מחבר |
הודעה |
חבר האתר
|
|
הצטרף: 01/09/08 15:14
הודעות: 33106
|
Ami כתב: שניהם נשמעים נהדר, אבל ה-Kenny Burrell שובר את השוק. אחד הכי טובים שיש. חלום. נראה לי שחלק מהקסם זה המונו.
_________________ ביוגרפיות , עם קלאסי ואלגנטי , פשוט לא הולכים לעבוד. I have been supported from the bottom of my heart בוכה דה פלורסנט
|
|
חזור למעלה |
|
|
חבר האתר
|
|
הצטרף: 17/04/11 15:05
הודעות: 7079
|
כן, וזה מונו טוב במיוחד. כל כך חי וממלא את החדר.
_________________ "Jazz disorganizes all regular laws and order; it stimulates to extreme deeds, to a breaking away from all rules and conventions; it is harmful and dangerous, and its influence is wholly bad. " - Anne Shaw Faulkner, 1921
|
|
חזור למעלה |
|
|
חבר האתר
|
|
הצטרף: 13/09/08 21:54
הודעות: 8621
|
aloni כתב: חלום. אשריך {אני חושב שאני מצליח, טוב בערך, להכנס לשורש החוויה שכמעט תמיד, שלא לומר תמיד, באה מתקליט} מה דעתך/ידיעתך - אם תעשה ריפ לתקליט הזה, באמצעים הצנועים שלך, האם החלום ישאר או שתקבל את שברו?
|
|
חזור למעלה |
|
|
חבר האתר
|
|
הצטרף: 01/09/08 15:14
הודעות: 33106
|
ישמע אותו הדבר. זה המסטרינג לא המדיה.
_________________ ביוגרפיות , עם קלאסי ואלגנטי , פשוט לא הולכים לעבוד. I have been supported from the bottom of my heart בוכה דה פלורסנט
|
|
חזור למעלה |
|
|
חבר האתר
|
|
הצטרף: 13/09/08 21:54
הודעות: 8621
|
אוקיי! התסכים עימי שנדיר למצוא מסטרינג כזה ע"ג רד בוק והיי רז (ואולי גם DSD שאיני מכיר כלל). ודווקא בוינילים זה יותר שכיח
|
|
חזור למעלה |
|
|
חבר האתר
|
|
הצטרף: 01/09/08 15:14
הודעות: 33106
|
כן
_________________ ביוגרפיות , עם קלאסי ואלגנטי , פשוט לא הולכים לעבוד. I have been supported from the bottom of my heart בוכה דה פלורסנט
|
|
חזור למעלה |
|
|
חבר האתר
|
|
הצטרף: 17/04/11 15:05
הודעות: 7079
|
אולי זה שייך יותר לספין-אוף. מבלה סוף שבוע מהנה עד אין קץ עם Black Fire. אלבום נהדר ומרתק שהיה שווה להמתין לו. מוזיקלית, מבחינתי הוא זה שהכי מדבר אלי בסדרה. רוי היינס (snap crackle) צריך לקבל פרס נובל לתופים והתקליט הזה מדגיש את הסאונד שלו יותר מכל מהדורה דיגיטלית ששמעתי. ג׳ו (שכרגיל מתחבר לי ישר לנשמה) וריצ׳רד דיוויס הרי היו מהקולות הכי בולטים של השנה ה היא שחפרתי לכם עליה במשך שנה, והאלבום הזה פספס אותה רק מסיבות טכניות (הוקלט בנובמבר 63 וכמובן יצא ב-64). התקליט הזה זרק אותי חזרה חמש שנים וחמישים וחמש שנים אחורה. איזה מוזיקה גדולה. אפילו הליינר נוטס רהוטים ומאלפים כמו שאף מאמר היום לא כתוב. שוקל להתחיל מרתון מחודש של כל אלבומי הדבר החדש בערך מ-62 עד 67.
_________________ "Jazz disorganizes all regular laws and order; it stimulates to extreme deeds, to a breaking away from all rules and conventions; it is harmful and dangerous, and its influence is wholly bad. " - Anne Shaw Faulkner, 1921
|
|
חזור למעלה |
|
|
חבר האתר
|
|
הצטרף: 13/09/08 21:54
הודעות: 8621
|
נו , אחרי סופרלטיב כזה, כל שנשאר הוא להתיישב על הפוף הותיק ולהאזין לזה
|
|
חזור למעלה |
|
|
חבר האתר
|
|
הצטרף: 01/09/08 15:14
הודעות: 33106
|
גם אני האזנתי לו אתמול. אתה מתכוון שהליינר טובים במיוחד גם יחסית לתקופה? או רק יחסית להיום? (ואם אתה עושה מרתון חסר לך שאתה לא משתף אותנו )
_________________ ביוגרפיות , עם קלאסי ואלגנטי , פשוט לא הולכים לעבוד. I have been supported from the bottom of my heart בוכה דה פלורסנט
|
|
חזור למעלה |
|
|
חבר האתר
|
|
הצטרף: 17/04/11 15:05
הודעות: 7079
|
כן, זה ליינר טוב במיוחד. אתה הרי מכיר את המבנה הקבוע של ליינר BN. פיסקת פתיחה עד שתיים, הצגת השחקנים, מאיפה הגיעו ועם מי הם נגנו בעבר, ואז תיאור פרטני שלא אומר יותר מדי של הקטעים ופסקת סיום קצרה. הליינר הזה נכתב על ידי א. ב. ספלמן : https://en.wikipedia.org/wiki/A._B._Spellmanhttps://jazztimes.com/archives/a-b-spellman-a-life-in-the-bebop-biz/ופסקאות הפתיחה בו מאירות עיניים במיוחד. התזה היא שכל שינוי מהפכני בג׳אז (ואולי לא רק בו) בא בשני גלים. הראשון תוקף את החכמה המקובלת ראש בראש והשני מתבסס על הראשון ונהנה מהחופש שה׳ספר החדש׳ נותן ומאי הצורך להתמודד עם המקטרגים השמרנים. הוא מדבר על קולטריין, אורנט וססיל טיילור כאנשי הגל הראשון, מפרט את התרומות הספציפיות שלהם (קולטריין עם ההרמוניה והאלתור הקולקטיבי, אורנט עם המבנה הריתמי, וססיל עם ההתקדמות הטונלית), ואומר שנדרשו מספר עבודות-חיים של אנשים נפרדים כדי לשבור את המבנים הכל כך מבוססים של הפרדיגמה המקובלת. הוא ממקם את אנדרו היל בגל השני ומראה כמה הוא נהנה מהשינויים שהגל הראשון ייצר. ההמשך יותר סטנדרטי אבל גם מעניין מהרגיל כשהוא מוותר על רשימת הקטעים ומדגים בפירוט מה קורה בקטע מייצג אחד. אף אחד לא כותב ככה היום ומעטים כתבו ככה אז. רעיון מורכב, ניסוח רהוט, משפטים מורכבים אבל לא מתפלצפים מדי. ירידה לפרטים בלי הסתתרות מאחורי ז׳רגון. דרך נהדרת להעביר מסר. בעצם בדיוק כמו ג׳אז במיטבו כמו שהוא נשמע באלבום הזה.
_________________ "Jazz disorganizes all regular laws and order; it stimulates to extreme deeds, to a breaking away from all rules and conventions; it is harmful and dangerous, and its influence is wholly bad. " - Anne Shaw Faulkner, 1921
נערך לאחרונה על ידי Ami בתאריך 11/08/19 07:48, נערך פעם אחת בסך הכל.
|
|
חזור למעלה |
|
|