Munich High End 2012 - Tune Audio, Aries Cerat

בדיוק יצא לי לקרוא לפני כמה ימים אחת מסקירות החדרים שלי מאחת התערוכות הקודמות, שם כתבתי שאני בדר"כ לא נכנס לחדרים בהם הרמקולים נראים לי מוזר מידי. גיחכתי לעצמי תוך כדי שאני קורא משום שזה כל כך נכון.
את ה- Anima האלו של Tune Audio כבר יצא לי לשמוע בכל זאת כמה פעמים למרות שאני לא סובל את הצורה שלהם, אבל נדמה לי שזה תמיד היה בביתנים הקטנים בקומת האולם ולא בחדר נורמאלי כמו השנה. והשנה גם היה לי את אביעד אז איך לא אכנס...



אבל כשנכנסנו האלקטרוניקה פה הצליחה למשוך את מבטי אפילו יותר מהרמקולים.
הבהמות של Aries Cerat כל כך גדולות שקשה להתעלם מהן.

אבל אל תחשבו שאתם מקבלים הרבה וואטים תמורת הגודל. המונובלוקים 30 וואט:


הקדם מפלצתי לא פחות (11 צ'וקים ואטניואציה דרך שנאים):


אבל הכי הרג אותי ה- DAC. איך לעזאזל מגיעים ל-DAC בגודל כזה:



המקורות היו CD של 3D Labs ו- Studer.



אחרי כל הגודל הזה איך הסאונד?
לא היה רע האמת, אבל גם לא משך אותי בצורה כלשהי.
נחמד.

אם אי פעם ימצאו מגברים בחפירות ארכיאולוגיות במקדשים רומיים,
ככה הם ייראו.

נראה שאחד העקרונות המובילים של המתכננים, היה בידול ע"י שיראה אחר/שונה...

יצורים מוזרים אלה

אם מכל המפלץ הזה (שבטח גם עולה כמו 3 כיווני אוויר ברוטשילד) יוצא בסוף צליל "נחמד", אז כנראה שתחום ההיי אנד באמת הולך ומתחרפן.

אני לא יודע אם תחום ההיי-אנד אי פעם היה פשוט כמו לקנות מוצרים יקרים וטובים וזה אוטומטית ישמע נפלא.
בטח גילית בעצמך שלבנות סטאפ טוב לוקח זמן וניסיון, ולעשות את זה בתערוכה זה הרבה יותר קשה.
והתערוכה הזאת רק הדגימה את העובדה ביתר שאת משום שמבין חמש השנים האחרונות שביקרתי בתערוכה, היו פה הכי פחות חדרים מוצלחים.

אז בהנתן כל זה, "נחמד" זה לא כל כך נורא. עדיף מלא נחמד (ולא חסרו כאלו עם מוצרים יקרים).

.

אני מניח שתמיד היה קשה לבנות סט אפ טוב שגם יתאים לטעמו של כל אחד, בטח מאז שהחל להיות מבחר בשוק ההיי אנד.
אבל נדמה לי שההבדל בין השוק הנוכחי לשוק של לפני אי אלו שנים, אלו המחירים שנוסקים לגבהים מטורפים, כשמנגד התחושה הכללית היא שהאיכות לא ממש משתפרת. בטח שלא ביחס לעליות המחירים.

ובנוסף, גם חברות שכבר הוכיחו את עצמן ומייצרות מוצרים מצויינים, מעלות מחירים בעקומה לא הגיונית, בלי למצמץ בכלל. סתם דוגמא קטנה: אני מסתכל מה קורה בחברה של הרמקולים שלי למשל (וון שוויקרט) או חברות מצוינות אחרות (ההגברה של ואק למשל) שמעדכנות קו מוצרים ומעלות את המחירים מעלה מעלה בלי הרבה הצדקה לטעמי. על אחת כמה וכמה חברות בוטיק למינהן שעדיין לא ממש הוכיחו את עצמן בשוק ולמרות זאת תוקעות מחירים על מוצרים שנראים כמו תכשיט יקר לסלון.

בתערוכות תמיד קשה מאוד להתרשם לעומק בגלל התנאים הבעייתים, אבל שוב, אם סטים של עשרות ומאות אלפי יורו לא מצליחים להפיל אנשים מהכסא או להוציא לפחות קריאות התלהבות, אז השוק הזה הולך למקומות לא טובים - הרבה פוזה, עיצוב ומיתוג, על חשבון איכות סונית.

זה לא אומר שעדיין אי אפשר לבנות סטים במחירים שפויים יחסית, אבל זה כן מסמן לדעתי מגמה לא טובה, שתרחיק הרבה יצרנים מקהל האודיופילים, שרוצה לקנות ומוכן גם להשקיע, אבל פחות ופחות יוכל להרשות לעצמו. השוק יצטמצם עוד יותר לכיוון של מי שיש להם ומכניסים הבייתה ציוד כחלק מהוואוו של הבית, ולא מי שבוחרים בסאונד משופר.

עם רוב זה אני מסכים בהחלט.
[רק שזה לא קשור ספציפית לחדר הזה, זה נכון לכל השוק]

מה שכן, לפחות ה- low end מקבל בשנים האחרונות חיזוק מצויין עם מוצרים על הכיפק במחירים מצויינים. הבעיה היא אכן בהיי-אנד ששם כבר מתפרעים בצורה לא פרופורציונאלית.