שמע, בוא נהיה הוגנים. אתה יכול לתת מחיר כזה כשאתה הבעלים הבלעדיים של החומר, כשכולם רוצים לעבוד איתך, כשיש לך את המסטרים בשלוף, כשאתה מרים טלפון לקוסקונה וכל הארכיון של פרנסיס וולף אצלך, כשיש לך מחירי אימפריה ב-RTI שגם רוצים מאוד את העסק שלך ויודעים שחסר להם שיפשלו בבקרת האיכות, וכשיש לך מערך שיווק עומד שיכול לנייד תקליט לכל מקום בעולם (חוץ מלאפי ) תוך שבוע ואפילו אמזון לא מעיזים להתעסק איתך. אה, ורזרבות פיננסיות שמרשות לך גם לפספס לפעמים ולהתעסק בפרוייקטים בשביל הנפש.

שאר בני התמותה לא יכולים לעשות את זה.

צודק, לא חשבתי על זה.
אז מה עם לפחות להוציא את החומרים שלהם ככה מעכשיו?

שזה בעצם מספיק, האימפריות גם ככה שולטות ברוב החומר... ואז לא צריך את כל הלייבלים הארטיזנלים

יש אנשים שבשבילם להוציא 30 דולר לאלבום זה גם יותר מדי, אז בשבילם יש את מהדורת ה-75 ועכשיו תהיה מהדורת ה-80 וכאלה. עם הסידרה הזו פשוט היה לנו המזל ש Don Was הוא פריק של מיוזיק מטרז וג׳ו הארלי הצליח למכור לו את הרעיון של סדרה ללא פשרות. הפחד הגדול שלי הוא שבאיזשהו שלב הם יתחילו לחתוך פינות בגלל לחץ מרואי החשבון. בינתיים, לפי הדיווחים של הארלי, הסבב הראשון הוא הצלחה מסחררת מהיבט המכירות ואני מחזיק אצבעות שזה יעודד אותם לשמור על הרמה מצד אחד ולהמשיך את הסדרה בשנה הבאה מצד שני.

עכשיו תחשוב על רון רמבך וג׳ו הארלי, שהצליחו לגרור חברת על להעתיק את השגעון שלהם. זה דבר אחד למשוך את AP להעלות את רמת העטיפות שלהם, אבל לשכנע את יוניברסל בצדקת הדרך זה משהו אחר לגמרי.

באמת תאריך היציאה באמזון השתנה ל-26 לאפריל. קונטורז יצא לבד ב-15 למרץ.

למה בעצם שיעגלו פינות בגלל לחץ?
תכלס בשביל להדפיס כמו שצריך (עזוב כרגע מאסטרינג שהם עושים בזמנם עם החומר שהשיגו) הם רק צריכים לשים לב שאותו מפעל מבצע ובאותו סדר גודל של QC, זה לא שזה מונע יכולת עסקית במכירות.
בסופו של דבר, הנישה הזו של התקליטים הללו, למרות שנמכרת (השאלה באיזה אחוזים, כי בסדר אודיופילים רצים לקחת אחרי MM... אבל זה לא לאדם הפשוט, כמו שאמרת, יש כאלה שגם 30 יקר להם - אני מכיר פה גם בארץ אודיופילים שלקח להם זמן להבין שצריך להשקיע את הסכומים האלה בתקליטים) היא בורג בעולם של שיט שיוצא על פלסטיק... RVG או לא...

שמע, יוניברסל היום סוחרים בתקליטים, לא בפלסטיק (בעצם אולי כן, לך תדע).

מה שאני חושש ממנו זה משהו כמו סדרת ה-75. היו כוונות טובות לעשות משהו חגיגי, לקחו את ברני גרונדמן שיעשה מסטרים, ובסוף מיסטרו דיגיטלית והדפיסו חרטבונה. כאן, העובדה שהארלי הוא האוצר של הסדרה אמורה להבטיח שזה לא יקרה אבל לך תדע.

עוד דוגמא זה ה Review. הכרך הראשון עם הצעיף היה מעפן ברמות, ממש רמאות ב-200$ לקופסא. רק בשני הבינו מה שעשו ולקחו את הארלי כדי שיעשה קופסא כמו שצריך (מה שהוביל לסדרה הנוכחית כנראה).

או תראה את הסיפור הזה עם גלאמורד עכשיו. הטסט-פרסינג לא נראה להארלי אז החליטו לחתוך מחדש. זה עיכוב שעולה כסף. לא בטוח שהם יסכימו לשגעונות שלו גם בהמשך.

טוב אין ספק שהאנשים הנכונים עושים את הדברים הנכונים, כמו צ'אק מAP והארלי וכיוצ'.
הבעיה כמו שאתה אומר שפונים לאימפריות הגדולות ששם עיגול פינות וסוללת רואי חשבון יושבים בקנה אחד עם האולפן...
בתקווה שזה לא ילך לשם, למרות שאם הצ'אק זו הסנונית הראשונה שיצאה משם כך, יש תקווה (בהמשך לזה, כמו שאמר איילפ,
בתקליט הזה זה גם מתחיל בהקלטה עילאית... ע"ע מה ששיוצא מטידל עוד לפני שהמחט פגשה את הויניל)

אין ספק, הם יודעים מה לבחור גם מוזיקלית, גם הקלטה, וגם מסטר במצב טוב, וגם קשובים לדעת הקהל. הארלי מסתובב בפורום של הופמן קבוע, מגיב ומתקשר. שמעת אותו בפודקסט, זה בן אדם רציני.

גם התעלומה למה הוא לא עבר ריפ התגלתה. זה דיסק מתחילת ה- 2000 אז הם היו בקטע של הגנות נגד העתקה וכנראה שאז לא היו לי אמצעים נוחים לעשות לו ריפ. טופל היום יחד עם הריפ של וכו'

היום יש לך אמצעים להתמודד עם ההגנות האלה ? יש לי כמה כאלה שבזמנו ניסיתי כל מיני מעקפים כדי לקצור בלי הצלחה יתרה. אשמח לגלות איך בכל זאת אפשר להצליח.