוצר שבנידון).
אעשה זאת אפילו לפני שהוצאתי מילה על המוצר או היצרן, לכן אשתדל לעשות זאת בקיצור.
אם אתם מכירים אותי קצת אתם יודעים שאני לא חפרפרת אינטרנט רצינית. אני לא מחפש אינפורמציה על כל מוצר שאני נתקל בשמו. למעשה בגיזרת האינטרנט אני גולש מעט מאוד מחוץ לאתר הזה ומלבדו המקור העיקרי שלי לאינפורמציה בתחום הם שני המגזינים המודפסים עליהם אני מנוי.
ולמרות שיטוטי המעטים נתקלתי לא פעם בסקירה/פוסט/התייחסות ל- Minerva, ממיר שוק ההי-אנד הקודם של Weiss. קשה שלא להתקל בו משום שהוא מהמכשירים הבודדים בגיזרת ההי-אנד התומכים ב- FW. בכמה מההזדמנויות תיארו את הממיר כבעל סאונד רזה, אנליטי, או שניהם.
ה- DAC 202 הוא מכשיר חדש ושונה אך משהו בכיוון הזה דבק בי למרות שאני לא נוטה לייחס חשיבות לדעות של אנשים שאני לא מכיר.

עניין נוסף הוא הפגישה שלי (שלנו) עם המוצר בתערוכה מינכן 2010. שם המוצר אומנם לא נשמע רזה כלל אך בהשוואה ל- CD של סולושן (יקר בהרבה!) הרגשתי הבדל תהומי במוזיקליות.

עכשיו אחרי שכיסחנו את המכשיר עם כמה דעות קדומות אני יכול להרגיע אתכם ולספר שכולן שגויות ביסודן.

Weiss DAC 202


ה- DAC 202



ה- DAC 202 הינו מוצר חדש יחסית של חטיבת ההי-אנד של חברת Weiss השוויצרית בראשות מר. דניאל וויס המוכרת שנים רבות בתחום האודיו המקצועי ובשנים האחרונות נכנסת חזק גם לשוק ההי-אנד הביתי.
הסדרה הביתית מכילה כיום לא מעט מוצרים החל מכבלים, דרך מקורות ואף מגבר כח. בין המוצרים נמצא גם מוצרים יעודיים כגון ממשקי FW (ללא DAC) ו- Attenuator (מנחית אות אנלוגי).

ל- 202 מספר פיצ'רים לא קונבנציונאליים לשוק הביתי (ואין ספק שה- DNA מתחום הפרו ניכר במוצר) ואולי הבולט ביותר הוא כניסת ה- FireWire.
בואו ננסה להבין מה זה FireWire ולמה אנשים נוטים להעריך מוצרים מבוססי ממשק שכזה.

בסקירת ה- hiFace דיברנו ארוכות על ממשק ה- USB, יתרונותיו וחסרונותיו. באופן עקרוני, מבלי להכנס יותר מידי לפרטים הטכניים הקונספט של ממשק ה- FW דומה לזה של ה- USB (ממשק ג'נרי לחיבור התקנים חיצוניים, מהירות די דומה) אך הבדל שרלוונטי (אולי) לתחומנו הוא שממשק ה- FW משתמש בקונטרולר עצמאי ודורש פחות התערבות של יחידת העיבוד המרכזית של המחשב (ה- CPU).

באופן אישי, אני לא חש שעצם השימוש בקונטרולר עצמאי משמעותי במיוחד לתחומנו. המעבדים מספיק חזקים היום בשביל לבצע את העבודה מבלי להשפיע על הביצועים. מה שכן חשוב, ובהחלט ממומש ב- 202 היא עבודה אסינכרונית מול הממיר. מה שזה אומר בעצם זה שהממיר שואב את האינפורמציה מהמחשב על פי צרכיו והוא זה שאחראי על הכמות והתזמון של בקשת הדגימות ולהצמיד להן שעון לפני שמעבירים אותן לרכיב ה- DAC.

כפי שכבר למדנו בעבר פעולה דומה ניתן לבצע גם בממשק ה- USB, אך רק בתנאי שמשתמשים בדרייבר וצ'יפים יעודיים ולא בג'נרים שעל חסרונותיהם עמדנו כבר בסקירת ה- hiFace.

גם ה- Weiss דורש אם כן דרייבר יעודי. הדרייבר בצירוף תוכנת השליטה עבד נהדר על המחשב שלי. ללא תקלות, ללא תקיעות וללא התנהגויות בלתי צפויות. גם ממשק המשתמש של תוכנת השליטה נוח וגם נאה ובעל לוּק מקצועי.
תוכנת השליטה מאפשרת לך לצפות באינפורמציה על המכשיר, כולל תכונות פנימיות כגון גירסת ה- firmware וכן נתוני און-ליין כגון תדר הדגימה שבשימוש כרגע. תוכנת השליטה גם מאפשרת עדכון וכיוונון מספר פרמטרים, דוגמה אחת היא גודל buffer הדגימות לפני שנשלחות לממיר (נתון המשפיע על ה- Latency).
הדרייבר כולל גם ממשק ASIO שעבד ללא דופי דרך AlbumPlayer כולל סינכרון אוטומטי לתדר הדגימה בהתאם לחומר המנוגן.

פיצ'ר לא סטנדרטי נוסף קשור בנושא התזמון. כידוע פעולת המרת מקור דיגיטלי דורשת שעון בשני הקצוות. במקור המייצר את הסטרים (טרנספורט לדוגמה) ובשבב הממיר אותו לאות אנלוגי (כלומר ב- DAC, ה- 202 במקרה שלנו).
היפה ב- DAC 202 שמלבד העובדה שנטען שקיים בו שעון איכותי, הוא מאפשר להחצין את השעון הזה עבור מקור שיודע לקבל אות שכזה (לדוגמה ה- hiFace Evo) וכן יודע להשתמש בשעון חיצוני. שני חיבורים אלו בעלי קונקטורי BNC המקובלים בשוק לשימוש זה.

אגב, בלי קשר לשעון חיצוני יעודי, ה- 202 יכול לסנכרן את השעון הפנימי שלו עם השעון של כל אחת מהכניסות או להשתמש בשעון הפנימי.

למכשיר יש עוד המון פיצ'רים, ביניהם טריויאליים או לפחות ברורים כמו שתי דרגות של גיין קונטרול, האחת אנלוגית ואחת בדומין הדיגיטלי, וחלקן יותר מסובכות כגון אפשרות להעברת תדרי דגימה גבוהים (176.4khz ומעלה) בשני כבלים (עם סכמת חיווט די משונה), היפוך פאזה, שני סוגי פילטרים לתוצאת ההמרה, אפשרות להעברת הסיגנל דרך מעבד אות דיגיטלי לפני ההמרה לאנלוג, בדיקת ביט טרנספרנסי ועוד ועוד.

על מספר פיצ'רים בסיסיים כדאי שבכל זאת נעבור.

שני סוגי יציאות אנלוגיות. סינגל אנדד בעלות קונקטור RCA ומאוזנות בעלות קונקטור XLR.
ארבע סוגי כניסות דיגיטליות. SPDIF ב- RCA ו AES/EBU ב- XLR, אופטית toslink ושתי כניסות ה- FW כמובן.
שתי יציאות דיגיטליות, SPDIF על RCA ו AES/EBU על XLR (אלו מאפשרות את אופצית ה- loop לשילוב מעבד אות דיגיטלי).
וכמובן כניסת ויציאת ה- word clock בעלות קונקטור BNC לשימוש ב- 202 כמקור תזמון למכשיר אחר או לסנכרן את ה- 202 עם שעון חיצוני.

Weiss DAC 202


על הפאנל הקידמי נמצא מסך גדול ודי ברור בעל רקע מואר וכיתוב כהה. אני לא כל כך אוהב את סוג המסך הזה, תאורת הרקע שלו מפריעה לי בעינים ואם מחלישים אותה מידי הוא הופך ללא כל כך ברור, אך אחרים שראו את המסך דווקא התלהבו.
המכשיר דורש מסך כל כך גדול משום שהוא מאפשר קינפוג מאוד מקיף של הפיצ'רים הרבים.
במצב פעולה נורמאלי הוא מציג את מצב הווליום, הכניסה הנבחרת, כיוון הפאזה והפילטר הנבחר.

Weiss DAC 202


Weiss DAC 202


מימין למסך נמצא בורר גדול ועגול. בורר זה משמש גם לכיבוי/הדלקה, גם לשליטה בווליום על ידי סיבוב, וגם לניווט ושינוי פרמטרים בתפריט.

משמאל למסך נמצא יציאת אוזניות מוגברת פנימית (לא נבדקה) בעלת output stage נפרד ונשלט עצמאית מיציאת ה- line.
מעליה נורית הסטנד-בי ועינית ה- IR.

Weiss DAC 202


ה- 202 מצויד בשלט רחוק המאפשר לבצע את רוב הפעולות הבסיסיות אך לא מאפשר להכנס לתפריט ולנווט בו.

Weiss DAC 202


רק אזכיר בעוד מילה את מדריך המשתמש המקיף של ה- 202 שלא רק מסביר איך להשתמש במכשיר אלא גם מנסה להסביר מושגים ותופעות בתחום. אני חושב שהוא יעניין כל מי שעוסק במקורות דיגיטליים, גם מי שאינו בעלים של ה- Weiss.
http://www.weiss-highend.ch/dac202/index.html

ברמה החיצונית ה- 202 בנוי ונראה מצויין.
סולידי, עיצוב קלאסי למעט המסך הגדול, יוקרתי מצד אחד אך גם קטן יחסית.
יש בזה יתרון שהוא לא תופס מקום רב על הסטנד ויתכן שאפילו יוכל לחלוק מדף עם מוצר נוסף כגון פונו סטייג' קומפקטי. מצד שני במחיר כזה יש שיצפו להרבה מאסה ונפח בעבור הדולר.
עניין של השקפה אני מניח, מבחינתי גודל הוא לא מטרה אלא אמצעי, אם מצליחים להשיג תוצאה אומפטימלית בגודל קומפקטי זה רק יתרון.

רגליות המכשיר בנויות בצורה מעניינת מחמישה חצאי כדורים של חומר רך בצורת פרח בתוך טבעת מתכתית.

Weiss DAC 202


סטאפ


חיברתי את ה- 202 מן הסתם לסטאפ הבחינה הרגיל שלנו שכולל רמקול WLM LaScala, קדם מגבר MBL 5011 ומגבר MBL 8011S.
כמובן שה- 202 שולב גם בסטאפים שנסקרו עת שהותו אצלי אך אהבתי מאוד את התוצאה על הסטאפ האישי שלי לכן אני לא מוצא סיבה להרחיב בנידון.

משום שאני משתמש בקדם מגבר, הווליום הדיגיטלי לא היה בשימוש (ניתן לבטלו) אך לא מצאתי הבדל גדול בין ניתוקו לבין הפעלתו לצורך fine tuning.
מצאתי את רמת הגיין האנלוגי אופטימאלית בכ- 2V (סינגל אנדד) אך גם עליה לרמה גבוהה יותר נתנה תוצאה מצויינת אך יותר כוחנית. יכולה להתאים למי שאוהב את הסיגנון.

הבחירה הבאה שהייתי צריך לבצע היתה בין היציאה האנלוגית המאוזנת לסינגל אנדד.
אני מוצא את עצמי נמשך לאחרונה דווקא לחיבור הסינגל אנדד למרות שהמכשירים שלי תומכים ב- full balance ולמרות שאני בדר"כ מחבר את קדם המגבר לפאוור בחיבור מאוזן.

מי שאוהב את הסאונד הכוחני יותר יתכן שיעדיף את החיבור המאוזן. לי הוא נשמע קצת סינתטי מידי. לא רק טונאלית אלא גם מוזיקלית.

מחשב המוזיקה שלי המבוסס על ATOM, מארז וספק של HFX וכונן SSD ומנגן חומרים שנמצאים על NAS מרוחק לא הכיל חיבור FW עת קיבלתי את ה- 202. לכן זה חובר קודם ל- Essence ST דרך כניסת ה- SPDIF.

הייתי יותר ממופתע מהתוצאה. סאונד בריא ומלא אך עדיין מוזיקלי וטבעי. סימני ארטיפקטים דיגיטליים לא נשמעו אפילו באופק.

Weiss DAC 202


האזנתי בצורה זו במשך מספר ימים עד שהגיע כרטיס ה- FW שהזמנתי. כשזה הגיע וחובר ל- 202 הייתי המום מהשיפור.
הכל "התיישב" יותר טוב בכל התחומים. המוזיקה זרמה יותר בחופשיות, הפרטים והניואנסים חודדו מבלי להשמע מלאכותיים או מוגזמים, הגודל והמשקל נשמרו אך הרגישו כעת יותר טבעיים.

זאת התוצאה הטובה ביותר ששמעתי ממחשב אי פעם. כולל תערוכות וכולל את ה- 202 במינכן האחרונה. הייתי ממש מרוצה ומופתע לטובה.

רציתי לבדוק את ה- 202 גם כשהוא מוזן דרך טרנספורט CD ולשם כך השתמשתי בנגן התקליטורים MBL 1531 שבממירים אחרים תמיד נשמע לי מצויין והעפיל על כל מקור אחר שבדקתי. החיבור בוצע ב- SPDIF למרות ששני המכשירים תומכים גם ב- AES/EBU.
כשאני משווה תוצאה זו לסאונד המופק מיציאותיו האנלוגיות של נגן התקליטורים אני לא מזהה הבדל תהומי לשום כיוון. אך ההבדלים שכן באים לידי ביטוי, ואלו בעיקר מוזיקליות, החצנת ניואנסים, מיקרו דינמיקה וגודל צליל קצת יותר ריאליסטי, נטו תמיד לטובת ה- 1531.

חיבור המחשב דרך FW נשמע לי טוב משמעותית מטרנספורט ה- CD דרך SPDIF. חבר'ה, יש כאן פריצת דרך.
כניסת ה- FW נשמעה לי דומה באיכותה לנגן התקליטורים שלי מחובר אנלוגית אך בכל זאת מדובר בשתי קונפיגורציות בעלות אופי סוני מעט שונה.

מכל הסיפור אני למד שה- 202 אוהב את כניסת ה- FW ואולי תוכנן להיות קודם כל פתרון לסטאפ משולב מחשב. עוד על כך בסיכום.
את סשן ההאזנה ביצעתי אם כן על כניסת ה- FW.

Weiss DAC 202


סשן האזנה


Ray Brown – 3 Dimensional
אני תמיד נהנה לשמוע טריו של ריי בראון, וגם באלבום הזה המצב לא שונה.
הריס הוא פסנתרן מזן מיוחד, יש לו את הסאונד שלו. קלילות האצבעות שרצות על הקלידים אך עם מספיק משקל וכוונה בכל תו. סווינג בלוזי הייתי מכנה את הסגנון שלו.
המילטון ובראון כמובן גם מורגשים כאן, בכל זאת זה רק טריו. בראון בצליל המוכר שלו שאני בטוח שאין חובב ג'אז שלא מכיר והמילטון נותן כאן יופי של תמיכה בין אם יהיה זה ניגון עדין על המצילות או קטע מעבר אנרגטי.

ובאמת אנרגיה היא כנראה מילת מפתח, גם באופי האלבום שמוכתב לא מעט בנגינתו האנרגטית של הריס אל מול כבדות הבאס של בראון וגם באופי השחזור של האלבום דרך ה- 202.
אך האנרגיה שהצטברה בחלל החדר (למעט בקטעים השקטים) לא היתה הדבר היחיד שמבדיל את ה- 202 ממקורות אחרים.

ל- Weiss הזה יש סאונד מאוד יחודי. מצד אחד הוא מאוד נכון טונאלית, כנראה הממיר ה-"נכון" ביותר שביקר כאן. הוא הכי קרוב דווקא ל- V-DAC, הממיר הזול ביותר שניסקר כאן (אך זיכרו שזה אחד הדברים שאהבתי בו) באופיו הטונאלי אך ברמת איכות הצליל המשוחזר אין בכלל מה להשוות בין השנים.
זה אומר שפסנתר תמיד נשמע כמו פסנתר ולעולם לא כמו פסנתר שמנוגן מגראמופון בתוך האולפן. אך לא רק שהפסנתרים תמיד נשמעים כמו כלי אמיתי אלא גם נשמעים שונים האחד מהשני. לא רבים המכשירים שמציגים זאת כך.

במקביל לאופי הטונאלי (או חוסר האופי) ל- 202 יש צליל מאוד בשרני, כבד, מלא, לא כהה אבל כבד. לכלים יש משקל, במקרה הזה נוכל לראות את הביטוי בכל אחד מהכלים. בבאס המלא של בראון בין אם בפריטה או בעבודה עם קשת, במכות הפטיש על המיתרים בפסנתר של הריס ובתופים של המילטון.

אני שמח לגלות ולבשר שלמרות המשקל הבריא של ה- 202 הצליל אינו גדול יתר על המידה. באופן אישי מפריע לי צליל גדול מידי, הוא הופך לי את החוויה ליותר מידי אודיופילית ולא מספיק ריאליסטית. ה- 202 משחק על הגבול העליון של הטבעי בהקשר הזה.

Tierney Sutton – I’m With The Band
אני מניח שכבר הצגתי כאן לפחות אחד מאלבומיה של הגב' סאטן בעבר. מין זמרת ג'אז מהדור החדש, לכן יכולה קצת לעצבן ולשעמם, מי שאוהב את הסגנון לבריאות, יש לה הרבה אלבומים כאלו, מי שלא נא לא להתייחס לאלבום כהמלצה מוזיקלית.

אך יש מאחורי בחירת האלבום יותר ממילוי המשבצת בסקירה. כשרכשתי את האלבום הראשון של סאטן לפני כשלוש-ארבע שנים היה ברשותי סטאפ בעל תחום נמוך די חלש, לאו דווקא הבאס אלא יותר המיד הנמוך/מיד באס. אהבתי את שיחזור האלבומים של סאטן (בהוצאת Telarc כמדומני) על הסטאפ ההוא, יש בהם הרבה מהתחום הזה. מאז למדתי שכאשר הסטאפ מדגיש תחומים אלו ההקלטה עלולה להשמע מוגזמת ביותר. משקלו של ה- 202 גורם לי לחשוב שיתכן שהוא יהיה כזה.

אך לא. כמו שכתבתי באלבום הקודם לא זיהיתי ב- 202 כל בעיה טונאלית. למרות משקלו הוא לא מגזים את תחום המיד הנמוך/מיד באס והאלבום נשמע לי בדיוק כפי שהוא צריך להשמע. יותר מלא מאותו סטאפ שהיה לי אך ללא אותם עיוותים במיד באס המוחצנים בסטאפים המגזימים באותם תחומים.

ברמה המוזיקלית ה- 202 עושה כאן עבודה יפה מאוד, האלבום לא נשמע לי מהיר מידי ולא איטי מידי, גם לא אנליטי, ההיפך, מרגש.

מול ה- MBL 1531 שלי ה- 202 נשמע טיפ טיפה יותר מלא אך מחצין טיפ טיפה פחות רגש/מוזיקליות.
מעניין אם אתם נפעמים כמוני... מדובר על שיחזור דרך מחשב בל נא נשכח.

Johnny Hartman – I Thought About You
תוך כדי שאנחנו עוברים מגדר נקפוץ אחורה בזמן לסוף שנות החמישים לביקור אצל הרטמן יקיר המערכת. זהו אומנם לא האלבום החביב עלי של הרטמן אך קשה למצוא אחד שאיני אוהב.

אני שוב שמח לגלות עד כמה ה- 202 יושב יפה על הסטאפ שלי, זה לא אלבום קל לשחזור בסטאפ לא "שפופרתי". ה- 202 מצליח לעשות את העבודה בגדול.
קולו של הרטמן עמוק, מלטף, מופרד לחלוטין מהכלים וחסר כל ארטיפקטים דיגיטליים.
השיחזור המוזיקלי רגוע, מרגש, אמיתי.

בזכות העובדה שיכולתי לכוון את הגיין של היציאה לכזאת שאופטימאלית עבור הפרה שלי אני יכול להנות מהאלבום גם בווליום נמוך מבלי לאבד תחומים טונאליים או ניואנסים מוזיקליים. כולל בווליום בו איני חושש להעיר את השכנים ב- 3:00 בלילה.

אני שוב חושב לעצמי שזה ממש "לא חוקי" להשיג איכות צליל כזאת דרך מחשב. איפה הארטיפקטים הדיגיטליים? איפה איבוד המוזיקליות? איפה החוסר ב- Finesse? כלום. יש פה כל מה שאני צריך ואין את מה שאני מנסה להמלט ממנו.

קצת הי-רז לשיפור המוראל


Rosa Passos – Entre Amigos
את חווית ההי-רז נתחיל בההאזנה שאינה מתייחסת ישירות לפורמט אלא לתוצאה.

את פאזוס הברזילאית בעלת הקול הסנסואלי הצגתי באלבום אחר באחת הסקירות אך הפעם נכיר אלבום שונה ובהי-רז.

כאן, יחד עם המאסטר רון קרטר מציגה פאזוס קלאסיקות ברזילאיות בסנסואליות שאינה נופלת מהאלבום הקודם שהצגתי, אך עדיין האופי הכללי של האלבום די שונה. יותר בוסה נובה מיינסטרימית נקרא לזה.

אך הגענו לדבר על הסאונד, ועם בחירת האלבום דרך הפרונטו ה- 202 משמיע קליל של מימסר, התצוגה מצביעה על- 96khz ואחרי כמה שניות מתחילים לשמוע סאונד, אך פיספסנו את תחילת הטרק!
לא מוצא חן בעיני, אני מחזיר להתחלה.

לחישותיה של פאזוס מרגיעות וממיסות. אני שומע בהקלטה שקט מיוחד אך בשלב הזה אני עוד לא מחליט אם זה האלבום, הפורמט או ה- 202.
הבאס של קרטר מאוד נוכח, מלא, מפנק גם הוא.
הגיטרה באלבום הזה תופסת קצת פחות פוקוס, כמו גם כלי ההקשה אך קשה להתעלם גם מאלו.

ברמה הטונאלית הכל מושלם, נוסיף גם את מימד השקט שציינתי. ברמה המוזיקלית לא הייתי אומר שישנה בעיה, רחוק מזה, אין הרבה נגנים שמגיעים לרמת מוזיקליות כזאת, ועדיין אני מרגיש משהו קצת יותר יבש מבחינה מוזיקלית יחסית לחומרי רד-בוק, ובטח יחסית ל- MBL 1531.

מהי בדיוק הסיבה? איני יודע.
אולי עניין של הרגל, אולי ה- 96khz המדוייק יותר ברמת התזמון "תופס" יותר את המוזיקה כך שהיא נשמעת לי פחות טבעית דווקא.

הי רז כללי










האזנתי בעזרת ה- 202 לכל אלבומי ההי-רז שברשותי (לא רק האלבומים המופיעים בתמונה כמובן). אלו כוללים ז'אנרים רבים וכלים שונים, ג'אז, בלוז, רוק, ווקאל, בוסה נובה, אלבומים ישנים וחדשים.
למעשה האלבום הראשון לו האזנתי דרך ה- 202 היה הי-רז. הוא קצת בלבל אותי בהתחלה וגרם לי לשייך את תכונותיו של ה- 202 לפורמט.

החדשות הרעות (תלוי למי בעצם) הן שעדיין לא השתכנעתי לגבי נחיצותו של הפורמט בימינו. עדיין מאסטרינג טוב של האלבום משמעותי בכמה דרגות מהפורמט.

החדשות הטובות הן שה- 202 מנגן הי-רז יותר טוב מכל ממיר שבדקתי עד היום. דרכו ההבדלים יותר מוחשיים גם אם לא גדולים בפני עצמם. יותר שקט, יותר פירוט וטקסטורות ופרזנטציה קצת שונה. החלק השלילי היה מוזיקליות קצת מלאכותית בחלק מהאלבומים, בעיקר האיטיים/רומנטיים, בקצביים המצב הפוך.
כלומר בג'אז איטי, בלאדות וכו' לא הייתי טורח להשיג הקלטה כזאת. ברוק ובלוז יש קטע מגניב.

סיכום


אתחיל את הסיכום במחמאה הגדולה ביותר שאני יכול לתת ל- DAC 202. עת שהותו כאן לא שמעתי דיסקים אלא לצורך השוואה או סקירה של מכשיר אחר.
ה- 202 בשילוב מחשב מקונפג היטב ומחובר לכניסת ה- FW לא רק נשמע כמו טרנספורט CD אלא נשמע כמו טרנספורט CD מצויין.
הוסיפו למשוואה את נוחות השימוש של ספרייה ממוחשבת ותוכלו להבין איך קרה שהפסקתי להשתמש במדיה הפיזית, פשוט לא הייתי צריך להטריח את עצמי.

אך כפי שכבר ציינתי בסעיף הסטאפ ה- 202 בשילוב המחשב לא נשמעו בדיוק כמו נגן התקליטורים שלי אך הם כן הצטיירו לי בעלי איכות דומה.
ה- 202 הלך לכיוון הסאונד הבריא והמלא, טיפה נוקשה או מדויק מידי ברמה המוזיקלית מה שהופך אותו קצת מלאכותי בהקלטות רומנטיות אך מאוד אותנטי בהקלטות בלוז, רוק ודומיהם.
ה- 1531 טיפה יותר רומנטי מבחינה מוזיקלית וקצת פחות מלא ברמה הטונאלית.

תוצאות הסקירה דוחפות אותי למסקנה שה- 202 הוא ממיר דיגיטל לאנלוג שנועד בראש ובראשונה לחיבור מחשב ב- FW וככזה אני חושב שיש סיכוי שהוא הממיר הטוב ביותר out there. אם הוא לא שם הוא בטוח בחבורה המובילה. בהתחשב בדירוג כזה ובתוספת אין ספור הפיצ'רים ניתן להבין את המחיר הלא צנוע.

בסעיף הסטאפ התייחסתי לחיבור טרנספורט CD לכניסת ה- SPDIF. למען הסר ספק התוצאה היתה טובה, כנראה הטובה ביותר יחסית לכל הממירים שנבחנו עד כה, ועדיין אינה מתחרה במחשב מחובר ל- FW.
יתכן שכניסה אחרת כגון AES/EBU תניב תוצאה אחרת, יתכן שטרנספורט אחר יתחבר יותר טוב, אך אם המטרה שלכם אינה לחבר מחשב אני מציע לבדוק טוב את ההתאמה טרם הרכישה.

עבורי ה- Weiss הזה הוא הרכיב הנעלם לו פיללנו. זה כבר כמה שנים שאני שומע תוצאות של סטאפים מבוססי מחשב חסרי מעוף וכבר לא מעט חודשים שאני עוסק בזה בעצמי. עד עכשיו לא שמעתי DAC שהפך את המחשב למתחרה בזירה של נגני התקליטורים הטובים ביותר.

ה- 202 עושה את זה. הוא נותן לגיטימציה מלאה לשילוב מחשב בסטאפ הי-אנד רציני גם רציני מאוד.

מי שכבר התמכר לניגון דרך מחשב עם הנוחות המובנית בו (אני בדרך) ויכול לעמוד במחיר הלא בדיוק טריויאלי חייב לעצמו לבחון את המוצר הזה. מי שרוצה לבדוק כמה גבוה ניתן להגיע היום בעזרת מחשב כמקור יכול להשתמש במכשיר הזה כרפרנס. זה מה שיקרה לי מעתה.

Weiss DAC 202


נתונים טכניים


תדרי דגימה נתמכים: 44.1khz - 192khz בכל הכניסות הדיגיטליות למעט האופטית שמוגבלת עד 96khz
עומק דגימה: עד 24bit
עכבת יציאה אנלוגית מאוזנת: 44 אוהם
עכבת יציאה אנלוגית סינגל אנדד: 22 אוהם
מתח יציאה אנלוגית מאוזנת: 1.06V עד 8.15V בארבע מדרגות
מתח יציאה אנלוגית סינגל אנדד: 0.53V עד 4.08V בארבע מדרגות
מתח יציאת אוזניות: 0.2V עד 5.2V בארבע מדרגות
סה"כ עיוות הרמוני ב- -3db של אות הכניסה: 0.00016%
סה"כ עיוות הרמוני ב- -40db של אות הכניסה: 0.00056%
ריבוב ערוצים: טוב מ- 120db בתחום של 20hz-20khz


סטאפ בחינה והשוואה


מקור: MBL 1531, PC based Music Server
הגברה: MBL 8011S, MBL 5011
כבילה - חשמל: Siltech Ruby Hill II, MBL
כבילה - סיגנל: Siltech Compass Lake, Siltech Prince, Siltech SQ110
סטנד: Finite Elemente Pagode Master Reference
רמקול: WLM La-Scala

מחיר: 29,900 ש"ח
יבואן: Live Sound




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות