אריה כתב:
ראשית, תודה לאביעד על החומר המופלא שהוא מעלה כאן ללא לאות (שגורם לי לחריגה מהאוברדרפט החדשי ולהגדלת ההכנסות של החנויות המקוונות...)
שנית-לא חושב שבאך השתמש ביצירות של ויולדי, זה לא סביר בהתחשב בעובדה שנולדו ומתו בערך באותו זמן ולשניהם לא היה אינטרנט. אפשר אולי להעריך שמונטוורדי היה האבא הרוחני של שניהם.
ואחרון - לויולדי יש יצירות ווקליות מופלאות כמו Gloria, לא פחות יפות מהיצירות לכינור לדעתי.
דרך אגב-גם את באך כמעט שכחו אלמלא מנדלסון שדאג להחיות אותו.
יומטוב
אריה,
באך הושפע מאוד מויולדי על אף שהפרש הגילאים היה של 7 שנים בלבד לטובת "הכומר האדום".
הוא עיבד קונצ'רטי של ויולדי לנגינה על צ'מבלו ועוגב.
גם הקונצ'רטו ל 4 צ'מבלי של באך, הוא עיבוד לקונצ'רטו ל4 כינורות של ויולדי.
באך נמשך למלודיות ה"חמות" של סגנון הכתיבה האיטלקי,
שהיוו קונטרסט חריף לנוקשות הסגנון הצפוני שבמסגרתו פעל.
מצד שני, באך היה "גרופי" של בוקסטהודה ה"צפוני" – הוא יצא לחופשה של מספר שבועות על מנת לפגשו בעיר ליבק, וחזר רק לאחר מספר חודשים. מה שעורר תרעומת מובנת בקרב מעסיקיו.
(הוא הלך ברגל 400 ק"מ לכל כיוון, TALK ABOUT DEDICATION...)
ואכן, יתכן מאוד שהמתאוס-פסיון היה נידון לאבדון אלמלא מנדלסון גאלו מתהום נשיה...
לך תדע כמה דפי תווים שאין לנו מושג לגביהם, שמשו לעטיפת נקניקים מעושנים ודגים מלוחים.
זיפ